בקשת רשות ערעור על החלטתו של הבורר, כב' הנשיא בדימוס א. אורנשטיין (להלן: "הבורר"), מיום 23.1.2023 במסגרתה בוטל סעד אירעי שניתן למבקשות ונקבע כי נכון לאותו מועד, יש לראות בהליך במסגרתו אושרה היתקשרות המשיבה 5 (להלן: "החברה") עם המשיבים 1 ו-4 במוסדות החברה כתקין, ואת הצעת המשיבות 1 ו-4 כהצעה מיטיבה.
ויודגש, אף ככל ויימצא כי לא נפל פגם כלשהוא בהחלטות הדירקטוריון והאסיפה הכללית של החברה (והצדדים מופנים להתייחסותי לעיל), עדיין - לא ניתן להיתעלם מהעובדה כי החלטות אלו הוכפפו, במפורש, לסייגים שונים, לרבות הכרעתו של הבורר במחלוקות בין הצדדים, אשר כללו אף את טענת המבקשים בדבר הצורך או ההצדקה במתן הדעת לקיומה של הצעה נוספת/אחרת כמו גם אפשרות היתמחרות (לעניין זה ראה נספחים 8 ו-14 לבקשה לסעד זמני).
יהיו טעמי הסכמתה של ברקליס אשר יהיו, אין היא יכולה, בדיעבד, לאחר מספר דיונים ארוכים ולאחר שכבר ניתנה ההחלטה בסעד הזמני, לשוב ולטעון כי הסמכות אינה נתונה לבית משפט זה.
הוראות סעיף 29ב' לחוק הבוררות
חלק לא מבוטל מטיעוני ברקליס במסגרת הדיון שהתקיים ביום 13.4.2023 יוחד לשאלת ההצדקה להתערבותה של ערכאת העירעור בהחלטת הבורר, וזאת בהנתן הוראות סעיף 29ב' לחוק הבוררות כמו גם פסיקתו של כב' בית המשפט העליון ביחס לכך.
...
כל אלו מטים את הכף למסקנה על פיה יקשה עלי לזהות את נקודת האיזון בתיק זה, במקום בו מצא כב' הבורר לשים אותה, ולעניין זה יופנו הצדדים, בין היתר לרע"א 5546/13 אחים שגראוי ייזום ובנייה בע"מ ואח' נ' ועקנין (22.8.2013); רע"א 1407/09 michraz 95 readty Ltd נ' שרם (22.6.2009)).
דומה היה כי סוגיה זו יוחדה בתחילה לשאלת ההצדקה במתן סעד זמני בהליך שבפני, ואולם בהינתן טיעוני הצדדים לאחר מתן ההחלטה בבקשה לסעד זמני, אין מנוס אלא להידרש לסוגיה זו, גם במסגרת פסק הדין, וכמפורט להלן;
בהחלטת הבורר נמצא להורות כי לעניין מחלוקת זו בין הצדדים, לא ניתן, ואף זאת לכאורה ולעת הזו, לשלול את גרסת ברקליס, לפיה, בפני מוסדות החברה, עמדה הצעה יחידה שהיא בעלת תוקף מחייב, וזו אשר השתכללה לכלל הסכם, אשר יש בו כדי גמירות דעת ומסוימות (סעיף 15 להחלטה).
כל אלו כמכלול, הביאו אותי למסקנה על פיה דין בקשת רשות הערעור להתקבל באופן חלקי, וכמפורט להלן;
בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה, שהחלטת כב' הבורר מיום 23.1.2023 בדבר ביטול הצו הארעי שניתן, תבוטל.