מתן היתר נהיגה לנהג ללא רישיון

בדיעבד התברר שלנתבע אין רישיון נהיגה, מעבר לעובדה שגם לא ניתן לו היתר מאת הבעלים לנהוג ברכב (היתר זה כונה בנהלי מי"ה "רישיון נהיגה מפעלי").

בנוסף, זכותה של קרנית לחזור על הבעלים של הרכב מותנית בכך שהבעלים התיר את השמוש בו לנהג ללא רישיון, או למצער התרשל מלמנוע את נהיגתו.

...

בנסיבות אלה, אני סבורה שלתובע נגרם הפסד שכר מלא עקב התאונה, מיום התאונה (29.9.15) למשך 3 חודשים, ופוסקת לו פיצוי בסך 32,514 ₪ בראש נזק זה. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה.

לא שולמו לתובע גמלאות מעבר לסך הנ"ל. לסיכום התובע נפגע בתאונת דרכים, כשנסע ברכב של הצד השלישי, נהוג בידי הנתבע 1.

יחד עם זאת, אני דוחה את ההודעה כנגד הצד הרביעי מס' 2.

זאת ועוד, נטען שקיים שהוי מיום התאונה, 10.12.21, ועד לזימונו של המבקש לשימוע, ביום 28.12.21, כשבכל אותה עת, משך 18 יום, ניתן היתר למבקש לנהוג, והדבר מעיד על העידר מסוכנות.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים, הראיות לכאורה שמצויות בתיק, בהן הודעת הנהג המעורב, היותה של החקירה בראשית דרכה, וטענת הסניגור לשהוי שחל בשימוע, ומנגד היותו של המבקש נהג חדש וצעיר, והמסוכנות שנשקפת מהמשך נהיגתו, שוכנעתי שיש לפני נסיבות המצדיקות קיצור תקופת פסילת רישיונו של המבקש.

...

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים, הראיות לכאורה שמצויות בתיק, בהן הודעת הנהג המעורב, היותה של החקירה בראשית דרכה, וטענת הסנגור לשיהוי שחל בשימוע, ומנגד היותו של המבקש נהג חדש וצעיר, והמסוכנות שנשקפת מהמשך נהיגתו, שוכנעתי שיש לפני נסיבות המצדיקות קיצור תקופת פסילת רישיונו של המבקש.

בנסיבות הללו נהג הנהג ללא רישיון נהיגה מעולם.

עיקרו של התיקון הוא בשינוי הוראות החיקוק של כתב האישום האמור במקום עבירה של התרה לנהיגה בלתי מורשה- קטין בידיעה , לפי סעיף 36ב (ג) לפקודת התעבורה, תוקן הסעיף לעבירה של מתן רשות לאחר לנהוג ברכב שאין לו רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב בנגוד לסעיף 10(ב) לפקודת התעבורה.

הנוהג ברכב ללא רשות בעלו 36ב.  (ג)   בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו - מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רישיון נהיגה - מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

...

על כן, יש לדחות את הבקשה.

נשאלת השאלה מהי המשמעות, מבחינת הכסוי הבטוחי, שיש ליתן לעובדה כי לנתבע 1 לא היה היתר לנהיגת מלגזה? הגב' גלבהואר התבקשה להתייחס להבדל שבין רישיון נהיגה במלגזה ובין היתר למלגזה ואישרה כי עמדת המחלקה המשפטית של משרד התחבורה היא כי יש להפריד בין רישיון נהיגה במלגזה לבין היתר להדרכה והסבירה: "לשאלת בית משפט- לאור האמירה במסמך של הלישכה המשפטית המשמעות היא שגם מי לא שביצע הדרכה זה לא אומר שאין לו רישיון נהיגה במלגזה, אני משיבה שבשנים מסוימות נתנו היתר ללא הדרכה ואני לא זוכרת את השנים." (ראה עמ' 56 לפרוטוקול).

הלכה ידועה היא כי על המבטחת להוכיח כי הנהג הפוגע נהג ללא רישיון נהיגה ועליה גם הנטל להוכיח כי הנהג שנהג ללא רישיון, ידע ידיעה פוזיטיבית של ממש כי רישיונו נשלל (ראה ע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוחה ממו ז"ל, ניתן ביום 20.6.07 מפי כבוד השופט ריבלין וכן ע"א 7602/06 עיזבון חאדג'ג' ז"ל נ' מלכה, ניתן ביום 11.10.11 מפי כבוד השופט מלצר).

...

הפסדי פנסיה אין בידי לקבל את טענת הנתבעות כי אין לפסוק לתובע פיצוי בגין הפסדי פנסיה לעבר.

סוף דבר ראיתי להעמיד את הפיצוי המגיע לתובע, בגין פגיעתו בתאונה מיום 27.1.12, על סך של – 321,595 ₪.

התביעה כנגד קרנית נדחית ומכוחה גם נדחות ההודעות כנגד צדדי ג' וצד ד'.

בפני ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה מחוז המרכז (כב' השופטת מ' כהן) בעתא 2350-03-22 מיום 21.3.23 לפיה נדחתה בקשת המערער מיום 5.3.23 לביטול פסק דין שניתן בהעדרו ביום 8.3.22, בגדריו הורשע בגין מתן היתר לקטין לנהוג ברכב ללא רישיון נהיגה בתוקף, וללא כסוי בטוחי תקף, ביום 18.2.22 ברמלה, עבירות לפי סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א- 1961 (להלן – פקודת התעבורה) וסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל -1970, בהתאמה.

שינויו של כתב האישום המקורי בו יוחסה למערער תחילה מתן הרשאה לנהיגה לבגיר, העמיד את המערער בסיכון של הרשעה בעבירה שנסיבותיה חמורות יותר של מתן הרשאת נהיגה לקטין, ואף העמידו באפשרות להרשעה בעבירה שעונשה חמור יותר נוכח הוראת סעיף 36ב(ג) לפקודת התעבורה הקובעת כי "בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו - מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רישיון נהיגה - מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי." נוכח האמור, אין לקבל עמדתו של בית משפט קמא כי אין נפקות לשינוי שנערך בכתב האישום, נוכח הרשעת המערער בעבירה לפי סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה שאין בה היתייחסות לגילו של הנהג מקבל ההרשאה לנהיגה.

...

נקבע כי נוכח אי הגשת הבקשה לביטול פסק הדין תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין כמתחייב מהוראת סעיף 130(ח) לחסד"פ, ומשלא ניתנה הסכמת תובע להגשת הבקשה לאחר המועד, הרי שדינה של הבקשה להידחות על הסף.

טענת המשיבה בפניי כי למדינה שיקול דעת משלה לגבי ניסוח פרטי האישום, אינה גורעת מתוקפו של כתב האישום "המשטרתי" כפי שנפסק בפסקי הדין השונים, ואציין כי הקביעה בעניין שושני בו אוזכרו ההחלטות בדנ"פ בקשי, קוטלאייר, וקוזניצוב, ניתנה חרף טענת הפרקליטות כי "הדו"ח מהווה כתב אישום "על תנאי", וכי ההחלטה על הגשת כתב אישום מתקבלת בסופו של דבר רק על-ידי התביעה.

נוכח שינוי זה, ומשעולה מגזר הדין כי לגילו של מבצע הנהיגה ניתן משקל מחמיר, ולנוכח כך שעברו של המערער אינו מהחמורים, מקבל אני הערעור לעניין העונש, באופן שיופחתו חודשיים ימים מתקופת הפסילה בפועל, וזו תעמוד על 4 חודשי פסילה בפועל בלבד, ואף הקנס יופחת לשיעור של 2000 ₪ וישולם תוך 30 ימים.