בהחלטתו מיום 30.5.2021, היא ההחלטה מושא בקשות רשות העירעור בפניי, דחה בית משפט קמא את בקשתה של ברון לפי פקודת בזיון בית משפט, ונעתר חלקית לבקשתה להארכת תוקף צו המניעה הזמני מיום 2.5.2021 עד לתאריך 2.11.2021, וזאת בכפוף לתנאים שקבע בית משפט קמא, כפי שאפרט להלן.
...
בית משפט קמא נעתר לבקשתה של ברון באופן חלקי, והוארך תוקפו של צו המניעה הזמני שניתן ביום 2.5.2021, וזאת עד ליום 2.11.2021, ובכפוף לתנאים שקבע בית משפט קמא.
"
סבורני, כי בענייננו נימק בית משפט קמא היטב מדוע "לאור האמור לעיל, נוטה הכף לביטול צו המניעה הזמני" (פִסקה 24 של ההחלטה).
בית משפט שהוגשה בפניו בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר מגיע למסקנה, לפיה אין מקום להיעתר למתן הצו, עדיין מוסמך להעניק למבקש הצו תקופת היערכות למצב החדש, וזאת על מנת למנוע פגיעה במבקש הצו.
סוף דבר:
לא שוכנעתי שנפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא מיום 30.5.2021, ולפיכך אני מורה על דחיית שתי בקשות רשות הערעור.
הואיל ונדחו שתי בקשות רשות הערעור, הן של ברון, והן של צלילי ירדן, והואיל וגל כיפוף תמכה בבקשת רשות הערעור שהגישה צלילי ירדן, הגעתי למסקנה, שבנסיבות אלה, כל צד יישא בהוצאותיו.