כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בתיק זה, המייחס להם ניהול עסק שלא בהתאם לתנאי הרשיון (עבירות לפי ס' 4, 7, 14 ו-15 לחוק רשוי עסקים התשכ"ח 1968), השלכת פסולת ברשות הרבים, (לפי סעיפים 2, 13 ו-15 לחוק שמירת הנקיון התשמ"ד-1984 וזיהום מים (לפי סעיפים 20 ב, 20 כא ו – 20 כב לחוק המים התשי"ט 1959 (להלן: "חוק הרישוי", "חוק הניקיון" ו"חוק המים" בהתאמה).
ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.
לפיכך, מעת שהובאו ראיות כי הארוע התרחש, נגרם נזק לסביבה ונעברה עבירה על ידי התאגיד, עובר נטל ההוכחה לפטור מאחריות נושא משרה בתאגיד לכתפי הנאשמים.
...
לאור האמור מזוכה הנאשמת 1 מעבירות לפי חוק המים וחוק רישוי עסקים ומורשעת בעבירה לפי חוק שמירת הנקיון.
לא יכול להיות ספק איפוא, כי נושאי משרה הם ובנסיבות אלה, קמה החזקה לפתחם של הנאשמים 2 +3, חזקה אותה לא הפריכו ועל כן אין מנוס אלא מלהרשיעם גם כן באחריות אישית לעבירה שבוצעה כאמור על פי חוק הנקיון.
בנסיבות אלה החלטתי לזכות את הנאשם 4, מחמת הספק, מהאשמה המיוחסת לו.
סיכום לאור כל האמור, החלטתי כברישא הכרעת הדין כדלקמן:
זכוי הנאשמים כולם מהאישומים לפי חוק המים וחוק רישוי עסקים.