ביחס לטענה שבית משפט השלום בחן את המפקחים, קבע בית המשפט המחוזי כי תסקיר שירות המבחן נידרש לצורך בחינת האפשרות לתת אמון במבקש עצמו, ולאיין את המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו, כאשר "הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בסחר בסמים באמצעים אלקטרוניים, דבר המקשה על הפיקוח".
עוד הוסיף וקבע בית המשפט המחוזי כי סעיף 22ג(ב) לחוק המעצרים קובע כי בית המשפט לא יורה על מעצר בפקוח אלקטרוני כאשר מדובר בעבירות של סחר בסמים בלא קבלת תסקיר מעצר, אלא מטעמים חריגים שיירשמו.
לשיטתו, שגה בית המשפט המחוזי עת קבע כי סעיף 22ג(ב) לחוק המעצרים, הקובע כי בית המשפט לא יורה על מעצר בפקוח אלקטרוני כאשר מדובר בעבירות סמים מבלי לקבל תסקיר, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, חל מקל וחומר כאשר מדובר בשחרור לחלופת מעצר.
בית המשפט המחוזי סבר, לעומת זאת, שלאור חומרת העבירות בה עסקינן, אין בנימוקים דלעיל כדי להוות טעמים חריגים מספקים לשיחרור לחלופת מעצר ללא תסקיר.
...
איני סבור כי הבקשה דנן מגלה טעם חזק דיו, המקים עילה להתערבותו של בית משפט זה ב-"ערר ביניים", לא כל שכן בהצטרפו של מחסום הרשות ב-"גלגול שלישי". סבורני כי הבקשה נטועה היטב בעניינו הפרטני של המבקש ובמאפייניו, וכי לא מתקיימות נסיבות ייחודיות דיין אשר מצדיקות התערבות.
מקובלת עלי עמדתו של בית המשפט המחוזי כי הוראה זו חלה, מכוח "קל וחומר", גם על שחרור לחלופת מעצר שאינה באיזוק אלקטרוני.
משכך, הבקשה נדחית.
