מתי ממונה מומחה כאב על פי חוק הנזיקין האזרחיים

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 24936-12-21 ה.כ. נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת שלומית יעקובוביץ המבקשת ה.כ. ע"י ב"כ עו"ד א. אורון ואח' המשיבות 1. מגדל חב' לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד י. לביא ואח' 2. שרונה - (פורמאלי) 3. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד א. דויטש ואח' 4. מנורה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד א. סקר ואח' פסק דין

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ. ספינזי שניאור) מיום 10.11.2021 בת.א. 33872-06-18 (להלן: ההחלטה), שעניינו בתביעת המבקשת לפצוי בגין נזק, אשר נגרם לה, על פי הנטען, בשלוש תאונות דרכים: הראשונה אירעה ביום 22.4.2013 (תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: החוק)), השנייה ביום 13.10.2016 (תביעה על פי פקודת הנזיקין) והשלישית ביום 10.5.2018 (תביעה על פי החוק).

מינוי מומחים רפואיים בתחום רפואת א.א.ג ובתחום הנפשי על פי הפסיקה נוהגת גישה מקילה בכל הנוגע למינוי מומחה רפואי על פי החוק, זאת בשים לב לעובדה כי הדרך היחידה (למעט "קביעה על פי דין") להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים או כל נושא רפואי אחר שאינו נכות, לרבות דרכי שקומו של הנפגע – התובע, הנה באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי הממונה על ידי בית המשפט (סעיף 6א' לחוק).

עם זאת, החל משנת 2016 (במועדים הקודמים לתאונה השנייה) מתועדות מספר פניות לגורמי טפול בתלונות על תסמינים בעלי גוון נפשי, המיוחסים לקושי להיתמודד עם כאב על רקע פיברומיאלגיה (זו האחרונה, על פי התעוד הרפואי, תוצאת התאונה הראשונה).

...

למעלה מן הצורך אוסיף כי שוכנעתי בדבר מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת (ראו ההחלטה 8.2.2022 לפיה ניתן למבקשת פטור מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערובה), אשר די בו כדי להצדיק הטלתו של מלוא התשלום, כמימון ביניים, על המשיבות 1-2 וזאת על מנת שלא לחסום את דרכה היחידה של המבקשת להוכיח טענותיה לנכות בתחום הנוירולוגי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל בחלקו – המומחה שמונה בתחום הראומטולוגי יחווה דעתו באשר לצורך, אם קיים, במינוי מומחה בתחום הנפשי (בהקשר לתאונה הראשונה).

במקרה דנן, מטבע הדברים הנפגע לא הכיר את אותה עובדת זרה, וברי כי אין לצפות כי מיד לאחר נפילתו, בעודו סובל כאבים יתפנה לרשום את שמה כהכנה לתביעה עתידית.

התובע טען כי האחריות לארוע מוטלת על אלעד כעירייה, שלא מילאה את תפקידה על פי חוק, בכך שלמרות שידעה על תופעת הכלבים המשוטטים, אפשרה להם להסתובב באין מפריע בשטח צבורי המצוי באחריותה, ולא נקטה בפעולות כדי למנוע אירועים מסוג זה. נקודת המוצא הנורמאטיבית הנה כי לעירייה כרשות, בדרך כלל יש אחריות בנזיקין בגין רשלנות ככל מזיק אחר כנגזר מעיקרון השויון, אפילו אם המדובר במעשה שנעשה בסמכות כדין או בתום לב ובסברה שיש סמכות כדין.

(ראה בהקשר זה בסעיף 2 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי”ב – 1952 לפסיקה וכנגזר מעיקרון השויון בפני החוק.

ישנה חשיבות רבה לעדות מומחה ממונה נטראלי, ככלי מתווך בין עולם הרפואה לאולם בית המשפט ומאפשר לבית המשפט לקבל חוות דעת ברורה מטעמו שלו בנושאים הטעונים מומחיות, בבחינת "אל נא תעזב אותנו... והיית לנו לעיניים" (במדבר, י, לא).

...

אף על פי כן עדיין שוכנעתי כי לאור הפגיעה ומהות הטיפולים להם נזקק הנפגע סביר כי נשא דמי השתתפות לטיפולים רפואיים מסוימים, וכי נזקק להוצאות נסיעה לטיפולים אלה וכן להוצאות בגין פגיעה בניידותו.

בהיעדר פרטים מדויקים ראוי להעריך זאת בסכום גלובאלי, הנני מחייב אפוא, את הנתבעת לשלם לתובע בגין ראש נזק זה לעבר סך של 5,000 ₪.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסך של 85,352 ₪ הנתבעת 1 תישא בתשלום האגרה וכן בשכר טרחת עורך דין סך של 20,000 ₪ התשלום ישולם תוך 30 ימים מיום שב"כ הנתבעת 1 (וב"כ התובע) יקבל את פסק הדין, שאם לא כן ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל.

עד היום לא החלימה מפציעתה – היא סובלת מקרע בשריר הסובך בשוק רגלה השמאלית הגורם לכאבים ולהגבלות תנועה בתנועות הרגל, היא מתקשה בעמידה והליכה ממושכת ובכל תיפקודי החיים, והיא נותרה נכה לצמיתות (צורף תעוד רפואי, נספח 4 לבקשת האישור).

הנזק הנטען ניתן לחישוב בהתאם למנגנונים הקבועים בסעיף 20 בחוק תובענות ייצוגיות, ובפרט על ידי מינוי ממונה (שיכול שיהיה רופא מומחה) לשם קביעת הזכאות.

תקנה 127 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ס-1984 (להלן: "תקסד"א") קובעת כי לשם הוכחת עניין שברפואה נידרש לצרף חוות דעת מומחה.

סעיף 63 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע: "(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פרושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פרושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

(ב) השר, בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות, רשאי לפטור בצו מחובת רשוי לפי חוק זה סוגים של מכוני כושר, והוא יפטור מחובת רשוי מכון כושר המוחזק והמופעל על-ידי אגודת ספורט כמשמעותה בחוק הספורט.

...

נוכח סעיף 4(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות הקובע כי אדם שיש לו עילה בתביעה רשאי להגיש תובענה ייצוגית, ונוכח דברי החקיקה שהובאו לעיל, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה על מנת שניתן יהיה לבחון את התקיימותו של סעיף 4(א)(1) במבקשים, נוכח פרטי הנזק שנטענו על ידם.

בנוסף לאמור, הרי משהגישו המבקשים במצורף לתובענה הייצוגית מסמכים רפואיים לשם תמיכת התובענה, הם אינם יכולים לטעון כי אין רלבנטיות למסמכים רפואיים בעניינם, ואין לקבל כי על המשיבה להסתפק רק בחומר הרפואי שהמבקשים בחרו להציג, וגם מטעם זה דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

במהלך החקירה במיתקן השב"כ כמו במעצרו, הופעלו כנגדו האמצעים הפסולים - מניעת שינה תוך החזקתו קשור לכסא במשך מספר ימים והשמעת מוזיקה מחרישת אוזניים בכל שעות היממה; מניעת מזון ושתייה ומתן זמן קצר מאוד של מספר דקות לאכילה שתייה וצרכים; כסוי ראשו בשק מסריח לתקופות ממשוכות; מניעת רחצה; איומים השפלות מכות וטלולים של ראשו וגופו; החוקרים אלצו את התובע לכרוע על קצות אצבעות רגליו בתנוחה מכאיבה, ולעלות ולרדת שוב ושוב; כליאה בתא מעצר זעיר בבידוד לפרקי זמן ארוכים כשהוא כבול באזיקים ועיניו מכוסות בסמרטוט.

לאחר השלמת חקירת מצ"ח לבירור נסיבות הארוע, החליטה הפרקליטות הצבאית לסגור את תיק החקירה בהעדר ראיות לבצוע עבירה מצד חיילי צה"ל. הנתבעת טענה כי למדינה עומדת הגנת "פעולה מלחמתית" מכוח סעיף 5 (א) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב- 1952 ("להלן: "חוק הנזיקים האזרחיים").

מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של איש שב"כ המכונה לנדאו אשר חקר את התובע במהלך מעצרו, של איש השב"כ המכונה רועי אשר היה הממונה על החקירה, של איש השב"כ המכונה אורון שהנו רכב השטח אשר נכח בעת מעצר התובע ושל מפקד הכוח אל"מ י'.

בנוסף אני מחייב את התובע בהחזר הוצאות המומחה מטעם הנתבעת ומומחה בית המשפט על פי אסמכתות בגין עלויות אלו.

...

בפניי הכרעה בשאלת החבות לאחר שמיעת ראיות הצדדים בהקשר זה. נפתח כבר בסופה של הכרעה ונבהיר כי דינה של התביעה להידחות כפי שיפורט בהרחבה להלן לאחר סקירת טענות הצדדים והראיות בהליך.

סיכום לאור כל האמור לעיל יש מקום לדחות את התביעה בהעדר חבות של הנתבעת.

בהתחשב באמור ובהוראות התקנות אני מחייב את התובע לשאת בתשלום הוצאות הנתבעת בגין שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את התובע בהחזר הוצאות המומחה מטעם הנתבעת ומומחה בית המשפט על פי אסמכתאות בגין עלויות אלו.

בשעה 12:39 התקבלה אצל ממונה הבטיחות במפעל הודעה מכיבוי אש ולפיה התקבלו דיווחים על ריח חריג במרכז הקניות (נ/1, סעיף 54; עדות רועי לוי, עמ' 16).

אחרי מספר שעות חשה בחילות, כאב ראש ויובש בפה.

בבקשה נטען כי למבקשים קמה עילה כלפי המשיבה על פי דינים שונים, ובהם החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992 (להלן: חוק למניעת מפגעים סביבתיים); חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961; חוק אויר נקי, התשס"ח-2008, עוולות שונות מפקודת הנזיקין [נוסח חדש] וחוקים נוספים.

ראשית, משום שגלאיה של המשיבה עצמה פעלו וכך גם מערכת הניטור ששולחת הודעות SMS לבעלי תפקידים במפעל בעת התרעה של גלאי דליפת אמוניה; שנית, פליטה שנתית של 1,500 ק"ג בשנה שוות ערך לכ- 4 ק"ג בממוצע ביום, בעוד שבעניינינו דובר על פליטה של כמות העולה על כך פי עשרה, במשך שעות בודדות; שלישית, גם לשיטת המומחה מטעם המשיבה המהנדס פיסטינר, ריכוזה של האמוניה שדלפה באויר היה בשיעורים גבוהים הגורמים לסכנה מיידית, בטווחי סיכון שונים בהתאם למרחק ממקום הדליפה, ומכל מקום בשיעור העולה על המותר.

הצדדים לא התייחסו למבחן ההסתברותי הנידרש להגדרת "מזהם" על פי חוק אויר נקי, ועל כן אמנע מקביעות ברורות בעיניין זה. מאחר שאנו מצויים בשלב המקדמי בו די בקיומה של אפשרות סבירה שהשאלות יוכרעו לטובת חברי הקבוצה, דומני כי די בקיומו של חשש סביר שנוכחות האמוניה באויר תיגרום לפגיעה בבריאות או באורחות חייהם של מי שנימצא בקירבת המפעל בעת הדליפה, כדי לכלול את עילת התביעה בגדר פרט 6 לתוספת.

...

סיכום: נוכח כל האמור אני מאשר את הגשת התביעה כייצוגית.

אני מאשר כי התביעה תנוהל על ידי המבקשים ובאי כוחם.

המשיבה תשלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך של 20,000 ₪.