מתי מותר לעובד להקליט את המעסיק בסתר

וכך נאמר: "יש להדגיש כי המערער בהקליטו את השיחות עם הממונים עליו וחבריו לעבודה לא ביצע כל מעשה הגובל בפלילים. עוד נבהיר, כי לא בכל מקרה הקלטת עובד (או מועמד לעבודה) את הממונים או עמיתיו לעבודה או גורם אחר, מהוה עילה מוצדקת לסיום העבודה. יש להבחין בין מצב שבו עובד מבצע הקלטות ללא סיבה מוצדקת, באופן שיטתי, על מנת "לאסוף" ראיות לשעת הצורך ולעשות בהן שימוש בחוסר תום לב שאז יש בכך כדי לפגוע בבסיס יחסי האמון שבין עובד למעסיק, לבין מצב שבו עובד או מועמד לעבודה נוקט פעולה זו על מנת להוכיח את טענותיהם לפגיעה שלא כדין, במיוחד עת מדובר בטענות קשות להוכחה כגון הפליה, או חשיפת היתנהלות בלתי תקינה במקום העבודה.

...

טענה נוספת היא כי פניית המערער למנכ"ל העמותה בהקשר לשונות בהשקפת העולם בינו למנהלת נשקלה בעת הפיטורים או למצער החישה אותם, ולכן יש להחיל את מודל ההכתמה ביחס לשיקול זה. בנסיבות הענין גם טענה זו אין בידינו לקבל.

לאור פירוט רצף ההשתלשלות ומכלול נסיבות הענין סבורים אנו שמרכז הכובד הוא בהשלכה שהיתה להתנהלות האמורה בנסיבותיו המיוחדות של המקרה על מרקם היחסים בין המנהלת והמערער והאמון ביניהם, בהינתן כך שמערכת היחסים באותה עת כבר עלתה על שרטון והיתה שברירית, ולא הפניה כשלעצמה ובמנותק מהשלכותיה.

טענה נוספת נוגעת לניכוי מס ארגון משכרו של המערער בסך של כ 70 ש"ח. נציין כי המערער לא תבע סעד זה בכתב התביעה, ודי בטעם זה כדי לדחות את הערעור בנקודה זו. סוף דבר – דין הערעור להידחות, והמערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 7,500 ₪ תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו אלה הצמדה וריבית כחוק.

] משהוכח בפנינו כי התובע עבד שעות נוספות לכל אורך תקופת העסקתו ובכלל זה בתקופה לגביה טען כי סבל מהתנכלות אין בידינו לקבל את טענותיו לעניין זה. שנית, הנתבעת 2 העידה כי תלונות התובע על שהיא לא נותנת לו לבצע שעות נוספות נבדקו על ידי מר אשוואל, מנהל היחידה ונמצאו כלא נכונות, שכן היא הוכיחה לו שהתובע מבצע 80 שעות נוספות שזה המאקסימום המותר וכי היא הייתה המנהלת היחידה שתחתיה התובע קיבל את האפשרות הזו[footnoteRef:30].

בפרשת נגה ויזל היתייחס בג"ץ להשלכות הקלטת שיחות בסתר על ידי עובד עם עמיתיו לעבודה ומעסיקיו.

" בעניינינו, לא זו בלבד שהתובע הקליט את העובדים עימו משך תקופה ארוכה, אלא שהוא אף צילם במקום העבודה במטרה להוכיח את טענותיו לעניין המחדלים בדואר, כשלא שוכנענו כי יש בצילומים והקלטות אלה כדי לספק את ההוכחות אותם ביקש התובע להניח בפנינו, בין היתר לאור העובדה כי התצלומים אינם נושאים תאריך וההקלטות מקוטעות וכדומה.

...

" בענייננו, לא זו בלבד שהתובע הקליט את העובדים עימו משך תקופה ארוכה, אלא שהוא אף צילם במקום העבודה במטרה להוכיח את טענותיו לעניין המחדלים בדואר, כשלא שוכנענו כי יש בצילומים והקלטות אלה כדי לספק את ההוכחות אותם ביקש התובע להניח בפנינו, בין היתר לאור העובדה כי התצלומים אינם נושאים תאריך וההקלטות מקוטעות וכדומה.

אנו סבורים כי יש בהתנהגות התובע טעם לפגם וכי מדובר בהתנהגות אשר אינה ראויה, שגרמה למערכת יחסי עבודה מאיימת ואינה מוסיפה ליחסי עבודה תקינים במקום העבודה.

אין בידינו אלא להביע את מורת רוחנו מדפוס הפעולה שהתובע ראה לנכון לנקוט בו. סוף דבר התביעה על כל טענותיה- נדחית בזאת.

יש טעם לפגם בהקלטה בסתר שמבצע עובד כנגד מעסיקו (השווה: בר"ש 4550/15 חיה עפרה שמואלי נ' מד"י, סע' ח' לפס"ד מיום 6.7.15, מפי כב' השופט רובינשטיין).

ההיגיון מלמד, שהתובע הניח כי יתכן שהדברים יובילו לאן שהובילו בסופו של יום, ולכן החליט להקליט את אותה שיחה בחשאי.

...

לא הוכח כי התובע קופח במשהו ב"דמי ההבראה", להם היה זכאי; ודין התביעה ברכיב זה להידחות.

התביעה ל"פדיון חופשה", לכן נדחית.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד.

נוכח חומרת הדברים מפי התובע , יובאו אלו במלואם וכלשונם: התובע מתנה את אי פגיעה בלקוחות פוטנציאליים, ועידוד אחרים לקיים אירועים למרות שמסכים שכשר ואין בעיה בכשרות כלל, במזון הספציפי אותו דורש התובע לאכול ודורש שהנתבע יספק לו .כשהנתבע מציין שאינו יכול לעמוד בכך, מאויים ע"י התובע:"מה יותר משתלם לך להפסיד ארוע או להפסיד מנה סלומון , מה אתה משתלם , תעשה בחירה שלך זה הכל" משמעות המילים אולטימאטום בוטה ומאיים שמציב התובע- משגיח הכשרות, בפני הנתבע - המעסיק.

אחרי אין ספור פעמים שפניתי למפקח ראיתי שזה לא עוזר, החלטתי לרדת למטבח ולהקליט אותו, רציתי לעשות לו "שיימינג" ברשת החברתית על איך כזה משגיח גורם לסגור אולם לכל כך הרבה עובדים, בסוף לא עשיתי את זה כי הוא מבוגר אלא שלחתי את ההקלטה למפקח והמפקח פיטר אותו חד משמעית, זה לא אני .

התובע אף סתר טענתו לפיה מעולם לא היה בחופש, כאשר מסר בעדותו שבימים שבהם היה בחופש, שילם למחליף שהביא מטעמו: " ש. יש לך הסכם עם הרבנות או הסכם עם בעל הבית. איך קראו למי שהחליף אותך כשלא היית נוכח.

דהיינו העדה אישרה שהגם שהיה מותר לעובדים לאכול, היה התובע חורג מהמידה , "תפוצצי צלחת" כלשונה ,ולוקח כמות גדולה ללא הצדקה.

...

לאחר קיזוז חוב התובע ישלם הנתבע לתובע סך 1,404 ₪.

לאחר ששקלנו בכובד ראש מהלך ותוצאות תביעה זו, וכל שהוכח בה, וחרף המצב החשבונאי לפיו על הנתבע לשלם לתובע, סך 1,404 ₪ ,יש מקום לחייב את התובע בשכ"ט ב"כ הנתבע .

מצאנו כי על התובע לשלם שכ"ט ב"כ הנתבע, אם כי במינימום האפשרי ,בסך 4000 ₪.

] [29: סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979: "'האזנת סתר' - האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה".] סיכום האמור עד כה: הדיון בשאלת יציגותה של הלאומית אינו תאורטי כלל ועיקר ויש להדרש אליו ולהכריע בו. הסעד המבוקש על ידי הכללית, למתן הצהרה שלפיה הלאומית אינה ארגון העובדים היציג בחברה, לרבות כתוצאה מפסילתם במישור הקבוצי של טופסי ההצטרפות של הלאומית, שנחתמו לכל הפחות מיום 16.2.22 ואילך, אינו בגדר הרחבת חזית אסורה.

אז נתחיל עם זה, הסיפור הוא שבכל מקום עבודה לפי החוק מותר לעובדים להתארגן.

בכל מקרה, מבחינה חוקית יש להם את הצ'אנס לעשות את זה. עכשיו, מבחינתנו, אתם שואלים אותי ברמה האישית, הם, התפיסה שלהם היא תפיסה של איך אנחנו עובדים, מסתכלים כאילו על המשותף, ואיך דואגים, מצד אחד דואגים לעובדים ומצד שני לא באים כדי, או.קי, איך אני תופס בגרון את ה, את המעסיק, וסוחט ממנו.

השיחה השלישית שלדידנו אין בה כדי להפריך את חזקת ההשפעה הבלתי הוגנת היא השיחה עם העובד מר אסף בוכניק, שכן מהאזנה להקלטת השיחה עולה כי מר בוכניק כלל לא נישאל אם הצטרף ללאומית מרצונו החופשי אלא רק התבקש לאשרר חברותו בה. חרף זאת, באופן תמוה ובלתי תקין - בלשון המעטה - בתמליל השיחה נכתב שמר בוכניק נישאל אם מישהו מההנהלה לחץ עליו להצטרף ללאומית והוא משיב על כך בשלילה.

...

בהחלטה שניתנה לאחר הדיון התקבלה הבקשה הזמנית בחלקה (להלן - ההחלטה הזמנית), כך: "לאחר שבחנו את הראיות ואת טענות הצדדים לפנינו בכתב ובעל-פה, עולה, על פני הדברים, בעיקר, אך לא רק, נוכח תמליל השיחה [מיום 22.2.22] (להלן - השיחה ו-התמליל, בהתאמה), כי קם יסוד לכאורי לטענת הכללית להשפעה מצד החברה על עובדים להצטרף ללאומית ושלא להצטרף לכללית, ולו למן חודש פברואר 2022 ואילך. בנסיבות אלה, של אמירות מפורשות של נושא משרה בכיר בחברה, הגם למספר עובדים קטן, יש קושי להתבסס על החזקה שלפיה ההצטרפות ללאומית, לפחות זו המאוחרת לשיחה, נעשתה במנותק מהשפעת החברה. זאת גם אם נניח שיידחו הטענות של הכללית לגבי מודעותה של הלאומית להשפעה שכזו, ואיננו קובעים כל ממצא בעניין זה. בנסיבות אלה ונוכח ההיבט הכמותי של החברים בלאומית (בהתחשב בגידול המשמעותי בכוח האדם מאז הכרזת היציגות בחודש יוני 2021), לכאורה נסתרה חזקת היציגות של הלאומית, וזאת מבלי להידרש לטענת הכללית נגד חזקת היציגות של הלאומית מכוח ההכרה של החברה ביציגותה ביום 27.6.21.

משהלאומית אינה עומדת בדרישת השליש, אנו קובעים כי היא אינה ארגון העובדים היציג בקרב עובדי החברה.

על מנת להשיב את הסדר על כנו בהקדם, אנו קובעים בזאת פרק זמן של 14 יום החל מיום מתן פסק הדין, שבמהלכם יוכלו הן הכללית והן הלאומית, ולמעשה כל ארגון עובדים שהוא, לפעול על פי דין, בהגינות ובתום לב, לצירוף עובדי החברה לשורותיו, ורק לאחר תום תקופת 14 הימים (כלומר החל מיום 22.8.22 ולא לפני כן) יוכל כל אחד מהם להכריז על יציגות, אם ימצא לנכון.

סוף דבר בקשת הצד מתקבלת בחלקה.