מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מתחם הענישה בעבירות מעשים מגונים בקטינים

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחן את מדיניות הענישה הנהוגה במצבים דומים, והגיע לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, מיתחם העונש ההולם לכל ארוע שבו בוצעה עבירה של מעשה מגונה בקטין נע בין שנה לשלוש שנות מאסר בפועל.
...
המערער תומך יתדותיו במספר פסקי דין העוסקים באירועים בנסיבות דומות, בהן הפחית בית המשפט העליון מעונשיהם של מורשעים לאור שיקולים דומים לאלו שבענייננו.
דיון והכרעה לאחר ששקלנו את טענותיהם של ב"כ הצדדים מזה ומזה, על רקע נימוקיו המפורטים של בית המשפט המחוזי בגזר דין, גם עיינו במכתב שכתב המערער, באנו לכלל דעה כי דין הערעור להידחות.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

מאלה עלה כי הנאשם הודה והורשע שם בכתב אישום המחזיק שני אישומים, שעניינם עבירות מעשה מגונה בקטינה בת מישפחה שמתחת לגיל 14.
עוד עמדה המאשימה על חומרת העבירה והערך המוגן בה, כמו גם טענה, בהסתמך על פסיקה תומכת לשיטתה, כי מיתחם העונש ההולם נע בין מאסר בן מספר חודשים ועד ל- 15 חודשי מאסר בפועל.
...
בהינתן כל האמור לעיל, מצאתי לקבוע מתחם הנע בין מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות ועד למאסר בפועל בן 12 חודשים.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 4 חודשים.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד נאמר בתסקיר, כי עונש הולם למעשיו החמורים של המערער, "יהווה אמירה ברורה ומשמעותית שתאפשר למתלוננת לאיזור כוחות ולהעזר בגורמי הטיפול ובתכנית שבהן היא נימצאת". לנוכח הנסיבות החמורות שבהן בוצעו העבירות, שעיקרן ניצול קירבתו של המערער לילדה כבת 11 שנים, שהגיעה לביתו כדי להיתרחק מהסכסוכים בין הוריה, קבע בית משפט קמא כי מיתחם הענישה בגין העבירה העיקרית, היינו מעשה מגונה בקטינה, נע בין 18 חודשי מאסר לבין 5 שנות מאסר לריצוי בפועל.
...
קביעות מהימנות שנעשו על ידי בית משפט קמא בית משפט קמא קבע, לאחר שנתן את דעתו לטענותיו של המערער, כי "לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מעדותה הכנה והאותנטית של המתלוננת אני קובע כי עדותה מהימנה וניתן לקבוע ממצאים על סמך עדותה". בית משפט קמא הבהיר בהכרעת דינו, כי המתלוננת אינה נוטרת טינה למערער, שהינו חבר טוב של אביה, ואשר "פתח בפניה את ביתו וסיפק כל מחסורה הפיזי הרגשי וממש היווה דמות אב עבורה". עם זאת, המתלוננת לא היתה מוכנה להשלים עם מעשיו החמורים של המערער כלפיה, והקונפליקט אליו נקלעה בא לידי ביטוי בעדותה בבית המשפט, כאשר תיארה את תחושותיה כלפי המערער: "אני כועסת עליו, מתגעגעת לקשר שהיה לנו מקודם, שהוא תמך בי, אבל הוא פגע בי, ואני לא יכולה להיות שלמה עם מה שעשה לי ולהמשיך הלאה" (עמ' 45 לפרוטוקול, ש' 15-13).
במקרה דנן אין מדובר בסטייה כלשהיא מרמת הענישה המקובלת בעבירות דומות, והעונש שנגזר על המערער אף נוטה לקולה, ולפיכך דין הערעור על גזר הדין להידחות.
בשל נסיבות מקלות אלה החליט בית משפט קמא שלא למצות את הדין עימו, ואני סבור כי אין מקום להקלה נוספת בעונשו של המערער.
אני סבור, כמו בית משפט קמא, שהודעה זו תומכת בגרסת המתלוננת - אף שאין לייחס לה משקל משמעותי - שכן היא מצביעה על מערכת יחסים "לא טבעית", בעלת גוון מיני, בין ילדה בת 11 לאדם המבוגר ממנה בשנים רבות, ובכך יש לתמוך בגרסת הקטינה באשר לאירועים המיניים שאירעו בינה לבין המערער מושא כתב האישום.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

מיתחם העונש ההולם בגין העבירות שעניינן המעשים המגונים בקטין, שביצע המערער כלפי ילדים אחרים שנכחו בביתו, הועמד על 6 עד 10 שנים.
...
לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות, ואת טיעוני הצדדים בנוגע למידת העונש, לא מצאתי כי גזר דינו של המערער עונה על אחד התנאים המצדיקים התערבות בעונשו.
לאור המפורט לעיל, סבורני, כי בית משפט קמא איזן כראוי בין שיקולי הענישה השונים, טרם שגזר את עונשו של המערער, ולא מצאתי כי נפל כל פגם בגזר דינו, המצדיק את התערבותנו.
סוף דבר לו תשמע דעתי, דינו של הערעור - על כל חלקיו - להידחות.

בהליך תיק פלילי עדות קטין נפגע עבירה (תפ"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

חומרתן הרבה של עבירות אלו נעוצה בנזקן הרב ובהשלכותיהן הקשות שאף עשויות להיות ארוכות טווח, ומכאן הצורך בהחמרת עונשיהם של עוברי עבירות אלו (ראו, מתוך רבים: ע"פ 8153/19 פלוני נ' מדינת ישראל (20.10.2020), כבוד השופטת י' וילנר, פסקות 46-45 והפסיקה המובאת שם (באותו עניין דובר בהרשעה במעשים מגונים ובמעשי סדום בקטינה שטרם מלאו לה 14).
- שאלת הקרבה לסייג לאחריות פלילית בעת בחינת הנסיבות הקשורות בבצוע העבירות שבהן יש להיתחשב בעת קביעת מיתחם העונש ההולם, נבחנות בין השאר, שאלת "הקרבה לסייג לאחריות פלילית" (סעיף 40ט(א)(9) בחוק העונשין); שאלת "יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו..." (סעיף 40ט(א)(6)); וכן שאלת "יכולתו של הנאשם להמנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו..." (סעיף 40ט(א)(7)).
...
המאשימה לא חלקה על טענתו של בא-כוח הנאשם בכל הנוגע לכך שמתקיימת בנאשם הקרבה לסייג האחריות הפלילית ואף לא העלתה כל טענה כלפי טענה זו. בנסיבות אלו, נמצא כי ההגנה עמדה בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת הטענה האמורה, כך שכבר מטעם זה אין מנוס מקבלתה.
לאחר בחינה מעמיקה של כל השיקולים האמורים, כמפורט בהרחבה לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המיוחדות הנדונות, מתחם העונש ההולם הוא בין עונש מאסר מותנה לבין תקופת מאסר בפועל בת כשנה.
- גזירת העונש המתאים לנאשם לנוכח כלל השיקולים שנדונו בהרחבה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להעמיד את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם וכן כי יש לקבל את המלצת שירות המבחן על כל חלקיה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו