משקלה של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

על משקלה של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט בנסיבותיו של תיק זה אין להרבות במילים, וכך נפסק: "חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט נהנית ממעמד מיוחד. היא קובעת ומעצבת את מסכת העובדות הרלוואנטיות והמסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה" (ראו: ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל חנן (02.11.1998)).

...

הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי יש לדחות את התביעה על הסף וגם לגופו של עניין.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 11,686 ₪.

סוף דבר: אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת סך של 17,000 ₪ (לפי סעיף 38 לעיל) וסך של 11,686 ₪ (לפי סעיף 46 לעיל), ובסה"כ 28,686 ₪.

לעניין הוצאות המשפט ובכלל זה האגרה (ראשונה ושניה) ושכר טרחת עורכי הדין - משנתתי דעתי לתוצאת פסק הדין ביחס לסכום התביעה, התנהלותם הדיונית של הצדדים ויתר השיקולים הצריכים לעניין על-פי התקנות החדשות והפסיקה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום כולל של 10,000 ₪.

הנתבעת לא זימנה את המומחה לחקירה נגדית על קביעותיו, ובנסיבות אלה, ולאור ההלכה אודות משקלה של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה לחרוג מהקביעות הנ"ל. אין מחלוקת בין הצדדים כי הסכום של 26,000 ₪ שנקבע בתחשיב מיום 3.2.22 כולל בתוכו את הסך של 16,000 ₪ שנקבע עבור תיקון ריצפת המרפסת בחוות הדעת מיום 18.3.21.

...

לא שוכנעתי כי יש לאשר את הסכום הנתבע בגין הליווי בדירה והנני מעמידה את השכר בגינו על סך של 1,200 ₪.

סוף דבר הנני מקבלת את התביעה באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 48,602 ₪ (סעיף 70) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.3.21 (מועד עריכת חוות דעתו הראשונה של המומחה לזר) ועד התשלום המלא בפועל, וכן סכום נוסף של 5,000 ₪ (סעיף 74) וסכום נוסף של 11,565 ₪ (סעיף 76), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

" על האמור ראוי להוסיף ולהזכיר את אזהרת כב' השופט אליקים רובינשטיין (בע"א 4330/07 מוזס אוריאל נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה (5.3.2009) פסקה פסקה ט"ו) כי – "מבלי לפגוע באיש, אין בר דעת יכול שלא להתרשם בתיקים רבים, כי תוכן חוות הדעת קשור במזמין", באופן המוביל להענקת משקל יתר לחוות דעת מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט על פני זו של מומחה מטעם אחד הצדדים כימעט באופן גורף.

גם בחתימת חוות הדעת (סיפת פסקה 4.2) קבע המומחה מטעם בית המשפט כך – "המתקן שסופק לא יכול היה להיתמודד עם איכות השפכים שהוזרמה לו אף שההנחה הסבירה היא שלא הוזרמו מי גבינה למערך הטיפול המקומי". בחלק קודם של חוות דעתו (פסקה 1.2) הסביר המומחה מטעם בית המשפט – "מניסיוני בטיפול בשפכי מחלבות, שפכי השטיפה של מחלבה מהסוג נשוא התביעה, מאופיינים בריכוז COD ברמה של 3000-7000 מג"ל ... רמת הגבה אינה קבועה והספיקה בלתי סדירה ותלויה באופי העבודה של המחלבה". המומחה מטעם בית המשפט נחקר בנושא זה באריכות בחקירתו הנגדית, ולא אצטט את כולה, אך בסופו של דבר (ולמרות חקירה בעייתית ביותר בה אגע בהמשך בנפרד) הסביר את הדברים שנית ונתן מענה הגיוני ומניח את הדעת לשאלה מדוע זה המצב במחלבה דנן אך יכול להיות שונה במחלבה אחרת (עמ' 29 שורות 17-2) – "העד, מר מנוחין: זרם ה-BOD מאופיין בעומסים אורגאניים גבוהים שמקורם בשטיפות ראשונות. זרם השטיפה הוא זרם שמעורבב של השטיפה הראשונה והשטיפות האחרונות, ולכן אם זה 11,000 פה, ו3,000 פה, אז תעשה את החשבון ותראה שאתה מגיע ל-7,000.

...

נמצא כי הסברו של המומחה מטעם בית המשפט סביר והגיוני, לא קועקע בדרך כלשהי בחקירתו הנגדית ואין כל סיבה להניח שמומחה מטעם בית המשפט היה מוטה מטעם כלשהו להבדיל מן המומחה מטעם הנתבעת, ועל כן אני מקבל את הסברו ודוחה טענה זו של הנתבעת.

לאור האמור אני סבור כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח את טענתה כי הזרמה עודפת של שפכים על ידי התובעת מעבר לכמות המתוכננת גרמה למערכת נזק שהוא זה שהביא לכך שלא סיפקה את התוצאה המצופה ממנה.

סיכום התוצאה הסופית היא שהתביעה מתקבלת בחלקה ולאור המפורט לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 193,050 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומם – 6.12.16 (מוצג 3 ממוצגי התובעת).

אינני מקבל את עמדת באת-כוח התובעים בסיכומיה, לפיה יש לתת לחוות דעת מומחה התובעים משקל זהה לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, על אף שהוא מונה ללא הסכמתה.

...

לאור זאת, אני דוחה את התביעה לחייב את הנתבעת לשאת בעלות החלפת הריצוף.

משלא הובא "קצה חוט" המאפשר לבית המשפט לקבוע פיצוי על דרך אומדנה, אני דוחה את התביעה לפיצוי בגין ראש נזק זה. עגמת נפש התובע מס' 2 אמר בחקירתו הנגדית: "אמרתי לו 'בוא תסדר לי את הבית'. הוא אמר 'לך תתבע אותי'. אמרתי לו 'אני לא רוצה לתובע אותך, בוא תתקן לי. קיבלת כסף, בו תתקן לי. הוא נפנף אותי". והתובעת מס' 1 כתבה בתצהירה: "פנינו אל מר איציק פדידה מטעם הנתבעת בעניין זה (ריצוף פגום - א"ג) אך הוא התנער מאחריות והכחיש את הטענות שלנו בנוגע לריצוף הפגום. .... מר איציק פדידה אמר לנו שאנחנו 'נוכלים' וביום 24.3.2019 אמר לרונן 'אני אקרקס אותך ואת עורכת הדין השקרנית שלך'". בחקירתה הנגדית אמרה התובעת מס' 1: "אני יודעת שאני חיה עם הרטיבות, והילדים שלי סובלים מהרטיבות"; ".. ואחרי מה שאנחנו ספגנו מאדון איציק ומנהל העבודה שלו שלמה, מההתנהגות, ממה שהיה בבית, מאיך שהוא דיבר, מאיך שהוא התלהם עלינו, אנחנו לא מעוניינים שהוא יבוא לעשות לנו תיקונים. לא מעוניינים, כשיש כזאת שנאה איך אתה מוכן שבן אדם יבוא לתקן אצלך בבית". יצחק פדידה כפר בטענות אלו, ובחקירתו החוזרת אמר: "אני לא יודע להתנהג ככה, ואם הייתי מתנהג ככה לא הייתי מתייחס בכובד ראש לכל ההצהרות האלה במכתבים ... אין לי שום שנאה". בהחלטתי מיום 30.9.2021 הוריתי לנתבעת לתקן את הליקויים כפי שנקבעו בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט ובחוות דעתו המשלימה.

ביום 3.11.2021 הגישה הנתבעת בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בה נטען כי התובעים סיכלו את ביצוע החלטתי מיום 30.9.2021.

לדוגמה, במייל ששלחה ביום 18.10.2021 באת-כוח התובעים אל בא-כוח הנתבעת, וצורף כנספח לתצהירו של מנהל הנתבעת, נכתב: "עיינתי בלוז לביצוע תיקונים ובשלב זה אתייחס רק לאמור בסיפא המסמך, לפיו מבהירה מרשתכם כי אספקת הריצופים היא באחריות התובעים בלבד, וכי באחריותם הבלעדית לספק זאת וכי לא תתקבל טענה בעניין אי התאמה ..... ללא הצגת אריחים רזרביים תואמי גוון מבעוד מועד בכמות מספקת וטרם תחילת ביצוע העבודות, או, לחילופין - התחייבות בכתב .. הרי שמדובר בהודאה בחוסר יכולת ובחוסר רצון לבצע תיקונים .... זאת ועוד, אין בלוח הזמנים שום התייחסות לליטוש שיש לבצע בכל הדירה ... לשון אחר, אין בכוונת מרשתכם לבצע את העבודות לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט". בחקירתו הנגדית הסביר יצחק פדידה, מנהל הנתבעת: "ביקשנו לקבל את אותם ריצופים ספייר שנותרו בידי התובעים ויש באמתחתם ... באתם ותירצתם 'אם אתם לא מחליפים את ריצוף הדירה, אתם לא נכנסים". "אמרנו נלך רחב יותר, תנו לנו להיכנס לבצע את מה שאינו שנוי במחלוקת, לעשות משהו. הם גם את זה מנעו". "היא קיבלה ב-16.10.2021 'פירוט ביצוע תיקונים בדירת משפחת כהן', פירוט העבודות שהתבצעו בדירה בהתאם לדוחות השמאי, ופירטנו בכל יום מה נעשה... צירפתי לך את כל הפירוט שאנחנו רוצים לבצע". ואילו התובעת מס' 1 אמרה בחקירתה הנגדית: "הוא לא נתן מועדים, אבל אם בית משפט היה מחליט והיו מועדים וטל (באת כוח התובעים - א"ג) הייתה אומרת לי 'קרן, יש מועדים ותבחרי מועדים שהוא יבוא', והחלטת בית המשפט הייתה מחליטה ככה, אז אני הייתי מסכימה כי זה החלטת בית המשפט". המסקנה העולה מתשובת באת-כוח התובעים מיום 1.12.2021 ומהדברים שהושמעו בחקירות הנגדיות היא שיש טעם רב בטענת הנתבעת, לפיה באת-כוח התובעים לא נתנה לנתבעת הזדמנות הוגנת לקיים את החלטתי האמורה.

התוצאה לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: (1) 98,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל; (2) מחצית אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת כתב התביעה המקורי (12.6.2019) ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך-דין בסכום כולל של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הגם שחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט אינה כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט הרי שנקודת המוצא היא שיש לתת משקל רב לחוות דעת המומחה הממונה מטעם בית המשפט.

...

מעבר לכך, כי מסקנה זו עולה באופן ברור מחוות דעתו של המומחה, רו"ח טרבלסי, כפי שיפורט בהמשך, הרי שמסקנה זו נלמדת אף מגרסת התובעת עצמה, כפי שעלתה לראשונה בשאלת ההבהרה שהפנה בא כוחה למומחה, ולאחר מכן במהלך הדיון בו נחקר המומחה על חוות דעתו.

לאור המקובץ לעיל - ההסכמים בין הצדדים, ובעיקר הנספח להסכם מחודש יוני 2018, הודאת התובעת כי לא שילמה את מלוא חובה לעובדים, ולמעשה, הפרה את התחייבותה בהתאם להסכמים, וממצאי המומחה מטעם בית המשפט, לפיהם התובעת נותרה חייבת לעובדים לכל הפחות סך של כ- 268,000 ₪ - יש לדחות את התביעה.

לפיכך, התביעה נדחית.