אולם, משמעות של שיק כזה הנה, כי ניתן לגבותו באמצעות שירותיו של בנק בלבד, כפי שאכן קרה במקרה זה, והוא אינו מגביל את סחירותו.
בית המשפט המחוזי דחה את הטענה, כי במילים "שלמו ל.." גילתה מושכת השיקים את כוונתה להגביל את סחרותם של השיטריות, תוך שקבע כי בשונה מהמילים "למוטב בלבד", אין במילים "שלמו ל.." בכדי לקיים את הוראות סעיף 7א' לפקודה וכיתוב זה אינו מורה על איסור העברת השטר או על כוונה שהשטר לא יהיה סחיר, זאת למרות שבאותו מקרה ביקשה מושכת השיטריות מהבנק לשנות את הכיתוב.
...
על יסוד האמור לעיל, אני קובעת כממצא שבעובדה כי הנתבעת רומתה, שעה שציינה את שם התובעת כנפרעת על גבי השיקים נשוא התביעה תחת רישום שם בית העסק נטו רהיטים שממנו נרכשה הסחורה שבגינה ניתנו השיקים.
משלא עשתה כן, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את העול המוטל על כתפיה להוכיח, כי קיבלה את השיקים בעד תמורה, לא כל שכן בתום לב. למרות שאמורות להיות בשליטתה של התובעת אסמכתאות המעידות על מתן תמורה לנטו רהיטים בעד השיקים שבדנן, אלא שהיא לא טרחה לצרפם, ובפרט שעה שוויתרה על עדותו של אזרד שהינו כאמור עד חיוני ורלוונטי מטעמה.
סוף דבר
נוכח כל המקובץ לעיל, דין התביעה להידחות, וכך הנני מורה.
