מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

משלוח רשימת תפוצה במייל: תביעת דיבה והשלכותיה המשפטיות

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המשיב לא הציג אישור הסכמה אחד ויחיד, לא הציג את מראה דפי הנחיתה אשר הודיעו לכאורה למבקרים כי פרטיהם ישמשו למשלוח דברי פירסומת, לא הציג את המערכת שבה עשה שימוש לשם ניהול רשימת התפוצה ואישורי הסכמה, והגיש מיסמך המכונה חוות דעת, אשר אינו עומד בדרישות הדין.
בכל מקרה, לכמות ההודעות אין נפקות ביחס לכדאיות הכלכליות בהגשת תובענה ייצוגית, שכן התמריץ הכלכלי של התובע המייצג הוא בגמול ולא בפצוי האישי, כך שלכמות ההודעות שנשלחו אין כל השלכה לעניין זה. 2.15 המשיב אינו טוען כי המבקש או באי כוחו פועלים מתוך ניגוד עניינים, ממניעים זרים או כדי להטעות את בית המשפט, שהנם קריטריונים לבחינת חוסר תום הלב בתובענה ייצוגית.
בעניינינו, מהתכתובות בין הצדדים עולה כי היה ברור כי פניהם להליך משפטי וכי המבקש לא ויתר על תביעתו, כך שממילא המשיב לא הופתע מעצם הגשת התביעה, ובכלל זה לא שינה את מצבו לרעה.
גם העובדה שהמבקש משתמש או לפחות נהג להשתמש במספר רב של כתובות דואר אלקטרוני (מייל), אומרת דרשני, ומלמדת לכאורה על כך שהמבקש יצר לו תשתית –חממה, על מנת להצמיח עליה שלל תביעות בנושא זה. אופן היתנהלותו מול המשיב לא נועדה להפסיק את משלוח ההודעות אלא לגבות פיצוי כספי, וכמה שיותר.
...
3.13 השיקול המנחה - האדרת סכום הפיצוי - המבקש ציין במפורש כי הגיע למסקנה שלהגיש תביעת ספאם על פרסום בודד או שני פרסומים, זה לא כלכלי, ולכן בשנת 2017,2018 הגיש רק תביעות בודדות כאלו.
3.19 בנסיבות אלה, ועל בסיס על האמור לעיל, אני סבורה כי יש מקום לדחות את בקשת המבקש על הסף.
לסיכום 4.1 סבורני כי מקרה זה נופל תחת אותם מקרים חריגים, המצדיקים סילוק על הסף של בקשת המבקש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כן טען המשיב, כי המערערת הפרה את הוראות סעיף 30א בחוק התיקשורת בכך שבמסגרת ההודעות לא צוינו דרכי יצירת קשר לשם משלוח הודעת סרוב לקבלתן או לשם בקשה להסרת שמו מרשימת התפוצה.
זאת בשונה ממצב שבו המפרסם מציין רק מספר טלפון, כתובת דוא"ל, קישור אל אתר מרשתת או כל כיוצא בזה, שאז לא ייחשב הדבר לאפשרות מתן הודעת סרוב "בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת" (ראו: רת"ק (מחוזי באר-שבע) 49131-01-16 קושרובסקי נ' כרטיסי אשראי לישראל (5.5.2016), כבוד השופטת יעל רז-לוי, פסקות 21-17 (להלן – עניין קושרובסקי).
אולם, כבכל עניין אחר, חלה על הנמען חובה לנהוג בתום לב. כאמור שם, "בפיצויים מעין אלה, לא הטיל המחוקק על הנפגע חובה שבדין להקטין את ניזקו (ואין באמור, כמובן, כדי להפחית מחובתו של הנפגע, ככל בעל דין בכל עניין משפטי, לנהוג בתום לב) ..." (ההדגשות במקור) (עניין גלסברג, פסקה יג).
עם זאת, דומה כי יש מקום לתת את הדעת גם להשלכות שיש לקביעת פיצוי לגבי ההפרה הנדונה, אשר אינו מותנה בהוכחת נזק.
כך למשל בפסיקת פיצויים לפי הוראות החוק הבאות: חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1988; חוק איסור הפליה במוצרים, בשירות ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, התשס"א-2000).
שלישית, אפילו הייתה המסקנה כי לא ניתנה הסכמת המשיב מראש למשלוח ההודעות ואפילו לא הוכח שהתקיים החריג הקבוע בסעיף 30א(ג) – אך לא אלו היו מסקנותינו – עדיין, בנסיבות העניין כמפורט לעיל, לרבות האפשרות הקלה להסרת ההודעות ולנוכח היתנהלות המשיב המצביעה על חוסר תום לב בין השאר, בכך שצבר מספר הודעות רב עד הגשת התביעה, לא היה מקום לפסיקת הפצוי המירבי.
...
שלישית, אפילו הייתה המסקנה כי לא ניתנה הסכמת המשיב מראש למשלוח ההודעות ואפילו לא הוכח שהתקיים החריג הקבוע בסעיף 30א(ג) – אך לא אלו היו מסקנותינו – עדיין, בנסיבות העניין כמפורט לעיל, לרבות האפשרות הקלה להסרת ההודעות ולנוכח התנהלות המשיב המצביעה על חוסר תום לב בין השאר, בכך שצבר מספר הודעות רב עד הגשת התביעה, לא היה מקום לפסיקת הפיצוי המרבי.
מכל הטעמים שעליהם עמדנו, הערעור מתקבל.
לנוכח תוצאה זו, בהתחשב בסכום ההוצאות שנפסק בבית המשפט קמא ובסכום שדומה כי מקובל לפסוק בערעורים בעניין הנושא הנדון (ראו למשל: עניין רז; עניין גלסברג; עניין קושרובסקי), ישלם המשיב למערערת, תוך שלושים יום, סך 3,000 ₪ עבור שכר-טרחת עורך-דין והוצאות המשפט.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת ת.ק. 59204-09-17 נדונה תביעת המבקשת 2 בסך 33,400 ₪ שהוגשה בחודש ספטמבר 2017 בגין משלוח עשרות הודעות פירסומת.
נטען עוד בכתב ההגנה כי אין גוף משפטי בשם של המשיבה 2 אלא זהו שם מסחרי של המשיבה 1.
מרישומי הקבלן החצוני באמצעותו מדוורת הנתבעת הודעותיה עולה, כי לא ביקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה לפני 12/12/17, אז לחץ על כפתור ההסרה והוסר.
זאת נקבע על סמך רשימת משתתפים בהגרלה שלאחר מרוץ האופניים כאשר ליד שם התובע נכתב "כן" וליד שם התובעת נכתב "לא". התקבלה עדותו של מר גנור לפיה הסימון היתייחס לטופס שחולק למשתתפי המרוץ ובו נכתב: "האם תהיה מעוניין לקבל מאיתנו עדכונים נוספים במייל על NAVAD ומוצרים שירותים נוספים" (הטופס סומן נ/1).
המבקשים רוצים לשוות לסוגיה נופך עיקרוני, אשר נוסחה על ידם כדלקמן: "פסק הדין מעלה שאלות ציבוריות ועקרוניות בעלות השלכות רחבות, החורגות בבירור מיגדרי הסיכסוך הפרטני. בפרט, מתן שיקול דעת לשלילת פיצויים ודחיית תובענות לפיצויים לדוגמה, תחת הפחתתם, אינם עניין פרטני אלא בעלי השלכות רוחב על ציבור המתדיינים.
...
במקרים מתאימים בימ"ש רשאי שלא לפסוק פיצוי אם הוא מגיע למסקנה שאין הצדקה לפסיקת הפיצוי כמבוקש.
לא מצאתי כי נימוקי בית משפט קמא אינם תואמים את הפסיקה בעניין על סמך הנסיבות שהוצגו בפניו ולכן דין בקשת רשות הערעור להידחות.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו