משלוח התראה לפני הגשת התביעה המשפטית

התובעים לא הסתפקו בהעלאת טענות מול גורמי רש"ת בזמן אמת, אלא שכרו, בשנת 2005, את שירותיו של עו"ד שי אופיר למשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעה; ובשנת 2007 פנו לשר הבטחון דאז, מר אהוד ברק, כדי לפתוח את מסוף קרני בשל עלויות שנוע גבוהות.

כל אלה מעידים על כך שהתובעים היו מודעים לאפשרות להגיש הליך משפטי מול רש"ת, אך בחרו שלא לעשות כן. לא מצאתי לקבל את עדותו של מר סבטי (שאינה מופעה בכתב התביעה או בתצהיר) כי לא פנה בזמן אמת משום שנציגי הרשות איימו עליו כי אם יתלונן רש"ת תימנע ממנו להעביר סחורה.

...

היפוך נטל הראיה לעניין הוכחת ההיבטים העובדתיים של התביעה, אוסיף כי אין בידי לקבל את טענת התובעים לגבי היפוך נטל הראיה.

משעה שלא נמצא בסיס להטלת חבות על רש"ת אין גם בסיס להטלת חבות על ממ"ק. סוף דבר – התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לכל אחת מהנתבעות הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 60,000 ₪ (סה"כ 120,000 ₪).

ביום 18.9.19 שלחה המשיבה למבקש מכתב שכותרתו "התראה לפני הגשת תביעה משפטית או תביעה לבצוע שטר לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ו-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") וזאת באמצעות משרד עורכי הדין "י. שפירא ושות'". על פי הנטען במכתב המבקש חייב כביכול למשיבה סכום של 931.59 ₪ בגין פוליסת ביטוח בריאות שרכש כאשר סך של 169.81 ₪ מהסכום האמור מהוה הוצאות גבייה.

המשיבה יישמה את ההסדר ההסתלקות ובהתאם במכתבים שנשלחו למבקש עובר למשלוח מכתב ההתראה לפני הגשת תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל נכתב כי אם החוב לא ישולם צפוי המבקש להיות מחויב בהוצאות מכתבי ההתראה.

...

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.

המבקש ישלם את המחצית השנייה של האגרה בהקדם.

תביעת לשון הרע בגין משלוח מכתבי התראה, בטרם הגשת תביעה לבית הדין האיזורי לעבודה.

"...טובת העניין מצדדת בכך שתביעות לא יוגשו למחרת שליחת מכתב התראה. אדרבה, יש לקוות כי לעיתים שליחת מכתב התראה תאפשר לצדדים ליישב את המחלוקת ביניהם ללא צורך בפתיחת הליך משפטי. בשל כך, אף יש להזהר מפרשנות שתוביל ליצירת אפקט מצנן על פראקטיקה רווחת זו, שיתרונותיה בצדה"( רע"א 4512/20 חברת מנו ספנות בע"מ נ' בלס ואח' (14.10.20) (פסקה 14 לפסק דינה של כב' השופטת ד. ברק ארז)).

...

די אפוא בעדות לוי - אשר העידה שהיא ועובדים אחרים נחשפו לפרסום, כדי להוביל למסקנה שהפרסום הראשון הגיע לידיעת אנשים אחרים, אשר אינם הנפגע וכי התקיימה דרישת הפרסום.

סוף דבר עורך דין השולח מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים זכאי לחיסיון מוחלט מפני תביעת לשון הרע, כל עוד עשה זאת בתנאים שנקבעו בפסיקה, וכאשר לא שלח המכתב לנמענים שאינם צד למשפט.

הטענות לפגיעה במוניטין וברווחים לא הוכחו והתביעה בעניינן נדחית.

הוראות חוק ההוצאה לפועל מחייבות משלוח התראה טרם הגשת תביעה על סכום קצוב, הנתבע פנה אל התובעת בדואר רשום ומשלא הגיעה למשרד דואר ישראל לאסוף את דבר הדואר הרשום הוחזרה המעטפה לשולח והוא פנה למסירת ההתראה במסירה אישית אשר אין חולק כי הגיעה לייעדה.

בעניינינו, מכתב ההתראה הנו הליך הנידרש ע"פ דין כתנאי לפתיחתו של הליך משפטי ולפיכך, גם אם הייתי סוברת כי המכתב מהוה הוצאת לשון הרע, גם אז היה מוגן ע"פ הוראות הדין ואינו יכול להוות עילה להגשת תביעה.

...

דיון ומסקנות- לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שהוגשו ע"י הצדדים ולאחר שהאזנתי לטענות הצדדים בע"פ, נחה דעתי כי דין התביעה להדחות.

משכך טענות התובעת בנושא זה מנוגדות להוראות הדין המחייב את הנתבע והן נדחות על הסף.

סיכומם של דברים- אני דוחה את התביעה.

21.4 במצב משפטי ברור זה, בשים לב לכך שהנתבעת שימשה בעלת דין בהליך המשפטי שהתנהל בינה ובין התובע, הרי שיש לראות בפירסום השביעי פירסום שנעשה "תוך כדי דיון" כלשון סעיף 13(5) לחוק, ומשום כך חוסה הפירסום תחת ההגנה הקבועה בסעיף זה. 21.5 הוא הדין גם באשר לפירסום הששי, הואיל ובפסיקת בתי המשפט נקבע, כי ההגנה האמורה חלה גם על צעדים הננקטים לקראת הפתיחה בהליך משפטי, כגון מכתבי התראה, גם אם לא נוסחו כמכתבי התראה פורמאליים – "לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, פירסום שנעשה על ידי בעל דין במסגרת דיון שפוטי אינו עילה לתביעת לשון הרע. הפירוש שלו זכה הסעיף בהלכה הפסוקה הוא כי ההגנה מפני תביעה חלה על כל שלביו של ההליך המשפטי, לרבות צעדים שננקטים לקראת הפתיחה בו, כגון מכתבי התראה (ע"פ 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל, פ"ד כח(2) 620, 624 (1974); רע"א 43/11 הרם נ' ז'קס [פורסם בנבו] (28.08.2011)). במקרנו לא דובר אמנם על "מכתבי התראה" פורמאליים, אך עיון במכתבים ששלח המערער ובתוכן הדברים שאמר מלמד כי מדובר על צעדים לפני הגשת תובענה משפטית.

הואיל ומטרת התובע במשלוח מכתב ההתראה הייתה לעצור את הפרסומים, הרי שמשנוכח לדעת שהדבר אינו מועיל, לא נותרה ברירה בידו אלא להגיש את התביעה.

...

אני קובעת כי הפרסום השישי והשביעי חוסים תחת הגנות החוק, והתובע אינו זכאי לפיצוי בגינם.

מאז נשלח מכתב ההתראה לנתבעים ועד שהוגשה התביעה המשיכו הנתבעים וביצעו פרסומים נוספים המהווים לשון הרע כמפורט לעיל – "שלחתי את המכתב מתוך הנחה, 'בואי', נסרין, בואי תעצרי. לאן?'. אני לא יכול לבזבז אנרגיות, על זמן תלמידים ועל זמן ניהול בית ספר. אני כל הזמן מתעסק עם דברים שוליים, לדעתי עד שבאמת הגיעו מים עד נפש; עד שבסופו של דבר, החלטתי לתבוע, ולהגיע עד הסוף במשפט הזה...

סבורני, כי כוונה שכזו הוכחה במקרה דנן.