משיכת כספים מחשבון נפטר בהתאם לצו ירושה

ואולם, בתקנה 48(ב) לתקנון האחיד נקבע, בין היתר, כי "מבוטח ... שחלפו למעלה משישים ימים מחודש הזכאות הראשון שלו לקבלת קצבת זקנה ... לא יהיה רשאי למשוך כספים שנצברו בחשבונו בקרן". בהיתחשב בתנאי הזכאות למשיכת כספים, אילו היה המנוח מגיש בקשה בתוך שישים ימים ממועד הזכאות הראשון לקבלת קצבת זקנה (1.2.2015), היה המנוח זכאי למשוך את הכספים שהצטברו בחשבונו בקרן חלף זכויותיו הפנסיוניות, אך משלא הגיש את הבקשה והבקשה הוגשה לראשונה על ידי המערער, בסמוך לאחר פטירתו של המנוח וקבלת צו ירושה, לא קיימת זכאות למשיכת הכספים לפי התקנון האחיד (השוו: ע"ע 57896-11-13 המר – קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ (11.11.2014)) וזכות המערער, בכשירותו כיורשו היחיד של המנוח, מצטמצמת לזכאות לקבלת סכומן של קיצבאות הזיקנה שהיה על הקרן לשלם למנוח בחודשים פברואר עד אוגוסט 2015.

בנוסח המכתב הנשלח למבוטחים כשישה חודשים לפני מועד הזכאות לקיצבת זקנה, מצוין לצד פירוט זכותם למשיכת כספים במהלך תקופה מוגדרת, כי "בהתאם להוראות התקנון עליך להגיש את בקשתך לקבלת פנסיית זקנה לפחות 3 חודשים לפני חודש הזכאות הראשון שלך לפנסיית זקנה". המנוח לא הגיש בקשה למשיכת כספים מהקרן ואף לא בקשה לקבלת פנסיית זקנה, הגם שלנוכח מעמדו כמבוטח לא פעיל אין הוא זוכה ליתרון כלכלי כלשהוא עקב דחיית המועד לקבלת פנסיית הזיקנה.

...

בין כך ובין כך, בנסיבות המאד מיוחדות של העניין, לא עלה בידי המשיבה, מהטעמים המפורטים לעיל, להוכיח כי ההודעה הסטטוטורית נשלחה למנוח וממילא לא ניתן לייחס למנוח חזקה של קבלתה.

אגב כך מצאנו לנכון להמליץ לממונה לבחון מתן הוראות משלימות על מתכונת משלוח ההודעה הסטטוטורית, באופן שיבטיח את יידוע המבוטחים טרם הגיעם לגיל קצבת זקנה על האפשרויות העומדות בפניהם ויאפשר להם לכלכל צעדיהם באופן מושכל.

סוף דבר – הערעור מתקבל.

התביעה נסובה סביב טענת המשיבה כי מחודש 08/10 ועד לחודש 07/12, קרן הפנסיה העבירה לחשבון הבנק של המנוחה קיצבאות ביתר, ומשהמבקשים משכו את הכספים מחשבון המנוחה, מבקשת עתה המשיבה להשיב אליה את הכספים ששולמו ביתר.

יודגש כי בנסיבות המיוחדות בתביעה דנן, בהן היה קושי בזיהוי גופת המנוחה, איתור היורשים ומינוי מנהל העיזבון, כמו כן, טווח הזמנים בין פטירת המנוחה (2010), הוצאת תעודת הפטירה (2012) למתן צו הירושה (2015), הרי שיש צורך בבירור עובדתי לאחר גילוי מסמכים, חקירות, ותצהירים של כל המעורבים בהליך לעניין זכאות המשיבה בהשבת הכספים שהועברו ביתר לחשבון המנוחה.

טענות המבקשים לעניין פטור מאחריות, העידר יריבות ואי הגשת השגות למתן צו ירושה, אינן ניתנות להכרעה ללא בירור עובדתי ומשפטי, בהתאם לסדרי הדין המנויים בחקיקה והפסיקה.

...

משהתובענה הוגשה ביום 07.02.18, בחלוף 7 שנים ו- 5 חודשים, מיום היווצרות עילת התביעה, דין התביעה להדחות מחמת התיישנות.

לאור כל האמור, דין הבקשה להדחות.

במסגרת פסק הדין שאישר את ההסדר, קבעה כב' השופטת ורדה בן שחר: "יש לציין שהצדדים יפעלו בהתאם להסכמות. היה ולא תהיה הסכמה לגבי כספים או לגבי קזוזם בהתאם לאותן הסכמות, יהיה צורך להגיש תביעה מתאימה שכן הסכמתי לאשר כמובן הסכמות הנוגעות גם לכספים שנתבעים, אף כי לעניין זה מלכתחילה היה מקום להגיש תביעה נפרדת, אך אם הצדדים לא יקיימו את ההסכם אליו הגיעו יצטרכו להגיש תביעות נפרדות מתאימות". הבנק שלח הודעת צד ג' כנגד שושנה ויעקב.

בדיון שהתקיים ביום 11.11.13, בפני כבוד השופטת ורדה בן שחר, הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן: "באשר לטענות כספיות, נבקש מבית המשפט צו גילוי מסמכים הנוגעים לחשבון המנוח בבנק הפועלים סניף 636 נס ציונה, מס' חשבון 73408, אנחנו נבדוק את חשבונות הבנק וכל הכספים שנמשכו מחשבון המנוח לאחר פטירתו, שאנחנו נשתכנע שנמשכו ע"י נתבע 1 (יעקב סלוניקי), או מי מטעמו שזו אשתו גב' שושנה סלוניקי, יקוזז מתוך התמורה המגיעה לו ממכירת הדירה". כך, במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, לא עלתה כל טענה מצד התובע ביחס לפעולות שנעשו בחשבון המנוח עובר לפטירתו, אלא רק לפעולות שנעשו לאחר מותו.

התובע השיב שהוא, יעקב ושושנה התווכחו אודות הכסף בחשבון הבנק "לא חשבתי שנעלם כסף בבנק ושיש כסף בבנק. אז התחלתי לעבוד על הנושא פיתאום לקחתי את בא כוחי". שוב התובע נישאל איזה נזק גילה בשנת 2006 והשיב כי עפ"י הצוואה אביו הוריש לו כספים אולם בפועל לא היה כסף בחשבון והדבר עורר אצלו תהיות "הלכתי אחר כך לבנק וביקשתי גם את כל מיני ניירות מי לקח ומה לקחו... יש לי את כל הפתקים שמשכו כספים... אחרי שאבא שלי נפטר הלכתי והבאתי מהבנק את הפתקים ויש לי את הפתקים ואני יכול להביא. זה היה בערך חודשיים אחרי שהוא נפטר". דהיינו, בתום השבעה, חשד התובע כי נעשו בחשבון פעולות בנגוד לדין אשר הובילו לריקון החשבון וכעבור חודשיים (עד ספטמבר 2006) כבר היו בידיו מסמכים מהבנק.

...

יוצא אפוא כי כחודשיים לאחר הפטירה היה בידי התובע הרבה מעבר לקצה חוט אודות קיומה של עילת תביעה כנגד הבנק, בדמות החשד כי בוצעו בחשבון העברות כספים שלא כדין ע"י מי שאינו מורשה בחשבון.

לפיכך, אין מנוס מהקביעה כי תביעתו של התובע התיישנה ודינה לדחיה, וכן אני מורה.

כפועל יוצא, גם הודעה לצד ג' שנשלחה ע"י הבנק נדחית.

הבנק אינו יכול מחד להסתיר, את המידע השייך לתובעת, ומאידך להטיח בתובעת כי הייתה צריכה להגיש תביעה כספית, יש כאן חוסר תום לב. טענות הבנק לטענת הבנק המנוח מעולם לא הציג בפני הבנק את ההיתחייבות למתנה המגובה במסמך שערך, בעודו בין החיים ובנסיבות אלה השיב הבנק לתובעת כי מעת שנפטר המנוח הרי שנסתיימה ההרשאה לפעול בחשבון המנוח מכוח ייפוי הכוח שניתנה לה וככל שרצונה למשוך את הכספים המצויים בחשבון הרי שעליה להמציא צו ירושה או צו קיום צוואה על פי דין.

מטרתו היחידה היא לוודא שמשיכות כספים מחשבון על ידי מי שאינו בעליו תעשנה בהתאם לדין.

...

משטענה התובעת בפני נציגי הבנק כי אין בידה צווים אלו, הסבירו לה נציגי הסניף כי מן הטעמים שפורטו, לא ניתן יהא להיעתר לבקשתה עד להמצאתם.

זאת ועוד; סבורני כי כאשר בית המשפט שוקל את מכלול השיקולים ומאזן בין האינטרסים השונים נראה כי מאזן השיקולים במקרה שלפניי, נוטה לכיוון הענות לבקשה למתן צו לגילוי החשבונות.

אשר על כן לאור כל האמור, ולאחר שבחנתי את כל הראיות ואיזנתי בין השיקולים השונים הנני נעתר לתביעה למתן חשבונות ולקבל את תביעת התובעת ללמתן חשבונות בחשבון הנ"ל וזאת ממועד פטירת המנוח.

אני מורה לבנק הבנק למסור לתובעת בתוך 30 יום, את כל המידע לגבי החשבון המשותף ומצבו השוטף, וכן פירוט של כל הנעשה בחשבון, החל מיום פטירת המנוח עד ליום הגילוי בפועל.

בקשה לסילוק על הסף, שהוגשה מטעם הנתבע, בתביעה בסך של כ- 2.4 מיליון ש"ח, שהוגשה על ידי יורשי המנוח מר חרבי ששון ז"ל, בגין כסף שהיה בחשבון המנוח אשר נוהל אצל הנתבע.

התובעים, ילדיו - יורשיו של המנוח, הגישו את התביעה דנן, כחודש לאחר שניתן צו ירושה ביום 07.01.20, בעיניין המנוח, אשר הלך לעולמו ביום 13.09.19.

בירור עובדתי זה נידרש גם נוכח העובדה כי הנתבע במסגרת הגנתו טען לאשם תורם מצד התובעים, בכך שרק בשנת 2019 מינו למנוח אפוטרופוס ולכך שלא פעלו בהתאם לטענותיהם עוד משנת 2016 ובמעשיהם למעשה אפשרו למנוח להמשיך במשיכת כספו וב"ריקון" חשבונו.

...

בבקשה לסילוק על הסף נטען בין השאר כי דין התביעה להידחות מטעמים של העדר עילה, השתק, שימוש לרעה בהליכי משפט, הטעיה, מרמה, אשם תורם, שיהוי ואי צירוף בעל דין נצרך.

נוכח הצורך בהשלמת הבירור העובדתי ביחס לחלק מהטענות ובהתחשב במכלול הנסיבות, דין הבקשה להידחות.

המומחה ביסס את חוות דעתו על בסיס המסמכים שהוצגו בפניו, כאשר בסוף חוות דעתו נכתב כי "הנני קובע באופן חד-משמעי כי מר חרבי לא היה בעל יכולת שיפוט וקבלת החלטות עצמאית לצורך ניהול כספים וחתימה על ניירות בנתבע-בין 12.2015 ל-01/2019". כאמור, חוות דעת המומחה הרפואי מטעם התובעים, סומכת על המסמכים והתיעוד שהוצגו לו. בנוסף, צורף לכתב התביעה תיעוד נוסף של מסמכים רפואיים שונים, מהם עולה כי עד לשנת 2018, למנוח היו קשיים בהתנהלותו הנורמטיבית, וכי הוא נזקק מידי פעם לעזרה.