משאית איווקו המבוטחת בביטוח רכב מסחרי

עקרי העובדות ועיקרי ההליכים התובע הוא בעל חברה להובלות ובמועד הנידון – חודשים מארס ואפריל 2008 – היו בבעלותו בין השאר, שני כלי רכב, משאית מסוג איווקו (להלן – האיווקו) ורכב מסחרי מסוג איסוזו (להלן – האיסוזו).

לעומת זאת, רכב האיווקו היה מבוטח בביטוח למשך שנה, מיום 1.9.2007 עד יום 31.8.2008, אך התובע לא שילם עבור הפוליסה.

...

הנתבעים טוענים כי יש לדחות את התביעה.

לטענתם וכפי שכבר נאמר לעיל, בניגוד לרושם שניסה התובע לצייר בתצהירו ובסיכום טענותיו, בסופו של דבר אין מחלוקת על כך שהייתה פניה מצד הנתבעים אל התובע, כנדרש.

משהגענו אל המסקנה האמורה, די בכך כדי לדחות את התביעה.

לאור האמור, התביעה נדחית.

הנתבעת טוענת לעניין זה, בין השאר, כי התובע לא פוּנה ממקום התאונה באמבולנס; התובע המשיך ממקום התאונה בנסיעה למקום עבודתו; רכבו היה תקין לחלוטין לנסיעה והוא לא נזקק לעצור בצד; אף הרכב הפוגע המשיך בנסיעתו ללא שניזקק לגרר או לעצור בצד הדרך; התובע לא הוכיח כי נגרם לרכבו נזק מכני משמעותי; התובע המשיך בשיגרת יומו וסיים את יום העבודה ללא תלונה; התובע לא סבל מבעיה רפואית לאחר התאונה, לא התלונן בפני גורם רפואי כלשהוא ופנה לקבלת טפול רפואי רק ארבעה ימים לאחר התאונה; התובע פנה למישטרה לדיווח על התאונה ולמוסד לביטוח לאומי, למצות את זכויותיו, רק שלוש שנים לאחר התאונה.

מר פסטרנק הוסיף והבהיר בחקירתו החוזרת כי הרכב הפוגע שבו נהג היה "מיניבוס, רכב מסחרי גדול" וכי הרכב שבו נהג התובע היה רכב קטן יותר (עמוד 29, שורות 20-17).

התאונה אירעה כשהרכבים היו בנסיעה, שאז מחסום הרכבת "התחיל להבהב, הוא תקע ברקס, אני אחריו בלמתי... כנראה שהאיי בי אס ניכנס לפעולה, אז אתה יודע, יש לו הפסקה בבלימה ועוד זה, בעשרה סנטימטרים האחרונים נגעתי בו" (עמוד 6 לתמליל, שורות 28-27, עמוד 7, שורה 1); ה"גריל פלסטיק" של המשאית נגע בברלינגו ו"כתוצאה מכך הפלסטיק של האיווקו פגע ברדיאטור של האיווקו והייתה נזילת מים קטנה" (עמוד 7 לתמליל, שורות 10-7); הנזילה חייבה את פירוק הגריל והחלפת הרדיאטור (שם, שורות 13-12).

...

סיכום נזקי התובע   הפסד שכר לעבר 44,880 ₪ הפסדי השתכרות לעתיד 19,000 ₪ הפסדי פנסיה 7,985 ₪ עזרת צד ג' 5,000 ₪ הוצאות 5,000 ₪ כאב וסבל 10,000 ₪ סך נזקי התובע 91,865 ₪ סך נזקי התובע לאחר ניכויים 74,377 ₪ סוף דבר התובע נפגע בתאונת דרכים.

לאחר שמיעת הראיות, שוכנעתי כי יש מקום לקבל את התביעה.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 74,377 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 15.21% ובצירוף הוצאות משפט שהוציא התובע.

רקע עובדתי : התובעת הנה חברה פרטית המחזיקה בבעלותה צי של רכבי משא כבדים, ואשר במועדים הרלוואנטיים לתובענה הייתה הבעלים של משאית (פתוחה עם תא כפול C65 מידגם N2 ) מתוצרת "איווקו" מסוג 65C15D (שנת ייצור 2012) שמספרה 3239972 ואשר בוטחה על ידי הנתבעת 1 באמצעות פוליסת ביטוח מקיף שמספרה 3-47186533-00.

בתאריך 23.1.2012 העביר עובד הנתבעת 2, מר עבד עאלם, לתובעת מיסמך שכותרתו "הצעה לביטוח כלי-רכב שאינו כלי-רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון" החל מיום 19.1.2012 ועד ליום 31.12.12 במסגרתו נרשם בפרק "פרטים על הנוהגים ברכב" רשאים לנהוג – כל נהג (מסומן בתיבת סימון) ובטבלה משמאל לסימון נכתב ב"שמות הנהגים הנקובים בשם" הרישום – מעיל גיל 24 – שנה ללא נהג חדש.

...

מן המקובץ לעיל עולה שאנשי התובעת הבינו היטב את משמעות תוכנו של מסמך הצעת הביטוח, ובפרט את מגבלת הגיל אשר מפורטת במסגרתו, וזאת בניגוד לטענתו של נציג החברה במהלך עדותו בביהמ"ש, מה גם שלא עלה בידי התובעת לסתור את החזקה האמורה וכן גם את טענת התובעת ולפיה הנתבעת 2 שגתה בכך שלא התאימה בעבור הרכב פוליסת ביטוח אשר מיועדת לכלל הנהגים אשר מועסקים אצלה בלא מגבלת גיל (ראה : עמוד 8 שורה 17 – עמוד 9 שורה 13 לפרוטוקול; סעיף 11 לתצהיר).

בהינתן קביעותיי המפורטות מעלה סבורני כי העובדה שהתובעת הייתה מודעת היטב לכך שבשנת 2012 נרכשה פוליסה המותאמת לנהגים בגילאים של מעל לגיל ,24 ובהינתן העובדה שלא עלה בידי התובעת להוכיח את טענתה כי היא פנתה אל הנתבעת בדרישה להתאים עבור שנת 2013 פוליסת ביטוח אשר מותאמת לכלל נהגי החברה תוך מתן הסכמה לתשלום פרמיה מוגדלת ולכן אין להחיל על מקרה זה את דוקטרינת החמרת הסיכון אשר נקבע בדעת הרוב בעניין פיקאלי.

סוף דבר : התביעה כנגד הנתבעים נדחית.

בית משפט השלום בכפר סבא ת"א 29023-05-14 טיולי כוכב הגליל בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:2 בפני כב' השופט רונן פלג המבקשת Iveco Industrial Vehicle Corporation המשיבה טיולי כוכב הגליל בע"מ החלטה

לטענת המשיבה, הנזק נגרם בהקף כה גדול עקב כשלים בתכנון ובייצור האוטובוס, על ידי המשיבה ועל ידי הנתבעת 2 חברת "פלדטראק סוכנויות" בע"מ. בסעיף 5 לכתב התביעה נטען כי הנתבעת 2 ייבאה את האוטובוס של המשיבה ובצעה בו עבודות הסבה מכלי רכב מסחרי לאוטובוס.

הנטל להוכיח כי תנאיה של תקנה 482(א) היתקיימו מוטל על המשיבה והיא לא עמדה בו. בתגובה לבקשה טענה המשיבה כדלקמן: המבקשת מנהלת עסקים בישראל בעצמה ומחלקת המכירות שלה ממוקמת ב- "מיתחם איווקו" ברחוב המרכבה 36 בחולון.

בפרסומיה באנטרנט בשפה העברית הודיעה המבקשת כי היבואנית הרשמית של המשאיות המיוצרות על ידה היא "סוכנות מכוניות לים התיכון" (להלן: "סמל"ת").

...

וכן, בכל המועדים הרלוואנטיים לתובענה, היתה חברת אריאל-וימאזור בקרת תנועה וחניה בע"מ (להלן: "החברה"), הבעלים של רכב משא מסוג איווקי 40.10 תא כפול, מ.ר-15-416-48 שנת ייצור 2002 (להלן: "הרכב") והמבוטח בביטוח נזקים (נכסים ואחריות) על ידי הנתבעת מס' 2 (להלן: "איילון"), בפוליסת ביטוח בת-תוקף לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון, שמספרה 03/ 061239-64-3 (להלן: "הפוליסה לרכב").

בטופס יש תיאור לנסיבות האירוע התאונה כדלקמן: "משאית עמדה באמצע הכביש על אי-תנועה, ואני עברתי במסלול השמאלי ולפתע הוא הזיז את המנוף ופגע בשמשה הקדמית. צד שלישי אשם". תאור נסיבות התאונה האמור, מחזק, מאשר ומסייע להפליא את עדותו של סמעאן.

...

שנית, על-פי תכליתה, הסובייקטיבית והאובייקטיבית של הפוליסה לרכב כפי שהיא נלמדת מלשון הפוליסה והרשימה המצורפת לה, מהנסיבות החיצוניות האופפות אותן ומחזקות התכלית, מסקנתי היא, כי הפוליסה לרכב אינה מכסה את התאונה, וכי רק הרכב ולא המנוף הוא הנכס המבוטח על-פי הפוליסה האמורה.

הינה-כי-כן מסקנתי היא, כי במכלול נסיבות הענין רק הפוליסה למנוף מכסה את התאונה, וכי התאונה מהווה, למעשה, מקרה ביטוח, כהגדרתו בפוליסה האמורה וכן על הראל החובה שבדין לשאת במלוא נזקיה של התובעת ואשר נגרמו לה כתוצאה מהתאונה.

התוצאה היא, אפוא, כי אני נעתר לתובענה ומחייב בזה את הראל (הנתבעת מס' 3) לשלם לתובעת סך של-.