מבוא
בתביעה זו עולה השאלה האם במהלך מחציתה הראשונה של שנת 2021 נכרת בין הצדדים חוזה מחייב למכירת נכס מקרקעין בעיר טבריה.
כמו כן, מדגישה התובעת שני היבטים נוספים שליוו, לפי טענתה, את התהליך: השמוש מצד ארמון דוד בנושא המיסוי כסיבה לדחיית מעמד החתימה, וקיום מקביל (לטענת התובעת) של מגעים או משא ומתן על ידי הנתבעות עם צדדים שלישיים לשם מכירת הנכס במחיר גבוה יותר מזה שסוכם בין קבוצת מזרחי וארמון דוד.
(4) מכתב "הסברים לחשיפת המס במכירת זכות במלון" שנכתב על ידי עורך דין מומחה למיסוי מקרקעין (מטעם משרד מאיר מזרחי) נושא תאריך 21.8.2021 – כחמשה שבועות לאחר משלוח הודעת הפסקת המשא ומתן וששה ימים לאחר שהתיק הנוכחי ניפתח בבית המשפט.
...
ברי כי באין חוזה מלכתחילה, לא ייתכן "ביטול" או "הפרה", ואף לא ייתכן "צד מקיים".
לסיום
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
לעניין פסיקת הוצאות משפט, החלטתי לקבוע סכום שאיננו על הצד הגבוה, וזאת לאור אי נוחות מסויימת מאופן התנהלות הנתבעות בשלבי המשא ומתן המתקדמים והדרך בה הנתבעות בחרו להביא את המגעים לסיום.
לפיכך, התובעת תשלם לנתבעות יחד סכום כולל של הוצאות משפט בסך 60,000 ש"ח, וזאת תוך 30 ימים ממועד מתן פסק דין זה.
ביום 1.6.2022 הפקידה התובעת בקופת בית המשפט ערובה להוצאות משפט על סך 120,000 ש"ח. התובעת תודיע לבית המשפט עד ליום 31.8.2023 אם ברצונה שסכום ההוצאות שנפסק לטובת הנתבעות על פי סעיף 90 לעיל ייפרע מתוך הערובה הנ"ל.
ניתן היום, ה' אלול תשפ"ג, 22 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.