מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מקדימות ניהול מערכת החשבונות ודיווח בבחירות

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשעה 18:32 יצר נאשם 1 קשר עם נאשם 4, דיווח לו כי טורס המקושר למיקו ירה לעבר נאשם 5, והשניים החליטו לידקור את טורס.
מהתסקיר המשלים מיום 25.1.22 עולה כי הנאשם המשיך להגיע למפגשים הטיפוליים כסדרם, המשיך להביע אכזבה מבחירות העבר, ומהקושי שלו להכיר אז במשמעותן ההרסנית לסביבה ולו עצמו, הביע חרטה אותנטית ורצון לשקום.
כגורמי סיכון להישנות עבירות מנה שירות המבחן את מאפייני האלימות המיוחסים לו, חומרת העבירה הנוכחית, התיכנון המקדים לפגוע באופן קטלני באחר, אדישות הנאשם לתוצאות האפשריות של מעשיו, ולכך שהעבירה בוצעה בעקבות מעורבות עם גורמים עברייניים.
פירוט בדבר מצבם של הורי הנאשם ואורח חייהם מצוי בפיסקה שכותרתה "רקע אישי ומשפחתי" ובהיותה מערבת פרטים אישיים שלהם לא ארחיב בה. יתר בני מישפחת הנאשם מנהלים אורח חיים תקין ונורמטיבי ונמצאים בקשר טוב, מעורבים בחייו ומהוים עבורו רשת תמיכה, כאשר מנגד הוא מסייע לאימו בכלכלת הבית ובניהולו, ואף לקח הלוואות לצורך כך. לנאשם אין הרשעות קודמות.
כגורמי סיכון להישנות העבירות מנה שירות המבחן את אופי העבירות המיוחס לנאשם, המשקף היתנהלות עבריינית ממושכת, כמו גם קיום קשרים שוליים עם נורמות עברייניות, התייחסותו לבצוע העבירה תוך צימצום אחריותו ומעורבותו, והיותו נעדר מערכות תמיכה.
גם כאן באה לידי ביטוי ההתארגנות הקבוצתית ויש להביא בחשבון גם את גישתם של הנאשמים לנשק חם ולנשק קר. הנאשמים גילו מוטיבציה גבוהה ודבקות במטרה, שכן במשך שתי יממות, מהרגע בו עלה בהם החשד מי היורה ולמי כוונה היריה, פעלו הנאשמים בנמרצות לפגוע בטורס, ולגרום למותם של שלומי ומיקו.
...
בסופו של דבר נמלטו נאשמים 1 ו-6 על האופנוע של נאשם 6.
גם אני סבורה כי יש מקום לעשות כן, בשים לב לעברו הנקי של הנאשם, למאמצי השיקום שכללו ניתוק קשריו השוליים ומעבר לעיר אחרת, כמו גם השתלבות בתוכנית שיקום, ליציבות התעסוקתית, ולחלקו המינורי יחסית בעבירות.
לימור ביבי, שופטת סוף דבר: אנו מטילים אפוא, פה אחד, על הנאשמים את העונשים כמפורט בחוות דעתה של השופטת טלי חיימוביץ.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ב'- טענות הצדדים: להלן עיקר טענות התובע (האב): בשנת 2018 האב ביקש להבחר בבחירות המקדימות (פריימריז) לתנועת ה..
..לאור הממצאים החדשים והחוזרים שבחלקם חמורים מאוד, חוסר האמינות בדווח היזם בדו"ח התגובה הקודם, אנו רואים זאת בחומרה וממליצים על קיום שימוע לפני סגירה"; מימצאי בקרה מתאריך 16.2.17 שהעלו ממצאים בדבר ליקויים פיזיים וכן ליקויים בניהול הכספי; פרוטוקול שימוע שנערך לאב על ידי משרד הבריאות ביום 21.5.17 שם נרשמו הליקויים בהתנהלות הכללית וכן בהתנהלות הכספית בחברה כפי שנקלטו ונצפו בבקרת פתע שנערכה בהוסטל (נספחים ג', ג' 3 ג' 4 לתצהיר הבן).
כן נישאל הבן בחקירתו הנגדית על אודות המהלים הניהוליים שביצע בחברה לאחר כניסתו לתפקיד כגון פיטורי עובדים פקטביים שהיו בחברה עובר לכניסתו לתפקיד בשנת 2017 (ר' עמ' 78 , ש' 17-28 לפרוט'); שינוי שם החבר והחלפת רואה החשבון של החברה, כשעל פי טענות האב מדובר היה במהלכים שבוצעו על ידי הבן באופן חד צדדי תוך יידועו בלבד אך ללא מתן זכות או משקל לעמדתו (ר' ס' 54 לכתב התביעה).
למה אתה לא מעביר את המניות על שמך? ת: ב 1 לינואר 2018 המצב ומערכת היחסים שלי עם אבא שלי היא הייתה רחוקה בדמיוני מלהיות מה שהיא היום, ולכן מערכת יחסים בין אב לבנו, גם אם באתי אליו אחרי חצי שנה ואמרתי לו "תשמע היום המציאות היא כבר לא מה שהיא הייתה.
...
מכל המקובץ עלה באופן ברור כי לא נתקיימה כל עסקת נאמנות בין הצדדים עובר להעברת מלוא מניות החברה מהאב לבן, זאת בלית הוכחת התביעה כפי הנטל המיוחד שמונח לפתחו של האב אך גם ובעיקר נוכח הוכחת ההיפך מכך על ידי הבן.
אשר על כן ומכל המקובץ לעיל, דינה של התביעה אחת – להידחות מכל וכל.
₪ האב בשכ"ט ב"כ הבן על דרך הקולא, בסך כולל של 20,000 ד' – סיכומם של דברים: אשר על כן הריני להורות כדלהלן: התביעה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

על פי האמור בעמ' 28 לדוח של ישיבה זו, שקדם להחלטה שנתקבלה בהמשך דווח לועדה כדלקמן, הודיעה הגברת קורין אברמוביץ, הממונה על מנהליים קהילתיים, אגף חברה, כי: "לאחר בחינת האפשרויות השונות, ממליצה הועדה המקצועית לועדה למינהלים קהילתיים לקיים בחירות במינהל קהילתי 'מעלה רמות' בהתאם לסעיף 5(8) בתקנון הבחירות למינהלים הקהילתיים לשנת 2012. בהתאם לכך, עתידה להתבצע פניה לחברה למתנ"סים בבקשה לגבש רשימת מועמדים שתובא לאישור הנהלת המינהל ולאישור הועדה המקצועית". וכאמור, בסוף הישיבה הוחלט להמליץ, כאמור בסעיף 3 לאותו פרוטוקול: "לאחר בחינת האפשרויות השונות לאור חוות הדעת והנתונים שהתקבלו הוועדה המקצועית ממליצה להחליט על קיום הליך בחירות להנהלת המינהל הקהילתי מעלה רמות על בסיס סעיף 5.8 לתקנון 2012. משלוש האפשרויות השונות, הוועדה המקצועית סוברת כי זו האפשרות הריאלית והמיטבית ביותר לקיום ההליך". הומלץ לבסוף כדלקמן: "ככל שהועדה למינהלים קהילתיים ו/או מועצת העיר תקבלנה את ההמלצה הנ"ל, יחל הליך הבחירה לפי סעיף 5.8 לתקנון 2012" (סעיף 3.2 לדו"ח זה).
להלן – "החלטת ההמלצה". הערות מקדימות לדיון בטענות שבפניי ובהמשך לאמור: עתירה זו מיתמקדת בהחלטת הועדה למנהלים קהילתיים מיום 21.6.22, אלא שלהחלטה זו, על הבעייתיות שכרוכה בה, וצודק העותר שאין ההחלטה נקייה מקשיים, יש רקע נתון, שנידרש, אכן, להתייחס אליו.
ואולם, למרות זאת, לצד הסעדים שפורטו בעתירה, תקף לענייננו פסק דינו של בית המשפט בעת"מ 6596-02-22, שאמור היה להלקח בחשבון על ידי הועדה למנהלים קהילתיים שלצד המשיבה 1, דבר שלדעתי לא קרה, ונוכח זאת תדרש היתערבות בהחלטת 27.6.22.
ראשית, בולט המאמץ הניכר הן של המשיבה 1 והן של משיבות המדינה להאחז בטענות סף מן הגורן ומן היקב, מקום בו על הפרק שאלות הנוגעות למנהל צבורי תקין ולזכויות האזרח של תושבי ירושלים; שנית, נכון להדגיש כבר עתה את הכשל המובנה בסעיף 5 של התקנון הפותח בקביעה שהנציגים למנהל ייבחרו בבחירות אישיות ישירות חשאיות שוות ואזוריות (סעיף 5.1), ואולם, משהגענו לסעיף 5.8 ניתן לעקוף את המהלך כולו, ככל שתמליץ על כך הועדה המקצועית, וניתן לרוקן מכל תוכנו את סעיף 5.1 הנ"ל, וכך בדיוק קרה בפרשתנו; ושלישית, כימעט המחזיק את המרובה, אציין את תגובתה המשלימה של המדינה שביחס לשאלה השלישית שפורטה על ידי בדיון הראשון נכתבה הבהרתה, כי היא – "...מיתנגדת כמובן לכל אפליה על רקע עדתי אלא שלמשרד הפנים לא ידוע על אפליה כזאת במנהלים הקהילתיים...", וזאת בעוד שכתב התשובה של עריית ירושלים מיפרט ומנמק בהרחבה, בפרט מסעיף 49, הן את הטעמים להפרדת המנהלים הקהילתיים בשכונת רמות לפי הזרמים החרדיים השונים, והן את השיטה, התמוהה למדי כשלעצמה, שעל בסיסה התקבלו ההחלטות (ניתוח תוצאות של מערכות בחירות בקלפיות הרלוואנטיות כבסיס להסקת מסקנות ביחס למנהלים הקהילתיים; זאת, לצד טעמים נוספים לאופן ביצועה של איבחנה עדתית זו, כאלה ואחרים, עד כי בסעיף 53 אף הגענו לסגרים בתקופת הקורונה, שבמועד הרלוואנטי לעתירה זו, כבר מזמן עברו מן העולם).
...
ואולם, לא ניתן לטעון שחברי הנהלת העמותה לא מונו כלל על ידי עיריית ירושלים או משיבות המדינה, ובמקביל לטעון שכן היה צריך לצרפם לעתירה זו. הטענה – נדחית.
משכך, מעבר לכל האמור לעיל לא יישקל כל סעד במישור הנוגע למנהלים הקהילתיים בכלל, ואף לא ביחס לתקנון של עמותות אלה.
אף להחלטות שהתקבלו במסגרת העמותה עצמה, אינני מוסמך במסגרת עתירה זו. תצטמצם, אפוא, החלטתי להמלצה של המשיבה 1 שבעקבותיה הופעל סעיף 5.8 לתקנון ובהמשך לה בוצעו המינויים להנהלת המשיבה 9.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על-פי האישום השלישי, הכולל גם את המעשים המתוארים באישומים הראשון והשני, לאחר שפורסם בכלי התקשורת כי מבקר המדינה פתח בחקירה בקשר למימון מערכת הבחירות והפעולות שנעשו בהקשר אליה בין השנים 1999 ל-2001, פנה מנור לעו"ד וייסגלס לשם הכנת דוחות כספיים לאננקס לשנים 99 ואילך, וזה הפנה אותו ליצחק אביר, מנהל החשבונות של המכון לבטחון ושלום.
המערער סיכן את ההליך הדמוקרטי ממנו שואבת מערכת הבחירות הפנים מפלגתיות את כוחה ואת עצם קיומה, ותמימת דעים אני עם קביעת בית משפט קמא כי "בחירות מקדימות הנגועות בשחיתות תוצאותיהן משתרעות לאחר מכן על פני 4 שנים הבאות בקרב העמדות השלטוניות. אלה שעשו את מעשי השחיתות הופכים להיות חשופים, פגיעים ועלולים להימצא במצב שתישלל מהם היכולת להפעיל שיקול דעת בעוד אלה שנתנו להם את הכסף עלולים אף לסחוט אותם" (עמ' 19 לגזר-הדין).
זהו פן נוסף לדרישת הדיווח המבטא את הצורך בשקיפות ופומביות של שמות התורמים וסכומי התרומות בעת ניהול מערכת הבחירות, ולפיקוח ולביקורת הציבורית חשיבות מהותית למניעת תופעות של קשרי הון ושלטון.
...
הוא הגיע למסקנה כי בשל האנטרס הצבורי, חומרת העבירות בהן הורשע המערער, ריבויין, משך תקופת ביצוען, השלכותיהן הקשות והפגיעה בציבור ובמרקם הדמוקרטי, נוטה הכף לענישה מחמירה ומוחשית.
המסקנה המתבקשת, איפוא, היא, כי מלכתחילה, בעניין כשלנוּ, הנסיבות היוצרות את הטענה, אינן צריכות להיות בעוצמה הנדרשת לצורך ביטול ההליך או זיכוי הנאשם.
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים בעיניינו של המערער, הגעתי למסקנה, כי בית המשפט קמא, סטה מהותית מהמידה הסבירה, בנסיבות הכוללות הנוגעות אליו.
סבור אני כך, לא רק מחמת זה שממליץ אני בפני חבריי, להקל בעונש המאסר בפועל ובאופן הנשיאה בו. גם זה ממין העניין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2006 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במהלך העדות הוצג לנאשמת ת/98, טופס הצהרה עליה היא חתומה, ועניינה רשימת תיוג ניהול מערכת חשבונות ודיווח בבחירות המוקדמות.
ואנו תוהים, האם אין הנאשמת מכירה את הכללים הנוהגים בפריימריס בעניינים כספיים, למרות שאין זו מערכת הבחירות הראשונה שלה? האם אינה יודעת על מה היא חותמת? ומעל הכל, אם ידעה שהנאשם שילם עבור המלון, מדוע שילמה גם היא? מה טכני בתשלום 12,000 ₪ ללא בירור מקדים? על שאלות אלה לא קיבלנו מענה מספק ונשארנו עם התמיהות.
...
אנו קובעים אפוא כי הנאשם הינו שותף מלא לעבירת ההדחה אותה ביצע בצוותא חדא עם הנאשמת, ראה סעיף 29 לחוק העונשין; (א) מבצע עבירה-לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר.
אנו מרשיעים את הנאשמים בעבירות על סעיפים 244 ו-245 לחוק העונשין.
סוף דבר פה אחד החלטנו להרשיע את הנאשמים בעבירה על סעיף 10 לחוק בחירות לגופים ציבוריים, תשי"ד-1954 ובעבירות על סעיפים 244 ו-245 לחוק העונשין תשל"ז-1977.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו