על פי האמור בעמ' 28 לדוח של ישיבה זו, שקדם להחלטה שנתקבלה בהמשך דווח לועדה כדלקמן, הודיעה הגברת קורין אברמוביץ, הממונה על מנהליים קהילתיים, אגף חברה, כי: "לאחר בחינת האפשרויות השונות, ממליצה הועדה המקצועית לועדה למינהלים קהילתיים לקיים בחירות במינהל קהילתי 'מעלה רמות' בהתאם לסעיף 5(8) בתקנון הבחירות למינהלים הקהילתיים לשנת 2012. בהתאם לכך, עתידה להתבצע פניה לחברה למתנ"סים בבקשה לגבש רשימת מועמדים שתובא לאישור הנהלת המינהל ולאישור הועדה המקצועית". וכאמור, בסוף הישיבה הוחלט להמליץ, כאמור בסעיף 3 לאותו פרוטוקול: "לאחר בחינת האפשרויות השונות לאור חוות הדעת והנתונים שהתקבלו הוועדה המקצועית ממליצה להחליט על קיום הליך בחירות להנהלת המינהל הקהילתי מעלה רמות על בסיס סעיף 5.8 לתקנון 2012. משלוש האפשרויות השונות, הוועדה המקצועית סוברת כי זו האפשרות הריאלית והמיטבית ביותר לקיום ההליך". הומלץ לבסוף כדלקמן: "ככל שהועדה למינהלים קהילתיים ו/או מועצת העיר תקבלנה את ההמלצה הנ"ל, יחל הליך הבחירה לפי סעיף 5.8 לתקנון 2012" (סעיף 3.2 לדו"ח זה).
להלן – "החלטת ההמלצה".
הערות מקדימות לדיון בטענות שבפניי
ובהמשך לאמור: עתירה זו מיתמקדת בהחלטת הועדה למנהלים קהילתיים מיום 21.6.22, אלא שלהחלטה זו, על הבעייתיות שכרוכה בה, וצודק העותר שאין ההחלטה נקייה מקשיים, יש רקע נתון, שנידרש, אכן, להתייחס אליו.
ואולם, למרות זאת, לצד הסעדים שפורטו בעתירה, תקף לענייננו פסק דינו של בית המשפט בעת"מ 6596-02-22, שאמור היה להלקח בחשבון על ידי הועדה למנהלים קהילתיים שלצד המשיבה 1, דבר שלדעתי לא קרה, ונוכח זאת תדרש היתערבות בהחלטת 27.6.22.
ראשית, בולט המאמץ הניכר הן של המשיבה 1 והן של משיבות המדינה להאחז בטענות סף מן הגורן ומן היקב, מקום בו על הפרק שאלות הנוגעות למנהל צבורי תקין ולזכויות האזרח של תושבי ירושלים; שנית, נכון להדגיש כבר עתה את הכשל המובנה בסעיף 5 של התקנון הפותח בקביעה שהנציגים למנהל ייבחרו בבחירות אישיות ישירות חשאיות שוות ואזוריות (סעיף 5.1), ואולם, משהגענו לסעיף 5.8 ניתן לעקוף את המהלך כולו, ככל שתמליץ על כך הועדה המקצועית, וניתן לרוקן מכל תוכנו את סעיף 5.1 הנ"ל, וכך בדיוק קרה בפרשתנו; ושלישית, כימעט המחזיק את המרובה, אציין את תגובתה המשלימה של המדינה שביחס לשאלה השלישית שפורטה על ידי בדיון הראשון נכתבה הבהרתה, כי היא – "...מיתנגדת כמובן לכל אפליה על רקע עדתי אלא שלמשרד הפנים לא ידוע על אפליה כזאת במנהלים הקהילתיים...", וזאת בעוד שכתב התשובה של עריית ירושלים מיפרט ומנמק בהרחבה, בפרט מסעיף 49, הן את הטעמים להפרדת המנהלים הקהילתיים בשכונת רמות לפי הזרמים החרדיים השונים, והן את השיטה, התמוהה למדי כשלעצמה, שעל בסיסה התקבלו ההחלטות (ניתוח תוצאות של מערכות בחירות בקלפיות הרלוואנטיות כבסיס להסקת מסקנות ביחס למנהלים הקהילתיים; זאת, לצד טעמים נוספים לאופן ביצועה של איבחנה עדתית זו, כאלה ואחרים, עד כי בסעיף 53 אף הגענו לסגרים בתקופת הקורונה, שבמועד הרלוואנטי לעתירה זו, כבר מזמן עברו מן העולם).
...
ואולם, לא ניתן לטעון שחברי הנהלת העמותה לא מונו כלל על ידי עיריית ירושלים או משיבות המדינה, ובמקביל לטעון שכן היה צריך לצרפם לעתירה זו. הטענה – נדחית.
משכך, מעבר לכל האמור לעיל לא יישקל כל סעד במישור הנוגע למנהלים הקהילתיים בכלל, ואף לא ביחס לתקנון של עמותות אלה.
אף להחלטות שהתקבלו במסגרת העמותה עצמה, אינני מוסמך במסגרת עתירה זו. תצטמצם, אפוא, החלטתי להמלצה של המשיבה 1 שבעקבותיה הופעל סעיף 5.8 לתקנון ובהמשך לה בוצעו המינויים להנהלת המשיבה 9.
