מעשים מגונים לפי סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין

לפיכך, הואשם המבקש בניסיון אינוס, לפי סעיף 345 וסעיף 25 לחוק העונשין, ובביצוע מעשים מגונים, לפי סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(3) לחוק העונשין.

...

תגובת המשיבה לטענת המשיבה – באמצעות באת כוחה, עו"ד ירין שגב – יש לדחות את הבקשה הן משום שסיכויי הערעור אינם טובים והן משום שמאזן השיקולים נוטה לעבר החלת הכלל הידוע לפיו לא יעוכב ביצוע העונש רק בשל הגשת ערעור.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה ושמעתי את השלמת הטיעון בעל-פה מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, במובן זה שביצוע העונש שהשית בית המשפט המחוזי על המבקש יעוכב עד להכרעה בערעור שהוגש על ידו לבית משפט זה. פעמים רבות הדגיש בית משפט זה את הקריטריונים שנקבעו בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000) (להלן: עניין שוורץ), בשאלה אימתי יעוכב ביצועו של עונש מאסר בפועל עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין.

הגם שאין הכרח כי שיקולים אלו יביאו להתערבותה של ערכאת הערעור בעונש שהושת על המבקש, הרי שבשלב זה סבור אני כי יש בהם כדי להצדיק את עיכוב ביצוע העונש בעניינו.

]השופט י' דנציגר: לפנינו ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (סגן הנשיא ב' אזולאי והשופטים נ' זלוצ'ובר ו-צ' צפת) בתפ"ח 1157/08 מיום 25.2.2010 ומיום 7.7.2010, בהתאמה, אשר הרשיע את המערער במספר עבירות של מעשים מגונים לפי סעיפים 348(א) ו-345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירת אינוס לפי סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, והשית עליו מאסר של ארבע שנים בפועל בנכוי ימי מעצרו ו-12 חודשים על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו מהכלא, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין.

...

אף טענתו של המערער כי חוות הדעת של ד"ר זייצב ועדותו אינן יכולות לשמש חיזוק לאמרת המתלוננת, נוכח הכשלים לכאורה שמצא ד"ר קוגל, דינה להידחות, וזאת ממספר טעמים: ראשית, הערכאה הדיונית ביכרה במקרה דנן את חוות דעתו של ד"ר זייצב על פני חוות דעתו של ד"ר קוגל לאחר שאלו נחקרו על חוות הדעת שערכו, וכידוע, הערכת עדויות מומחים היא עניין שבעובדה ובמהימנות אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן [ראו, למשל: ע"פ 7014/06 מדינת ישראל נ' לימור (לא פורסם, 4.9.2007), סעיף 33; ע"פ 9815/07 רון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.11.2008), סעיף 9].

סבורני כי אין ממש אף בטענותיו של המערער כי הודעתה של אם המתלוננת (ת/2א) מחזקת דווקא את גרסתו.

סבורני כי אף בעניין זה צדק בית המשפט המחוזי כשקבע כי לא ניתן לסמוך על העדויות מפי השמועה בנוגע ליחסים בין א' למתלוננת.

על-פי הודאתו, הורשע המערער בעבירות הבאות: אינוס, לפי סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ריבוי עבירות); מעשה מגונה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין; נסיון אינוס לפי סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין; ובעילה אסורה בהסכמה לפי סעיף 346(א)(1) לחוק העונשין.

...

מנגד טען ב"כ המשיבה, כי דין הערעור להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בגזר הדין של בית המשפט המחוזי, ונתתי דעתי על טענות ב"כ הצדדים מזה ומזה, אלו שבכתב ואלו שבעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

דין טענותיו של המערער בעניין קביעת מתחמי הענישה להידחות גם כן. בית המשפט המחוזי סקר את מדיניות הענישה הנוהגת, ועמד על הדמיון והשוני בין עניינו של המערער, לבין העניינים שנדונו בפסקי הדין שבחן.

עבירת מעשה מגונה וגרימת מעשה מגונה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין ביחד עם סעיף 350 לחוק העונשין, שהעונש המאקסימאלי הקבוע בצידה הוא שבע שנים.

...

עולה אפוא, כי לפנינו שלוש שאלות הצריכות הכרעה : האחת, האם יש לדחות את הבקשה להסגרתו של המשיב לארה"ב, משום שזכותו להישפט בישראל.

כך שדין טענה זו להידחות.

סיכום אשר על כן, אני מקבלת את העתירה ומכריזה על המשיב בר-הסגרה לארה"ב, בגין העבירות המיוחסות לו בבקשת ההסגרה.

בכל אחד מהם נטען כי הנאשם ביצע עבירה של מעשה מגונה לפי סעיפים 348(א) ו-345(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

...

איני יכול להגיע למסקנה דומה באופן קונקלוסיבי.

לסיכום פרק זה, הראיות הנדונות כאן מספקות תמיכה לדבריה של ס'.

הכרעה אני מורה על זיכוי הנאשם.