מעקב נוירולוגי לאחר תאונה עקב כאבי ראש והפרעות זיכרון

ד"ר פאהום קבע לתובע נכות נפשית צמיתה בשיעור 20% בגין הפרעה הסתגלותית לפי סעיף 34(ב)(3) לתקנות המל"ל. בחוות דעתו הבהיר ד"ר פאהום שהנכות שנקבעה על ידו, כאמור, אינה כוללת את הסימנים שלאחר פגיעת ראש, כולל כאבי ראש, סחרחורת וקשייו הקוגניטיביים של התובע, ולפיכך הומלץ על ידו למנות מומחה נוסף בתחום הנורולוגי כדי לקבוע את שיעור הנכות הצמיתה שנותרה לתובע לאחר פגיעת הראש.

בהמשך, התובע המשיך בקבלת טפול תרופתי ובמעקב רפואי במסגרת קופ"ח ומרפאות חוץ של בתי החולים, ואף נרשמו מספר ביקורים בבתי החולים רמב"ם ואנגלי עקב כאבי ראש, סחרחורת, חולשה כללית, עייפות עצבנות, נדודי שינה וסיוטים.

ד"ר פאהום קבע כי "נכות זו לא כוללת את הסמנים לאחר פגיעת הראש ואשר צוינו, כולל כאבי ראש, סחרחורת וקשייו הקוגניטיביים". עוד המליץ על מינוי מומחה מתחום הנוירולוגיה בכדי שיחווה דעתו בכל הקשור לסמנים לאחר פגיעת ראש כולל תלונות קוגניטיביות, קשיי זכרון ורכוז, כאבי ראש וסחרחורת וכי יהיה על אותו מומחה לקבוע האם יש לבצע בדיקה נוירוקוגניטיבית עדכנית.

בנסיבות, לאחר ששקלתי את מהות פגיעתו של התובע, השלכותיה, מהות וכמות הטיפולים וביקוריו אצל הרופאים בעקבות התאונה, ממועד התאונה ועד היום (או ליתר דיוק – מועד הגשת תצהיר התובע שכן המסמכים הרפואיים שסיפק הנם עד לאותו מועד), העובדה כי אכן בסמוך לתאונה נזקק לטפול צמוד, ובהמשך הקף הטיפול פחת משמעותית, הלווי של אחי התובע לטיפוליו, העובדה כי אם התובע דואגת כי יטול את תרופותיו כעולה מחוות הדעת השונות וכדומה, אני מעמידה את הפצוי בגין ראש נזק זה לעבר ולעתיד בסך של 60,000 ₪ גלובאלי.

...

איני מקבלת טענת התובע כי יש להחיל על התובע את התנאים המצויים בצווי ההרחבה של ענף הבנייה.

לאחר ששקלתי בדבר והבאתי בכלל שיקוליי את חומרת הפגיעה בתובע, ההשלכות על עתידו, ובהתחשב בגילו ובהיותו מאושפז 9 ימים במצטבר כתוצאה מן התאונה, אני קובעת כי הפיצוי יעמוד על סך של 200,000 ₪.

סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעת לשלם לידי התובע פיצוי בסך- 213,742 ₪ לאחר ניכוי תגמולי המל"ל. לסך זה יש להוסיף: החזר אגרה בסך של 710 ₪, שכר חקירת המומחים – 5,000 ₪, חלקו של התובע בחוות דעת מומחי בית המשפט – 5,000 ₪, עלות חוות הדעת של המומחים מטעם התובע – בהתאם להצגת חשבוניות מס לעיון הנתבעת בתוך 15 ימים, שכר טרחת עו"ד ומע"מ בסכום כולל של 35,000 ₪.

פרופ' ירניצקי ציין בחוות דעתו את מימצאי הבדיקה שביצע לתובע, "ערני, שפה תקינה, ציון המבחן המנטאלי הקצר 22 (מתוך 30, לא תקין), מאוד כאוב, מתקשה ללכת בגלל כאבים בכפות הרגליים, אבל מוטורית ההליכה תקינה. עיצבי הראש תקינים ללא ניד. כח הגפיים מלא. החזרים לא הופקו. תחושה שמורה, בבינסקי שלילי. תיפקודי מוחון תקינים. רומברג תקין". פרופ' ירניצקי היתייחס לאיבחון הנוירופסיכולוגי בו נעזר לצורך חוות דעתו, וציין כי "ע"פ רושם קליני ומדדים פורמאליים הבוחנים את רמת שתוף הפעולה הצביעו על שתוף פעולה לקוי, על כן מימצאי הבדיקה מהוים אומדן לא תקף של יכולותיו הקוגניטיביות. במבחן מנטאלי MMSE צבר 25/30. בבדיקה העקיפה היה רושם קליני לתפקודי זכרון תקינים לחלוטין, יכולת רכוז ומעקב הייתה מעולה, כן היה רושם לאפקט התעייפות. בבצוע מטלות פורמאליות הציג יכולת כללית תקינה ובצוע ירוד עד לקוי בתפקודים הבודקים היתמצאות, זכרון בעבודה, למידה וזכירה, מהירות עיבוד, תפקודים חזותיים מרחביים, יכולת תיכנון. היתרשמות לתפקודי שפה תקינים. לסיכום לא התאפשרה הערכה מהימנה של יכולותיו הקוגניטיביות על רקע שתוף פעולה ירוד". לסיכום חוות דעתו, כתב פרופ' ירניצקי, כי התובע, "עבר תאונת דרכים ביום 15.8.14 כנהג שפגע ברכב שלפניו, יתכן עם חבלת ראש, ככל הנראה ללא איבוד הכרה. נבדק בחדר מיון ושוחרר לביתו. בתקופת המעקב התלונן על כאבי ראש, הפרעת זיכרון, סחרחורת וקשיי שינה. היה במעקב נורולוגי ואורתופדי. בביקורו במרפאתי התלונן על כאבי ראש, הפרעות זיכרון ורכוז, ועל סחרחורות, כמתואר. מעברו יש לציין מספר חבלות ראש בשנות ה 90 ולאחר מכן ב 2007, וכן תלונות רבות על כאבי ראש עובר לתאונה דנן. בדיקתו היתה ללא חסר נורולוגי למעט ירידה בציון המבחן המנטאלי הקצר. לבקשתי בוצע איבחון קוגניטיבי, בו לא היה שתוף פעולה, ואף רושם להטיה מכוונת של הבצוע. מדובר, אם כן, במצב שלאחר חבלה, עם תלונות סומטיות וקוגניטיביות, עם גיבוי ברשומה, ללא תמיכה באיבחון קוגניטיבי, ועם רקע קודם". לאור כל האמור, פרופ' ירניצקי מצא לנכון להעריך כי נכותו הנוירולוגית הכוללת של התובע היא בשיעור של 5%, לפי סעיף 29(5)(א) בתוספת לתקנות המל"ל, שעניינו פגימה קלה בעצב המוח שאינה דורשת טפול תרופתי, ומבחינת הקשר הסיבתי לתאונה, העריך כי רק מחצית נכות זו נובעת מהתאונה, קרי בשיעור של 2.5%, והמחצית השניה נובעת מעברו הרפואי של התובע, ללא קשר לתאונה.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בהקשר לנכות הרפואית בתחום הנוירולוגי, את התיעוד הרפואי שהוגש, את חוות דעת פרופ' ירניצקי ועדותו בפניי וכן את עדותה של הפסיכולוגית, מצאתי כי אין ממש בטענות התובע בהקשר זה. ייאמר מיד; עיון בתיעוד הרפואי מעברו של התובע, לא מותיר כל ספק באשר לקיומו של מצב קודם רציני אצל התובע, בתחומי רפואה מגוונים אך בעיקר בתחום הנוירולוגי, שכלל תלונות רבות וממושכות, במשך יותר מ-25 שנה, בין היתר, על כאבי ראש, בחילות, והפרעות שינה.

בנוסף, כאמור, אין לפניי קביעה לפיה התובע סבל מנכות זמנית בעקבות התאונה, בתקופה כזו או אחרת, ולפיכך, יש ממש בטענת הנתבעת שדין התביעה בראש נזק זה להידחות, בהעדר הוכחה.

עלות חוות דעת: טרם סיום, אני מקבל את טענת הנתבעת כי יש לנכות מסכום הפיצוי שייפסק לתובע, את העלות בה נשאה בגין חוו"ד ד"ר ניר, משלא נקבע בחוות דעתו נכות צמיתה אצל התובע בתחום הא.א.ג., אף לא נכות זמנית, ואף מסתבר בדיעבד כי למעשה לא היתה ולו גם ראשית ראיה למינוי, שכן טענות התובע היו טענות סרק וכל התלונות היו קיימות עוד לפני התאונה.

החיובים עבור שכ"ט המומחים מתקזזים זה כנגד זה. סוף דבר - אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 65,630 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ וכן החזר אגרת פתיחה ששולמה.

בחוות דעתו ציין ד"ר קוריצקי כי, בבדיקה נוירולוגית היה רושם לניסיון להאדרת הסימנים, ולמעשה הבדיקה הנוירולוגית נמצאה תקינה; מהתעוד הרפואי עולה כי, בתקופה טרום התאונה נפגע התובע בתאונת אופנוע מיום 13.3.2015 שבה לא ניחבל בראשו; בנובמבר 2018 הוא התלונן על קשיי שינה וקיבל טפול תרופתי, אך אין עדות להפרעה כרונית; לאחר התאונה היה במעקב נורולוגי; הוא התלונן על ירידה בזכרון בעיקר לטווח הקצר, ועל כאבי ראש, הפרעת קשב וזכרון, עצבנות יתר, הפרעות שינה וחרדות; קיבל טפול תרופתי בהמלצת פסיכיאטר ואף טופל במרפאת כאב; עם זאת, הבדיקה הנוירולוגית הייתה תקינה לכל אורך המעקב הנורולוגי.

שיעור הפיצויים הפסדי שכר וגריעה מכושר הישתכרות בתצהירו ובעדותו ציין התובע כי, לפני התאונה היה בריא, חרוץ, פעיל ודינאמי, עשה שירות צבאי והשתחרר בדרגת קצין עם פרופיל 97, בעל תואר אקדמאי, עבד כעצמאי ושכיר בחברה בבעלותו ובשליטתו- חברת אוסרלופיתקוס בע"מ (להלן : "החברה"), אשר עיקר עיסוקה בלימודים אקסטרניים; מאז התאונה ובעקבותיה הוא מתקשה לנהל את שגרת חייו; הוא סובל מכאבים עזים והגבלה קשה בתנועות הצואר, אשר מקרינים לשכמות ולגב ומוחמרים במאמץ; הוא הפסיק לעשות קניות, הפסיק פעילות ספורטיבית, מתקשה להרדם, סובל מירידה בזכרון, בריכוז ובקשב; הוא סובל מכאבי ראש עזים אשר מופיעים בערך פעמיים בשבוע ונמשכים מספר שעות; הכאב מלווה בבחילה ואי סבילות לאור ולרעש; הוא נוטל משככי כאבים; בעקבות התאונה הוא הפך לשבר כלי, הן מהבחינה הפיזית ומהבחינה המנטאלית; בעקבות התאונה הוא הפחית את הלימודים בקבוצות וגם בבתים בכמחצית ביחס לתקופה שלפני התאונה; הוא אינו יכול ללמד עוד לימודי מתמטיקה 5 יחידות לכיתה י"ב. לפיכך, מבקש התובע לקבוע כי נכותו התפקודית עולה על הנכות הרפואית.

...

בשנים לאחר מכן, 2021-2022, התובע לא צירף כל נתון, ולפיכך אין לפסוק לו הפסד שכר בעניין זה. דיון סבורני כי מהתיעוד הרפואי וחוות דעת המומחים הרפואיים עולה כי, פגיעתו של התובע עקב התאונה הייתה קשה יחסית; הוא סבל משברים בחוליות בעמוד שדרה צווארי והגבלות תנועה, וכן הפרעה בתר חבלתית; ואולם יש צדק בטענת הנתבעת לפיה חל שיפור במצבו של התובע לעומת מצבו בעת בדיקתו על ידי המומחים הרפואיים; כך למצער עלה מחקירתו של התובע, כי הוא כבר חזר לנהוג על רכב ואופנוע, מה שלא עשה בעת בדיקתו על ידי פרופ' קוטלר (ראו עמ' 7 לפרוטוקול מיום 30.1.2023, שורות 18-26; עמ' 8 ,שורה 4).

אומנם, כטענת הנתבעת, הפסיקה התייחסה למורכבות בהערכת בסיס השכר של עובדים עצמאיים, ובעלים של חברות פרטיות (ע"א 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (נבו 11.1.2015), ע"א 3304/13 פלוני נ' פלוני (נבו 20.11.2013); ואולם בנסיבות המקרה, בשים לב לתיאור עבודתו של התובע ופוטנציאל ההכנסה הגלום בה, כפי שאף עלה מעדותו, סבורני כי סביר לייחס את מלוא הכנסות החברה לתובע.

בנסיבות העניין, בשים לב לאופי פגיעתו של התובע והשיפור שחל במצבו, סבורני כי סביר לפסוק לו פיצוי גלובלי בגין נסיעות בסך 20,000 ₪.

בנסיבות העניין, סבורני כי יש לפסוק לתובע בגין הוצאות רפואיות סכום גלובלי בסך של 30,000 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 144,760 ₪ גריעה מכושר השתכרות 995,950 ₪ עזרת זולת 248,000 ₪ נסיעות 20,000 ₪ הוצאות רפואיות 30,000 ₪ נזק לא ממוני 79,880 ₪ סה"כ 1,518,590 ₪ לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.21% והחזר אגרה.

הועדה לא נתנה את דעתה לכך שהמערער חווה זעזוע מוח וכי הוא נוטל טפול תרופתי כרוני וכן לא הקנתה לו נכות בגין כאבי הראש התמידיים למרות שהיה עליה לעשות כן. טעתה הועדה משקשרה את מימצאי ה - MRI מוח ללחץ דם ולא לזעזוע מוח, כפי שצוין במסמכים הרפואיים אשר עמדו לפניה.

ציון הועדה כי מדובר בשינויים על רקע מחלת לחץ דם ממנה סובל המערער, אינה ברורה במיוחד בשים לב לכך שתלונותיו בדבר "לחצי דם בלתי יציבים" (ביקור מיום 22.5.2019) מתוארים ביחד עם תלונות על "החמרה בכאבי ראש, חוסר יציבות, הפרעה בזכרון, חוסר רכוז, לחצי דם בלתי יציבים". כן אין ביטוי בתאור הועדה, להמלצות הנוירולוג במסגרת המעקב - להימנע מעבודות בלחץ וסטרס וכן לטפול תרופתי.

לסיכום לנוכח האמור לעיל הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לועדה, באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן: תשקול את החלטתה מיום 11.11.2019 כי למערער אין נכות נוירולוגית זמנית, בתקופה שמיום 1.6.2019 ועד ליום 31.12.2019, וזאת לאחר שתיבחן שנית את מיסמכי המעקב הנורולוגי ותיתן את דעתה גם לאמור בפרק "דיון/תוכנית הטיפול". הועדה תנמק את החלטתה בהתייחס לכלל מיסמכי המעקב, לרבות למסמך מיום 2.9.2019.

תנמק את קביעתה כי השינויים אשר נימצאו בבדיקת ה - MRI מיום 17.1.2019 מקורם במחלת לחץ דם ממנה סובל המערער ולכאורה בהתאם להחלטתה - לא מזעזוע מח בעקבות התאונה.

...

לסיכום ציינה הוועדה כי הצלקות הגלידו היטב.

אשר לסיכום ביקור הנוירולוג מיום 2.9.2019, אשר רלוונטי לתקופה נשוא החלטת הוועדה, בו מצוין בנוסף להמלצה להמנע מעבודה בלחץ ומאמצים ולטיפול תרופתי, גם: "במצב כללי ירוד, אינו כשיר לעבוד בעבודת שטח, ואסור לו להשתמש במכשירי קשר וטלפון" - הרי שיש להעמידו לעיון הוועדה בהתכנסותה החוזרת.

לסיכום לנוכח האמור לעיל הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה, באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן: תשקול את החלטתה מיום 11.11.2019 כי למערער אין נכות נוירולוגית זמנית, בתקופה שמיום 1.6.2019 ועד ליום 31.12.2019, וזאת לאחר שתבחן שנית את מסמכי המעקב הנוירולוגי ותיתן את דעתה גם לאמור בפרק "דיון/תוכנית הטיפול". הוועדה תנמק את החלטתה בהתייחס לכלל מסמכי המעקב, לרבות למסמך מיום 2.9.2019.

בדיקת CT ראש פוענחה כתקינה וכך גם בדיקת ה- EEG, אך התובע המשיך להתלונן על כאבי ראש, ירידה בזכרון והפרעות שינה.

מתוך נכות זו ייחס מחצית לעברו הרפואי של התובע (עקב תעוד קודם על כאבים בצואר, הרדמות ידיים וכאבים בגב התחתון) ומחצית לתאונה, כך שהנכות בגין התאונה הועמדה על 7.25%.

פרופ' ירניצקי, המומחה בתחום הנורולוגי, קבע לתובע 5% נכות לפי סעיף ליקוי 29 (5) א I בגין מצב לאחר חבלת ראש עם תלונות סומטיות (גופניות) הנתמכות ברשומה, ללא ממצאים בבדיקות עזר, וללא ממצאים בבדיקה הנוירולוגית (שהייתה תקינה לפי עמדתו).

פרופ' וייזר ציין שמומלץ המשך מעקב וטפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי, טפול שניתן לקבל ללא עלות במסגרת קופת חולים.

...

בשקלול כל האמור לעיל, אני רואה להעמיד את הגריעה בכושר השתכרותו של התובע הנובעת מהתאונה על הנכות הרפואית, שאף משקפת פחות או יותר את המצב בפועל נכון להיום.

המעסיק, לוי, טען שאינו זוכר מדוע התובע פוטר, אולם בסופו של דבר הסכים, שהיה זה משום שלא היה מרוצה מתפקודו של התובע (עמ' 55 ש' 6 – 7).

לסיכום: לאור נתוני גילו של התובע במועד התאונה (כמעט 36), נתוני השכלתו, העובדה שלפני התאונה התובע היה בתוך מעגל העבודה כבר כשבע שנים לאחר שיקומו והראה תנודתיות רבה בהשתכרותו, עד כדי חוסר עבודה מוחלט, ללא הסבר, ובהיעדר ראיות עובדתיות שתומכות בכך שהתובע הוצב בתפקיד מכניס פחות עקב מגבלות פיזיות, איני מוצאת בסיס ראייתי לטענה בדבר פוטנציאל השתכרות גבוה יותר מזה שהתובע הראה בפועל בשנים שלפני התאונה.