עמדה על כך השופטת ע' ארבל ב-בש"פ 9220/12 פרץ נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (26.12.2016):
"המשך מעצרו של עצור שנפל פגם משמעותי ומהותי בזכויותיו הבסיסיות כעצור עלול בנסיבות המתאימות לפגוע בלגיטימיות של הליך המעצר, בטוהר ההליך הפלילי ובאמון הציבור במערכת המשפט. מצופה כי רשויות החקירה יקפידו הקפדה יתירה על זכויותיו של עצור, הנמצא במעמד פגיע וקשה ביותר. פגיעה קשה ומשמעותית בזכויותיו של העצור עשויה לשמוט את הצידוק המוסרי מתחת להמשך מעצר... עם זאת, מובן כי אין מדובר בערך מוחלט, ויש ליתן את הדעת לשיקולים אחרים המצדיקים את המשך מעצרו של החשוד. בית המשפט, אם כן, יידרש לאזן בין הפגיעה בזכויות החשוד, מהותה, חומרתה, משמעויותיה, משכה וכדומה, לבין האנטרס הצבורי בהמשך מעצרו של החשוד, הכולל את ערך גילוי האמת, הלחימה בפשיעה וההגנה על שלום הציבור, שייבחנו בין היתר בהתאם לאופי החשדות וצרכי החקירה".
המעשים המיוחסים למבקש הם חמורים, והמסוכנות הנשקפת ממנו היא מובהקת.
עם זאת ראוי לציין, מבלי לנקוט עמדה כמובן, כי הטענות שמעלה המבקש בהתייחס להתנהלות שירות הבטחון הכללי בחקירה הן חמורות וטעונות בדיקה; ואולם בנסיבות המקרה דנן, מקומם של הדברים להתברר במסגרת ההליך העקרי.
...
לאחר עיון בבקשה למתן רשות לערור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
משכך לא נפל כל פגם בהחלטתו, לא כל שכן כזה המצדיק התערבות "בגלגול שלישי"; ויובהר כי העובדה שבית המשפט המחוזי הגיע למסקנה אחרת מבית משפט השלום אינה מצדיקה כשלעצמה מתן רשות לערור (בש"פ 3324/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (13.5.2021)).
סוף דבר, הבקשה נדחית.