מעצר שב"כ בחשדות חמורים

רקע והליך קודם המערער ושניים נוספים – עלי מוסטפה ומוחמד עביד – נעצרו ונחקרו על ידי השב"כ בחשד להשתייכות לאירגון טירור.

כאמור יש לשקול גם את כפירתו העיקשת של המערער בעבירות מושא תיק זה, לעומת הודאתו לאורך כל הדרך בעבירות החמורות יותר בהליך המקביל.

...

יובהר שאין לשלול את המסקנה כי הודאת המערער צלחה את המבחן הפנימי חרף הספקות שצויינו.

המסקנה מצומצמת יותר.

סוף דבר עולה מן המקובץ כי יש לקבל את הערעור על הכרעת הדין ולבטל את פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי.

עמדה על כך השופטת ע' ארבל ב-בש"פ 9220/12 פרץ נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (26.12.2016): "המשך מעצרו של עצור שנפל פגם משמעותי ומהותי בזכויותיו הבסיסיות כעצור עלול בנסיבות המתאימות לפגוע בלגיטימיות של הליך המעצר, בטוהר ההליך הפלילי ובאמון הציבור במערכת המשפט. מצופה כי רשויות החקירה יקפידו הקפדה יתירה על זכויותיו של עצור, הנמצא במעמד פגיע וקשה ביותר. פגיעה קשה ומשמעותית בזכויותיו של העצור עשויה לשמוט את הצידוק המוסרי מתחת להמשך מעצר... עם זאת, מובן כי אין מדובר בערך מוחלט, ויש ליתן את הדעת לשיקולים אחרים המצדיקים את המשך מעצרו של החשוד. בית המשפט, אם כן, יידרש לאזן בין הפגיעה בזכויות החשוד, מהותה, חומרתה, משמעויותיה, משכה וכדומה, לבין האנטרס הצבורי בהמשך מעצרו של החשוד, הכולל את ערך גילוי האמת, הלחימה בפשיעה וההגנה על שלום הציבור, שייבחנו בין היתר בהתאם לאופי החשדות וצרכי החקירה". המעשים המיוחסים למבקש הם חמורים, והמסוכנות הנשקפת ממנו היא מובהקת.

עם זאת ראוי לציין, מבלי לנקוט עמדה כמובן, כי הטענות שמעלה המבקש בהתייחס להתנהלות שירות הבטחון הכללי בחקירה הן חמורות וטעונות בדיקה; ואולם בנסיבות המקרה דנן, מקומם של הדברים להתברר במסגרת ההליך העקרי.

...

לאחר עיון בבקשה למתן רשות לערור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

משכך לא נפל כל פגם בהחלטתו, לא כל שכן כזה המצדיק התערבות "בגלגול שלישי"; ויובהר כי העובדה שבית המשפט המחוזי הגיע למסקנה אחרת מבית משפט השלום אינה מצדיקה כשלעצמה מתן רשות לערור (בש"פ 3324/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (13.5.2021)).

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ב"כ המשיבים טענו באשר ליעקב שהודעתו נגבתה עת היה עצור בידי חוקרי שב"כ, נחקר ללא הפסקה ונמנעה ממנו זכות הוועצות.

כן לטענתם המשיבים נעצרו בחשד לעבירות חמורות לעין ערוך בדמות עבירות נשק, מטענים, דבר שלא מצא את ביטויו בכתב האישום בשל בדל ראיה שקושרות אותם לכך או להתקיימות ארוע כזה.

...

דיון והכרעה לאחר שבית המשפט עיין בחומר החקירה צפה בחומר המתועד אני סבור כי לגבי המשיבים מתקיימות ראיות לכאורה לאירועים המתוארים בכתב האישום.

אני סבור כי בשלב הנוכחי בו בית המשפט בוחן ראיות לכאורה ולאחר שצפיתי בדיסק השחזור, נראה על פניו כי הפגמים להם טענה ההגנה, לא ניתן לתת משקל כזה שיש בו כדי לקבוע כי יש כרסום בראיות המדינה.

טענת המשיבים 2-3 כי אירוע הדקירה התרחש בסוף האירוע שעה שהמשיבים לא ידעו על הסכין דינה להידחות.

בנסיבות האמורות, ודאי כאשר אין כל ראיה לטענות החמורות והחריגות הנטענות כלפי חקירתו של התובע על ידי השב"כ, גם לא בתצהיר התובע ואף לא בעדות מטעמו, ניתן בנקל לקבוע כי לא הוכח כל ליקוי בחקירת השב"כ. ויודגש, התובע מעצים בכתב התביעה טענות בדבר היתעללות ממש בחקירתו תוך פירוט קונקריטי למעשים שבוצעו כמפורט בסעיף 11 לכתב התביעה.

רביעית, כאמור, מדובר בארוע מעצר חריג אשר במסגרתו הוכח כי התובע תקף את רכז השב"כ. אף אם נקבל את גרסת התובע כי אך הניח את ידו על כתפו של רכז השב"כ בנסיבות מעצר חשוד בעבירות בטחון, הרי שקמה למדינה הגנה מכוח סעיף 3 לחוק הנזיקים האזרחיים, בעת המעצר.

...

בפניי הכרעה בשאלת החבות לאחר שמיעת ראיות הצדדים בהקשר זה. נפתח כבר בסופה של הכרעה ונבהיר כי דינה של התביעה להידחות כפי שיפורט בהרחבה להלן לאחר סקירת טענות הצדדים והראיות בהליך.

סיכום לאור כל האמור לעיל יש מקום לדחות את התביעה בהעדר חבות של הנתבעת.

בהתחשב באמור ובהוראות התקנות אני מחייב את התובע לשאת בתשלום הוצאות הנתבעת בגין שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את התובע בהחזר הוצאות המומחה מטעם הנתבעת ומומחה בית המשפט על פי אסמכתאות בגין עלויות אלו.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע נעצר על ידי משטרת ישראל ביום 21.11.2012 בגין חשדות חמורים הקשורים לארוע הנחת מטען חבלה באוטובוס (קו 142), שהתפוצץ ברחוב שאול המלך 41 בתל אביב וכי התובע היה חשוד בתיק פל"א 506775/12 במסגרתו נחקר.

הנתבעת אף הביאה לעדות את עו"ד פארס סבח, אשר העיד כי משנת 2004 הוא מייצג במתקני השב"כ עצורים בטחוניים מהשטחים, ואישר את גירסת התובע במלואה.

...

לאחר ששמעתי את העדויות ואת טיעוני הצדדים אני מוצאת כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

עוד אני סבורה כי אכן מגיע לתובע פיצוי בגין הימים בהם היה "מנותק תקשורתית", אולם כידוע למכשירי טלפון כיום יש גיבוי (בעיקר באייפון) ולכן ניתן לקבל את מספרי הטלפון של אנשי הקשר בתוך ימים מעטים.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 4,000 ₪ כמו כן תשא הנתבעת בהוצאות המשפט בסך של 600 ₪.