מעצר עד תום ההליכים סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה

לפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, על רקע אישום בגין סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה והחזקת סמים מסוכנים.

...

סיכומו של דבר, ברוב תהיות הסנגור אין ממש.

המסקנה היא, אפוא, שיש ראיות לכאורה, באיכות טובה בהחלט, בוודאי מעל ומעבר לסף הנדרש לצורך מעצר עד תום ההליכים, כי המשיב החליט במודע לנסות להציל את עצמו ממעצר בעבירת סמים, גם במחיר סיכון חייו וחיי אחרים.

סיכומו של דבר, הראיות לכאורה טובות, ועילות המעצר מובהקות.

כתב האישום שבגינו הוגשה הבקשה למעצר עד תום ההליכים, מייחס למשיב עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה; חבלה בכוונה מחמירה; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; הסעה ברכב של תושב זר השוהה שלא כדין; הפרת האיסור לנהוג בלי רישיון נהיגה (כתב האישום במקורו מייחס למשיב עבירה של נהיגה בזמן פסילה, אך בכתב האישום המתוקן שהוגש לתיק העקרי ביום 31.12.13 תוקן עניין זה).

...

הסנגור טען, כי אין ליתן אמון בהודעות השוטרים, אשר מסרו מספר גרסאות שאינן קוהרנטיות ואינן עולות בקנה אחד זו עם זו. בסופו של דבר, נגבו משלושתם הודעות ביום 10.12.13, במועד סמוך לארוע שאיפשר תיאום עדויות, לטענתו.

חרף טענות הסנגור סבורני, כי יש בחומר הראיות די והותר ראיות לכאורה לנהיגה מסוכנת שביצע המשיב, במתווה המתואר בכתב האישום, העולה כדי סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

סוף דבר: אחר שמצאתי כי מתקיימות ראיות לכאורה, בהתחשב בכך ששירות המבחן לא המליץ על חלופת מעצר, ובהינתן הערכתו אודות סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית, מורה אני על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

העבירות המיוחסות למשיבים הן סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין; היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק; איומים לפי סעיף 192 לחוק; עבירות נשק לפי סעיף – נשיאת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק; ירי מנשק חם באיזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק.

אדם שביצע עבירות כה משמעותיות ויוצרות סיכונים חמורים, אינו ראוי לאמון ועל-כן ישהה במעצר עד תום ההליכים.

...

מסקנתי הינה כי קיימות ראיות לכאורה גם לגבי משיב 1.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); כניסה לישראל בנגוד לחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, עבירה לפי סעיף 10(א)+סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961; חבלה במזיד לרכב, עבירה לפי סעיף 413ה לחוק; שינוי זהות של רכב או חלק מרכב, עבירה לפי סעיף 413ט' לחוק; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק; אי ציות לתמרור, עבירה לפי סעיף 22 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ונהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

עת שבוחן בית המשפט האם לעצור אדם עד תום ההליכים או לשחררו ממעצר, ולו בתנאים מגבילים, נידרש הוא, כאמור, לנתונים הרלוואנטיים לאותו מקרה ואין הוא יכול לעמוס על כתפי הנאשם הערכות כלליות ואקסיומות הנובעות מהיותו תושב האיזור" (בש"פ 6781/13 קונדוס נ' מדינת ישראל, בפיסקה 9 (4.11.13), להלן: עניין קונדוס;  (בש"פ 10418/08 טאלאלקה נ' מדינת ישראל (15.12.2008); בש"פ 873/14 קנדיל נ' מדינת ישראל (10.2.2014)).

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

 בהמשך לכל האמור לעיל, לעת הזו הבקשה לעיון חוזר נדחית.

עוד נטען כי לחובת המבקש הרשעות קודמות במגוון עבירות, בכללן הרשעה בעבירת סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לצד נהיגה ללא רישיון, בגינן הוטלו עליו, בין היתר, 45 חודשי מאסר בפועל.

גם בעיניינם של קטינים (ראה בש"פ 1925/22 – עניינו קטין, לצד תסקיר חיובי וחרף זאת, בית המשפט העליון הורה על מעצרו עד תום ההליכים, תוך ציון: "המחוקק הנחה את בית המשפט כי הכלל הוא אם יורים – לא משתחררים. זה הכלל.") מעט ההחלטות שניתנו לאחרונה החורגות במעט מהגישה העיקרית בבית המשפט העליון, אינן משקפות שינוי בהלכה, אלא עמדה של מיעוט השופטים ודומני, שנכון יהיה בעיניין זה, ללכת בעקבות הרוב.

...

מן המקובץ לעיל, ובהעדר נסיבות חריגות ויוצאות דופן או "טעמים מיוחדים שיירשמו", כנדרש על פי סעיף 22ב(ב)(1) לחוק המעצרים, דין הבקשה לעיון חוזר להידחות.