מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מעצר מנהיגי חמאס בעקבות אירועי טרור

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בין הפרסומים שפירסם הנאשם נכללו סירטון שבו נראה המחבל יחיא עיאש ותמונה נוספת שלו יחד עם כיתוב בדבר קורות חייו והפיגועים שביצע, שלצדה כתב הנאשם "לא נשכח יא מהנדס...זכר עיאש... עיאש בא". עוד פירסם הנאשם תמונה ובה נראים עשרות אנשים, ובהם גם מנהיג חמאס איסמאעיל הנייה, נושאים את גופת המחבל עימאד אל עלמי עטופה בדגלי חמאס וגדודי עז א-דין אל קאסם, חלקם של האנשים רעולי פנים וחלקם עוטים על ראשם סרטים של גדודי אל קאסם.
כחודש ימים לאחר מכן הנאשם פירסם סירטון המציג את ארגון החמאס ואת כלי הנשק העומדים לרשותו ולצדו כתב "# מתעצמים _התקציבים". מספר ימים לאחר ביצוע פעילות של כוח צה"ל בעזה, במהלכה נהרג קצין בכיר, פירסם הנאשם שתי תמונות של מנהיג חמאס יחיא סינואר האוחז באקדח עם משתיק קול אשר נטען כי הושאר על ידי הכוח הישראלי בשטח לאחר הפעילות ולצידן כתב "לזכור 16.11" (תאריך הארוע).
ב"כ הנאשם, אשר תמך אף הוא טיעוניו בפסיקה, ביקש לקבוע מיתחם עונש הולם שבין שישה לעשרים וארבעה חודשי מאסר, ובקש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם עד כה. ב"כ הנאשם טען, כי הפרסומים שפירסם אינם מצויים ברף חומרה גבוה, כי אינם כוללים קריאות ישירות לבצוע מעשי אלימות, וכי אף העבירה החמורה של ניסיון למתן שירות לאירגון טירור לא נעשתה בדרך של קשר ישיר עם האירגון, אלא בשיתוף פירסום שפורסם כבר על ידי אחרים.
...
לצד הסרטון שבו ניתן לראות גם את המחבל עצמו כתב הנאשם "וידיאו לשאהיד מוחמד אחמד חג'ילה (בן 32) שהשתתף בפיגוע נחל עוז תוך כדי המלחמה על עזה שנת 2014 הפיגוע שבמהלכו נהרגו 9 חיילים ציוניים". פרסום אחר כלל תמונה של בכיר החמאס עבדל אל עזיז רנטיסי ועליה נכתב ציטוט מדברי רנטיסי "המוות יבוא אם זה בדום לב או באפצ'י. אני מעדיף אפצ'י" לצד התמונה פרסם הנאשם פרסום בו כתב "הוא האמין באלוהים, ביקש את זה וקיבל באפצ'י. איזה אמונה דוקטור. האריה של פלסטין. הנץ של חמאס. הרופא המורד". בראשית חודש מאי 2018, פרסם הנאשם פרסום ובו תיאור של משימה שבוצעה על ידי כוח צה"ל שנתקל במחבלים מגדודי עז א-דין אל קאסם ובו נכתב, בין היתר "וישלם האויב הציוני את המחיר הגבוה, ונאמר שתשלום החוב יבוא ואין מנוס בעזרת אלוהים והתוצאות יהיו כואבות לאויב ולג'יהאד ניצחון...". למחרת היום פרסם הנאשם סרטון המכיל סמל של גדודי עז א-דין אל קאסם ובו מזדהה אדם המופיע בסרטון כחייל בגדודים.
מכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה מוביל למסקנה כי יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתית המתחם.
אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: ארבעה- עשר חודשי מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו של הנאשם 19.12.19.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

צה"ל אף קיים שיח ישיר עם חברות האוטובוסים שנשכרו על-ידי החמאס לצורך הובלת התושבים למרחב, ובמסגרת זו הן התבקשו שלא לשתף פעולה עם הגעת המשתתפים ועם הצבתם בסיכון על-ידי חמאס.
נקודת המוצא לעמדת המשיבים היא כי ארועי הפרת הסדר הנ"ל מתרחשים כחלק מהעימות המזוין המתקיים בין ארגון הטרור חמאס, לבין ישראל – ועל כן המסגרת המשפטית המסדירה פתיחה באש נעוצה בדיני הלחימה, תוך עשיית הבחנה במסגרת זו בין פתיחה באש החוסה תחת פרדיגמה של פעולות איבה (Conduct Of Hostilities – למשל כאשר הפתיחה באש נעשית במסגרת לחימה ממשית בין אנשי חמאס לבין ישראל), לבין פתיחה באש החוסה תחת פרדיגמה של אכיפת חוק (Law Enforcement), והאירועים מושאי העתירות מערבים מזה ומזה.
ב-ע"פ 486/88 אנקונינה נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד מד(2) 353 (1990) (להלן: עניין אנקונינה), שעסק בשימוש בכוח בעל פוטנציאל קטלני שתכליתו הוצאה לפועל של מעצר, או מניעת בריחתו של עצור במחסום ברצועת עזה (עת הייתה תחת שליטה ישראלית מלאה) – קבע בית המשפט הנכבד כי ניתן לפגוע בחייו של אדם רק לשם מניעת סכנה ממשית לחיים, או לשלמות גופו של אדם.
ארגון אלמגור הפנה גם לדברים שנשא יחיא סינוואר, מנהיג החמאס ברצועה, בתאריך 06.04.2018 בפני קהל המפגינים ברצועה, וציין במסגרתם "שיחכו [ישראל] לדחיפה הגדולה, נוריד את הגדר ונקרע את לבם מגופותיהם". מידע דומה הוגש מטעם המשיבים בהודעה מתאריך 16.05.2018, שגובתה בתצהירו של האלוף ניצן אלון לפיו בהתאם לנתונים המצויים בידי צה"ל עשרות מן ההרוגים באירועים מתאריך 14.05.2018 היו פעילי הזרוע הצבאית של חמאס ושל ארגון הג'יהאד האיסלמי.
...
אולם, כפי שיובהר מיד, מסקנה זו עומדת בסתירה להוראות הפתיחה באש כפי שהוצגו על ידי המשיבים.
ברם, אין לאפשר לארגון טרור המערב במכוון בין האוכלוסייה האזרחית לפעילי טרור בסמוך לגדר, ומסכן, בחסות הערבוביה, את חיי חיילי צה"ל ואזרחי ישראל, לשתק את הצבא ולמנוע ממנו להתגונן ולהגן מפני האיום, שיש ודאות קרובה להתממשותו.
אני מצטרף לעמדת חבריי כי דין העתירות להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מה שהיה מונח על הכף הצדיק, בראיית ההנהגה הפלסטינאית בראשות יאסר ערפאת, וכפי שעולה מהודאותיהם של בכירים ברש"פ ובאש"ף, שילוב של טירור בהקף נרחב ללא תקדים (אף ביחס לשנים עברו), בצוותא עם מהלכים מדיניים שמטרתם להפיק רווחים מדיניים מהטרור (בדומה, לדוגמא, לרווחים שהפיקו הפלסטינאים בעקבות ארועי פתיחת המנהרה בספטמבר 1996)".
אותם מחבלים אשר "נעצרו" על ידי הרש"פ והושמו בבתי כלא של הרש"פ, שוחררו כעבור זמן קצר, במסגרת מדיניות "הדלת המסתובבת"; כך, שוחררו על ידי הרש"פ ומנגנוניה, באופן מאסיבי, פעילי חמאס וג'יהאד אסלמי, למרות שאנשי הרש"פ ידעו כי חברי ארגונים אלה ביצעו פעולות טירור, ואם ישוחררו, יש סיכוי רב כי ימשיכו לבצע פיגועי טירור.
...
בכל מקרה, גם אם אקבל את טענות התובעים בנקודה זו או אחרת, בתיק זה או אחר, לא אוכל להיעתר לבקשתו של ב"כ התובעים וליתן פסק דין המתייחס לכל אחריות הרש"פ. 1947.
טענת הנתבעים, לפיה לא הוכח כי הרש"פ צפתה או יכלה לצפות באופן קונקרטי, את הפיגועים נשוא התביעות, ולא הוכח קשר סיבתי בין הפיגועים לבין הרש"פ, ולכן, לטענת הרש"פ אין עליה חובת זהירות קונקרטית, טענה זו נדחית לאור הקביעות העובדתיות כי הרש"פ לא רק שצפתה או יכלה לצפות את הפיגועים, אלא שהוכח קשר סיבתי בין הפיגועים לבין הרש"פ. 2797.
הטענה האחרונה של הנתבעים כאילו מדיניות משפטית מצדיקה שיקולים של שלילת חובת הזהירות או צמצומה, חרף יכולת הצפייה הפיזית (סעיף 906 לסיכומי הנתבעים) – גם היא נדחית.
אינני סבור כי עלי להכריע בשאלה האם ניתן להחיל את עקרונות תורת האורגנים על יישות ציבורית, כגון: הרשות הפלסטינית, מבחינה פורמלית או מהותית, משום שאני סבור כי המחלוקת בין הצדדית תתיישב באופן שונה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כמו כן, הוסכם, כמקובל, כי במסגרת התאור, לצורך טיעונים לעונש, האירועים שבגינם יורשע הנאשם – על פי הודאתו – "לא יחרגו הצדדים מהעובדות שבכתב האישום המתוקן, לא יסתרו אותן ולא יוסיפו עליהן". בעקבות כתב האישום המתוקן, ניתנה על ידי הכרעת דין, ביום טו שבט תשע"ה (4.2.2015), עמ' 19, שורות 4-7 לפרוטוקול.
אשר לאישום השני, הנאשם מסר שהכיר את ריאד ומג'די [המוזכרים בסעיפים 9 ו-10 לאישום השני; ריאד – מנהיג החמאס ברמאללה ומוכר לנאשם ככזה; מג'די – פעיל חמאס, המשמש כאיש קשר במפקדת החמאס בחו"ל], הכרות קודמת מלימודיהם.
בית המשפט העליון הוסיף ואמר, כי הנאשם ידע שהפונים אליו הם פעילי חמאס, והוא, הנאשם, כמי שחב חובת נאמנות למדינה, לא יכול להטמין ראשו בחול, במיוחד בתקופה שבה חשש מפני פיגוע טירור הנו חשש ממשי, וצריך להדליק "נורה אדומה" לכל מי ששומע על כוונה כזו.
התוצאה לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: (א) 32 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו, על פי רשומי השב"ס. (ב) מאסר על תנאי של 15 חודשים, אותם ירצה הנאשם אם יעבור עבירה של חברות באירגון טרוריסטי או מגע עם סוכן חוץ, בתוך 3 שנים מיום שיחרורו ממאסרו.
...
לאור האמור לעיל, סבור אני, כי יש לקבוע את העונש בתוך המתחם, ברבע העליון שלו, בשל הטעמים שהוזכרו לעיל; זאת, לאור עברו הפלילי של הנאשם, הלקח של המאסר הקודם לא הניב את הפרי, ובפניי נאשם שמבצע עבירות דומות, בנוסף לצורך בהרתעת היחיד והרבים, המחייבים את התוצאה האמורה.
לאור זאת, הגעתי למסקנה כי העונש הראוי הוא 32 חודשי מאסר.
התוצאה לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: (א) 32 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו, על פי רישומי השב"ס. (ב) מאסר על תנאי של 15 חודשים, אותם ירצה הנאשם אם יעבור עבירה של חברות בארגון טרוריסטי או מגע עם סוכן חוץ, בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

החלק הכללי לכתב-האישום מביא נתונים אודות אירגוני החיזבללה והחמאס, נתונים אודות חשבון הפייסבוק של הנאשם ודרך הניהול של החשבון ומציין, כי הנאשם פירסם את הדברים שיפורטו החל מחודש פברואר 2017 עד סוף אוגוסט 2020 ולאחר שבמהלך תקופה זו, ובכלל זה בחודש יולי 2017 וחודש פברואר 2019, הוא נחקר באזהרה ואף נעצר בגין פרסומים שקדמו למועדים הללו.
בתאריך 25.2.17 פירסם תמונה בה נראים חסן נסראללה (מנהיג החיזבללה) ובשאר אסד ולצידה פירסם את הכיתוב: "אתה לא מבין באיזה אושר אתה חי, הרם את ראשך אחי כי אתה חי בתקופתם של כבוד חסן נסראללה וכבוד המפקד בשאר אסד – בוקר טוב". בתאריך 10.10.18 פירסם תמונה של נסראללה והפנה להופעה תקשורתית של "כבוד הסיד (תירגומו המילולי "סיד"/"אלסיד" - האדון שבו מכונה נסראללה בידי תומכיו) חסן נסראללה" שהייתה צפויה להתקיים.
ת"פ (שלום נצרת) 4480-11-15 מדינת ישראל נגד דארין טאטור (31.7.18): בעיניינה של נאשמת שהורשעה לאחר ניהול הוכחות בעבירות של הסתה לטרור ותמיכה באירגון טירור, באמצעות חשבונה ברשת ה"פייסבוק", אשר לו 4,731 חברים, חשבון נגיש לעיני כל ב"יוטיוב", שם צירפה סירטון ובו קטעי אלימות והוסיפה דברים המעודדים אלימות וכן פירסום נוסף, ללא עבר פלילי, חלף זמן מעת האירועים והגשת האישום, שהתה כשלושה חודשים במעצר ואחר כך במעצר באיזוק, ובהמשך במעצר בית, נדונה ל- 5 חודשי מאסר בנכוי תקופת מעצרה ולמאסר מותנה.
לטעמי, אין להשאר בתחום המלל המחמיר, אלא שיש לתרגם זאת לענישה מחמירה בעלת משקל, אשר תוביל להרתעת הרבים, במיוחד כאשר דנים אנו באותה תקופה בה פירסם הנאשם את דבריו, על רקע ארועי האלימות, הרצח והטרור המתוארים בעובדות ובהקשרם.
...
אני מקבל את טענת המאשימה, כי אין להעניק כל משקל לחלוף הזמן, באשר הפרסום האחרון הינו מחודש אוגוסט 2020 ואילו כתב-האישום הוגש במהרה בחודש דצמבר 2020.
אני סבור כי מקרהו של הנאשם העומד לדיון בפניי ממוקם יחד עם המקרים "הקשים" שפורטו לעיל, הן משום חריפות הפרסומים והקשרם האלים, הן משום משך תקופת הפרסומים והן משום האזהרה הברורה שהוזהר בידי רשויות החוק אשר לא מנעו ממנו מלהמשיך במעשיו והן משום האמור בתסקיר המלמד על העדר הפנמה של חומרת המעשים.
אני סבור כי עמדת המאשימה לענישה במסגרת תיק זה סבירה מאוד בנסיבות תיק ואני מאמץ אותה בשינוי מקל קטן, רק משום שמדובר בנאשם נעדר כל עבר פלילי.
תוצאה: לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 16 חודשי מאסר בפועל מהם תנוכה תקופת מעצרו כפי רישומי שב"ס. לשם כך, יתייצב הנאשם בתאריך 26.6.22 בשעה 09:00 בבית-הסוהר "הדרים" כשהוא מצויד בעותק מגזר-דין זה ובתעודת זהות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו