(א) נתן רשם לעינייני ירושה או ביהמ"ש, צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צוים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצוו, ואולם, ראה רשם לעינייני ירושה שלא להזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאם לפני מתן הצוו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן, ולא עשה כן בהזדמנות הסמוכה הראשונה, יעביר את הבקשה לביהמ"ש. "
עסקינן במנוחה אשר היתה עורכת דין אשר לטענת המבקש עסקה עשרות שנים במעמד אישי ועריכת צוואות וניתן רק להניח כי לא בכדי הוסיפה הערה זו המופנית למי שיבוא בטענות ושלא היה בכוונתה להוריש לו דבר מעבר לסכום של 10 ₪.
גם אם נפל פגם צורני בצוואה, ולמעשה לא נפל (ראה גם החלק הנוגע לעדותו של הנוטריון פלמוני) , הרי שאין מניעה לרפא אותו ובמקרה זה הנזק שבביטול צו קיום הצוואה בצורה פורמאלית, כאשר מעבר לצוואה זו יש שתי צוואות מוקדמות שבאף אחת מהן המבקש איננו זוכה, במקרה כזה הנזק יעלה על כל תועלת ומעבר לכך, הדבר יהווה פגיעה ברצון המצווה, המנוחה שלפנינו ששני הצדדים מאשרים ומדגישים כי המשיבה מס' 1, היתה לה כבת והמשיבים 2-4 היו לה כנכדים.
על אחת כמה וכמה הדברים אמורים, כאשר גם אם היה מבוטל צו קיום הצוואה, היה צריך לפנות בית המשפט לאפשרות קיומה של צוואה זהה שנערכה 4 שנים קודם לכן עם תוכן זהה, תוך מעורבות עדה שבהליך שבפנינו הובאה ובאה כעדה מטעמו של המבקש.
...
עקרון העל בדיני הירושה במדינת ישראל, הוא כיבוד רצון המצווה ולא יעלה על הדעת שבשל פגם צורני פעוט, כאשר כל יתר הטענות לא זו בלבד שנדחות, אלא אף מאשררות את הגיונן של הצוואה, יורה בית המשפט על ביטול הצוואה תוך פגיעה ברצון המצווה.
סבורני כי כל מרכיבי היסוד הצוואה התקיימו וצו קיום הצוואה ניתן כדין.
עסקינן במנוחה שהיתה עצמאית בכל היבט בחייה, וכאמור הובאו עדים הן מטעם המבקש והן מטעם המשיבים שתמכו בענין זה.
לאור כל האמור הבקשה לביטול צו קיום צוואה נדחית על הסף.
