עוד יש לזכור כי אותם נושים שיזכו בתקבולי הביטוח (במידה והייתי נעתרת לבקשה) הנם במעמד של בעלי מניות לשעבר, מעמד של "נושה נדחה"; כל זאת כשנושים אלו לא הגישו תביעת חוב וכאשר מדובר בקבוצת נושים מכוח תובענה ייצוגית, על כל המשתמע מכך, וראו דברי כב' השופטת אלשייך בתיק פר"ק (ת"א) 2559-08 סוטרין סרגיי נ' כונס הנכסים הרישמי (29.12.09) [פורסם במאגרים]; ודברי כב' הנשיא בדימ' אורנשטיין בתיק פר"ק 5937-10-13 רזניק פז נבו ר.פ.ן נאמנויות 2007 בע"מ ואח' נ' חבס השקעות (1960) (19.1.14) [פורסם במאגרים]; פר"ק 42576-02-13 משמרת חברה לשירותי נאמנות נ' אלביט הדמייה (1.1.14) [פורסם במאגרים].
...
לאחר עיון בבקשות ובתגובות להן; לאור הדברים אותם פירטתי בהקשר לבקשה מס' 143; ולאור הקווים המנחים בפס"ד אברהם לוי, סבורה אני כי יש לדחות את הבקשה ואין למקום לשחרר את המבקשים או מי מהם מלהתייצב לחקירה, בגבולות שהותוו כאמור, אנמק בקצרה החלטתי זו.
ראשית סבורה אני כי גם אם התבטאויות כאלו או אחרות של הנאמן בבקשה מס' 143, התבטאויות אלו ניתנו למקרא כתבי הטענות בהליך הייצוגי בלבד; הנאמן ציטט את הדברים שיוחסו למבקשים על ידי התובעים בהליך הייצוגי, ראו למשל האמור בסעיף 7, שם צוין לגבי המיוחס למבקשים "שאם הן אמת". בתגובתו לבקשה 143 מזכיר הנאמן שני תרחישים אפשריים – או שיש בטענות אלו ממש, או שאין בהן ממש, ראו האמור בסעיף 45 לתגובתו.
עוד אציין כי רואה אני סתירה מסוימת בעמדת המבקשים בבקשות 166+170 לבין בקשה מס' 143 – אם טוענים הם כי יש להתקדם בהליך הייצוגי ואין מקום שהנאמן יסרב לתת את ההסכמה המתחייבת לצורך ההוצאה לפועל של ההסכם הנטען – האם המינימום הנדרש אינו מחייב התייצבות לחקירה, הצגת כל החומר הרלוונטי, מענה לשאלות ומתן הסברים, תוך שכנוע הנאמן כי אכן זוהי התוצאה הטובה ביותר לחברה, כפי שנטען בבקשה? מדוע הנאמן אמור להיות אוטודידקט וללמוד את כל החומר בעצמו מתוך ההליך הייצוגי?
לפיכך ולאור האמור לעיל, ובדומה להחלטה במסגרת בקשה 74 בתיק זה, אני מורה כי הנאמן רשאי לזמן לחקירה את המבקשים ולבצע חקירה במתווה הנזכר בסעיפים 41+42 לפס"ד אברהם לוי.
סוף דבר – בקשות 143, 166 -170 נדחות.