מעורבות הורית הטלת אחריות על שני ההורים לטובת הילדים

כפי שציינה ועדת שיפמן בדיוניה: "לפי המשפט העברי, האב נושא באחריות בלעדית לתשלום עבור צרכיו ההכרחיים של הילד גם כאשר מצבה הכלכלי של האם שפיר והיא יכולה להישתתף בעלות הוצאות אלה. אכן מכוח 'דיני הצדקה' החובה לספק את צרכי הילד שעולים על צרכי הקיום הבסיסי שלו מוטלת באופן שוויוני על שני ההורים, אולם אין בכך כדי לטשטש את ההפליה הברורה של האב בנוגע לחובת הספקת הצרכים ההכרחיים" (דו"ח שיפמן, בעמ' 21).

בכל האמור במשמורת פיזית משותפת, נשקלים במיוחד גם מסוגלות הורית טובה, דומה או שווה של שני ההורים; רמה גבוהה של שתוף פעולה בין ההורים וטיב התיקשורת ביניהם (הגם שהדרישה אינה בהכרח לתקשורת "אידיאלית"); רצון הילד; מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים; קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים; מגורי ההורים בסמיכות זה לזו; ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם (ראו למשל: רמ"ש (מישפחה חי') 24238-06-16‏ א' ה' נ' י' ס', פסקה 20 (19.7.2016); עמ"ש 55785-02-12, פסקה 30; תמ"ש (מישפחה טב') 12148-04-10 ס' ג' נ' ע' ג', פסקה 59 (28.4.2011).

ת השופט מ' מזוז: ההכרעה הישירה לה אנו נדרשים מוגבלת לכאורה לשאלה, האם החיוב במזונות ילדים בגילאי 15-6 ("קטנים") הוא מ"דין צדקה" - שאז חיוב זה מוטל על שני ההורים, בהיתחשב בין היתר בהכנסותיהם ובהוצאותיהם בפועל לטובת הילדים; או שמא מקור החיוב הוא מכוח הדין, בהתאם לתקנת תש"ד המאריכה את חובתו הבלעדית של האב במזונות ההכרחיים של ילדיו שעד גיל 6 ("קטני קטנים") גם על גלאי 15-6.

...

תאריך הישיבה: ו' בכסלו התשע"ז (6.12.2016) בשם המבקש בבע"ם 919/15: עו"ד מאיה רוטנברג; עו"ד זרח רוזנבלום בשם המבקש בבע"ם 1709/15: עו"ד אמיר שי בשם המשיבים בבע"ם 919/15: עו"ד שלום כהן; עו"ד אנה רובינזון (גורביץ') בשם המשיבים בבע"ם 1709/15: עו"ד זאב הבר בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד רות גורדין פסק-דין השופט ע' פוגלמן: כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם? זוהי השאלה העומדת להכרעתנו בגדרן של שתי הבקשות שלפנינו, שלגבי שתיהן החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדון בהן כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

זאת, מטעמיה כפי שפורטו בחוות דעתה, ובפרט משום שסבורני כי אכן יהיה בפתרון זה כדי להגביר ודאות לגבי אופן נשיאת הנטל הכלכלי בין הצדדים להליך הגירושין ולצמצם את נקודות החיכוך שבין הצדדים להליך זה. משום כך, כפי שעמדה חברתי, יש יסוד להניח כי יופחת הצורך לחזור תדיר להתדיינויות משפטיות, אשר כידוע הליכי הגירושין רווים בהן גם כך. לנוכח טיבם וטבעם של הליכים אלה, אני סבור בדומה לחברתי, כי פתרון של "קיזוז רעיוני" הינו פחות ישים בחיי המעשה.

חברי השופט ע' פוגלמן נכון להצטרף אל המסקנה המעשית של חברתי השופטת ד' ברק-ארז במובן זה שהכלל המוצע על-ידה בפסקה 61 לחוות דעתה, יהווה ברירת מחדל במקרה טיפוסי של משמורת פיזית משותפת אשר ניתן לסטות ממנה, בציינו כי כלל זה משקף יישום ראוי של העקרונות שעליהם עמד בחוות דעתו, אך הוא מדגיש כי יהא על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל בהקשר זה את שיקול דעתו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

לעמדתו זו של חברי השופט פוגלמן אני מצטרפת משום שיש בה כדי לכנס את ההכרעה שאליה הגענו פה-אחד בסוגיה הנורמטיבית לכלל מסקנה מעשית-יישומית סדורה אשר על פיה יוכלו הערכאות הדיוניות לפסוק ולהכריע בסוגיית מזונות ילדים בגילאי 15-6 תחת משמורת משותפת המובאת תדיר לפתחן.

  ונבאר הוראה זו: בעת האחרונה הולכת ורווחת התפישה כי קיימת מעלה גדולה בקביעת משמורת משותפת, אשר מטילה אחריות הורית על שני ההורים גם יחד.

מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים.

ההורה המשמורן אמנם זכאי להטבות סוציאליות שונות בגין היותו הורה משמורן (כדוגמת הנחה בארנונה, קצבה מהביטוח לאומי וכדומה), אך מבחינת חלוקת האחריות ההורית בין שני ההורים, העובדה שהורה אחד הוא משמורן וההורה השני אינו משמורן, אינה נושאת עימה השלכות משפטיות, בדמות סמכויות יתר של ההורה המשמורן בנוגע לטפול בילד.

כמו כן, נשענת החלטה זו למשמורת משותפת על היתרשמות בית הדין לטובה משני ההורים, כבעלי מוטיבציה גבוהה לפעול לטובת הילד, ואף הגדיל האב ועשה מעשה – חרף מגוריו הקבועים ב[נ'] (מקום מגורי הצדדים המשותפים), שכר דירה במלון [ש'] שבסמיכות לישוב [.

...

מסקנת הדברים בתפיסה ההלכתית נמצאנו למדים מכל האמור כי עיקר העניין בהלכה הוא מקום הימצאותם של הילדים, המקום הפיזי, האם יש להעדיף שיימצאו אצל האב או אצל האם, והחילוק בין בנים ובנות, הכול בהתאם לטובת הילד ושיקול דעת של בית הדין.

האם שבה והדגישה שאינה מיתנגדת לקשר של הילדים עם האב ואף ציינה כי נטל גידול הילדים ומשימות הבית הם תחת אחריותה הבלעדית והיה מקל עליה אם היה מיתקיים קשר תקין ורציף של הילדים עם אביהם, אך אין לה יכולת להביא לשינוי ברצונם וכעסם עליו מובן לה. האם טענה שהיו מקרים בהם האב קבע עם הילדים אך לא הגיע וכן ציינה כי כילדים מתבגרים הם לא מנותקים מהמצב הכלכלי בבית וחווים באופן יומיומי את המצוקה הכלכלית שנכפתה עליהם עקב היתנהלות האם טענה כי האב לא נימנע מלערב את הילדים בהליכים המשפטיים ושולח להם לטלפונים מידע בקשר לכך.

שני ההורים מאשימים זה את זו בחשיפת הילדים לסכסוך במעורבותם בו. מצב זה אינו מאפשר לילדים להתפנות לקשר עם אביהם, מבלי שיערבו בו את אכזבותיהם מהתנהלותו, בכל האמור להיבט הכלכלי.

כמו כן לאשה זכות להמשיך ולהתגורר בבית המגורים לאורך כל חייה, המבוססת על שנים רבות של מגורים בבית עם ילדיה תוך שהיא מוותרת על רכישת בית משלה.

שני ההורים משקיעים ממרצם בניהול הסיכסוך והם פועלים אגב כך בנגוד גמור לטובת ילדיהם.

אכן, כאמור, הילדים עורבו בסכסוך המר בין הוריהם, וזאת על ידי שני ההורים; ואכן, על האם, כמי שעימה מתגוררים הילדים בפועל, מוטלת חובה מוגברת לדאוג לרווחת הילדים ובגדר כך גם לקיומו של קשר תקין עם אביהם.

...

עתירת האישה ביחס לזכויות הרשומות על שם האיש בקרקע בג' – נדחית.

עתירת האישה למתן פסק דין לפיו מחצית הזכויות בבית המגורים שייכות לה – נדחית.

התביעה הכספית שהגיש אביו של האיש נגד האישה – נדחית.

גב' , העדה מטעם משרד החינוך , הטילה את מלוא האחריות על הפנימיה , כאשר טענה כי משרד החינוך הניח שהפנימייה פעלה בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל , המחייבות חתימה של שני ההורים הגרושים טרם רישום הילדים לפנימייה .

בהתאם נקבע באותו חוזר הנ"ל שגם הצד השלישי בעניינינו הפנה אליו, כי על מוסד החינוכי/בית הספר לשאוף ולפעול ליצירת ערוצי תיקשורת פתוחים עם כל אחד מההורים תוך גילוי רגישות למצב הייחודי של המשפחה ולקיים קשר תקין עם שני ההורים באופן המתייחס לטובת הילד, לצרכיו ולרצונותיו.

הטלת האחריות כזו נועדה להגן על ערך חשוב והוא מעורבות שני הורי הקטינים בחינוך ילדיהם בכלל ובבחירת מוסד החינוך בו ילמד, מיקומו, מהותו וטיבו.

...

- נוכח תוצאת פסק הדין ונימוקיו , אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט 26 בסך של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 11,700 ₪ .

נוכח מסקנתי בדבר התרשלות הנתבעת וצד ג' , אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1 ₪ של 5,850 ₪ .

כמו כן , אני מחייב את התובע לשלם לצד ג' הוצאות משפט בסך של .

השיקולים המנחים את בית המשפט בקביעת המשמורת רבים הם, ושורטטו בשורה של פסקי דין, אלה כוללים בין היתר; מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים; רמה גבוהה של שתוף פעולה בין ההורים וטיב התיקשורת ביניהם; רצון הילד; מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים; קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים; מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם [ראו למשל: בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית ואח' (פורסם במאגרים, 19.7.17) סעיפים 134 ואילך לחוות דעתו של כבוד השופט פוגלמן; ע"מ (חי') 384/06 ו.א. נ' ו.מ (פורסם במאגרים, 27.3.07); תמ"ש (ראשל"צ) 28951/09 א.ג.ג. נ' ת.ג. (פורסם במאגרים, 7.1.10), תמ"ש (טב') 12148-04-10 ס.ג. נ' ע.ג. (פורסם במאגרים, 28.4.11)].

החובה על ההורים לפעול במשותף בכל נושא הקשור לקטינים נובעת מכך ששניהם אפוטרופוסים משותפים על ילדיהם הקטינים וזאת בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הקובע שבכל עניין הנתון לאפוטרופסותם, על שני ההורים לפעול בהסכמה.

עם זאת, יש להבחין בין היתנהלות ההורים ככל שהתקדם ההליך ועם היתערבות גורמי הרווחה והטיפול באופן שבו התובעת התגייסה באופן מלא לטובת ילדיהם, שתפה פעולה עם גורמי הטיפול, הסכימה להצעות והמלצות שהועלו בפניה ופעלה בהתאם להחלטות בית המשפט.

היתנהלותו החריגה של הנתבע מקבלת משנה תוקף מקום בו אין חולק שהוא מודע למצבו של הקטין והקשיים שחוה נוכח המשבר המשפחתי, אולם במקום לפעול מתוך אחריות הורית, קרי, לקחת חלק פעיל בחיי הקטין, לשתף פעולה עם כל הליך טפולי שיידרש ולהיות קשוב לצרכיו ומצוקותיו, בוחר להיתנער מכל אחריות, להטיל דופי בכלל גורמי הטיפול, להטיל אשמה על התובעת ולייחס לה ניכור והסתה.

...

התובעת סבורה שדין טענות הנתבע כלפיה ולפיהן מנכרת את הילדים, להידחות; זמני השהות חדלו מאז 06/2021 ערב חקירת מעשיו הפליליים.

הנני מחייבת את הנתבע בתשלום דמי מזונות עבור הקטינים בסך של 5,500 ₪ מידי חודש (2,750 ₪ עבור כל קטין), בתוספת מחצית מהוצאות הבריאות והחינוך, והכל כמפורט בסעיף 92 לעיל; את חוב העבר, כקבוע בסעיף 93 ישלם הנתבע באמצעות קיזוז מחלקו בתשלום הראשון שיתקבל עבור מכירת הנכס, בהתאם להוראות שיינתנו כמפורט בסעיף ו. הנני נותנת תוקף של פסק דין לחוות דעת האקטואר מיום 1.10.20 כשהאיזון יבוצע עפ"י החלופה השנייה, כמפורט בסעיף 3.2 לחו"ד. האקטואר יפעל לתיקון חוות הדעת ביחס למפורט בסעיף 103 לעיל, כמו גם יערוך פסיקתות מעודכנות, וזאת תוך 15 ימים מיום קבלת פס"ד בידיו.

הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים כמפורט בחוות הדעת המתוקנת וזאת תוך 30 ימים מיום קבלתה.

בזאת תמו כלל המחלוקות לפניי; מכאן, אני מורה על ביטול מינוי עו"ס לס"ד ואפוט' לדין, ומודה להן על עבודתן.