יתרה מזאת, נספח ד' עליו מבסס התובע את תביעתו הוא לא יותר מפתק סתמי וחסר כל נפקות משטית, היות ואינו ערוך כהסכם מחייב, ואף לא מופיעים בו שמות הצדדים, מספרי זהות ו/או פרטים מינימאליים אחרים, כך שלא ניתן לקשור את המסמך לנתבע בשום דרך.
כיצד מתמודדים הנתבעים עם מסמכים אלו?
בכתב ההגנה נטען:
"10. ... אכן הנתבע פנה לתובע לקבלת ההלוואה, החתים את בנו כערב ומסר את השיקים, אלא שהתובע בסופו של יום לא העביר את הכספים (!) כפי שהתחייב על פי הוראות הסכם ההלוואה, ומשכך הנתבעים לא חבים כלפיו."
בפתח הדיון כאשר נישאל ב"כ הנתבעים מדוע צורפו הדו"חות של החברה של הנתבע 1, השיב ב"כ הנתבעים: כדי להצביע על "הלוואות מאחרים", תשובה שיש בה פליאה רבה נוכח הטענות שבכתב ההגנה.
" (עמ' 28,27)
חוק הערבות תשכ"ז-1967 אומנם אינו מחייב שהערבות תעשה ותגובה במסמך בכתב וכי ניתן לעיתים גם להסתפק בהתחייבות בע"פ של הערב לקיים את חיובו של אדם אחר, אולם סבור אני, שבמקרה הנידון, לא היה די בשיחת הטלפון הקצרה שהייתה בין עו"ד מישל מורג ובין רועי פרי, כדי להחיל את הערבות המקורית שניתנה על סך 1,200,000 ₪ בתוספת ריבית רבעונית של 0.9%, גם על מיסמך/ההיתחייבות מיום 3/9/2015 בסך 2,200,000 ₪ ו/או ליצור ערבות חדשה על סכום זה. רועי פרי לא ישב עם יוסף פרי ועם אביו מאיר שממה בעת עריכת ההיתחשבנות ובעת שהם סיכמו על הסך של 2,200,000 ₪ במסמך מיום 3/9/15, בתנאי תשלום שונים (תשלום ריבית כל חודש במקום כל ריבעון).
...
בכתב התביעה נטען:
"6. ביום 24/07/2014 נעתר התובע לבקשת הנתבע מס' 1 ליתן לו הלוואה בסך 1,200,000 ₪, שנזקק לה לדבריו באופן דחוף לעניניו העסקיים בתחום הבניה.
אני דוחה את התביעה נגד רועי אורי פרי.
אני מחייב את הנתבע מאיר שממה לשלם לתובע יוסף פרי (פרחי) את הוצאותיו לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 60,000 ₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.
כמו כן ובנוסף, אני מחייב את הנתבע מאיר שממה לשלם לתובע יוסף פרי (פרחי) את אגרת בית המשפט בתוספת הצמדה מלא למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום תשלום האגרה ועד יום החזר תשלום זה בפועל.