לצד זאת, טענה כי מבחני המשנה שנקבעו בהילכת כתב "חומרת העבירה" לא עומדת לבדה אלא באה על רקע הנסיבות הקונקרטיות של המקרה, כך שהתנהלותו האלימה המתמשכת של המתלונן לרבות סמוך לפני הארוע נשוא כתב האישום, מקהה באופן משמעותי מחומרת מעשי הנאשם ומכשירה את הדרך לביטול הרשעתו, בהנתן נתוניו האישיים, ההליך הטיפולי אותו עבר וימשיך לעבור ובעיקר נוכח החשש הממשי לפגיעה קונקרטית בשיקומו ועבודתו כעולה ממסמך שהוגש ממקום עבודתו.
עוד טענה כי התביעה לא נתנה משקל ראוי להתנהגותו האלימה של המתלונן אותה סיכמה באמירה כללית ושטחית "אנחנו יודעים שהמתלונן חודשים רבים איים על המשפחה" בעוד שמדובר "בטרור" ממש שהפעיל המתלונן על מישפחת הנאשמים מתוך כתלי הכלא, בכללו איומים קונקריטיים לפגיעה פיזית, הטרדה טלפונית אינטנסיבית תוך שהפך את חייהם לסיוט שנמשך על גבי חודשים רבים, וכאשר יומיים לאחר שיחרורו מהכלא התייצב בפתח ביתה של אחות הנאשמים עם 4 גברים נוספים, השליך אבנים ולמעשה הוציא לפועל את איומיו.
בית המשפט ציין כי לא בלי היתלבטות הגיע למסקנה שניתן בנסיבותיו של מקרה ספציפי זה לבטל את הרשעתו של המערער, ובין שיקוליו הביא בחשבון כי הרשעה בדין עלולה לפגוע בעתידו התעסוקתי כעולה מתסקיר שירות המבחן ולצד זאת, נתוניו האישיים של המערער אשר נעדר עבר פלילי, נעדר דפוסי היתנהגות עבריינית, גדל בסביבה נורמאטיבית, ההליך המשפטי מהוה עבורו גורם הרתעתי משמעותי והסכון להישנות היתנהגות אלימה בעתיד נמוך.
נחזור להזכיר כי למתלונן חלק משמעותי מקדים להתרחשות הארוע האלים, ולא ניתן לומר כי היתנהגות הנאשמים היא ביטוי לבריונות חסרת מעצורים, לשמה, המלמדת על הלך רוח עברייני, אלים ומסוכן מאד.
...
באשר ליחס בין הנזק הצפוי לנאשמים בהותרת הרשעתם, לבין חומרת העבירות כאמור, סבורני כי זה בלתי פרופורציונלי.
המסקנה מכלל האמור הינה כי לאור שחומרת העבירות אינן מהגבוהות בעבירות מסוג זה, ומנגד השפעתה הקשה של ההרשעה על חייו ועבודתו של הנאשם לרבות סיכוי שיקומו – יש להמנע מהרשעתו בדין.
לכלל האמור, העובדה עליה אין חולק, לפיה בשל ההליך המשפטי שהתנהל נגדו בתיק דנן פוטר נאשם 2 מעבודתו כמפקד מחסום "ארז", נשקו נלקח ממנו ורישיון הנשק נשלל, הוא מנוע מזה כשנתיים להתנדב לשירות מילואים חיוני וחשוב כעולה מעדות מפקדו וחברו לשירות הצבאי וכדבריו : "החיים שלי התהפכו ממש. מצאתי את עצמי בלי עבודה, לא יודע מאיפה להתחיל, מעצר בית, עד היום אני סוחב.."
עוד יש להדגיש בעמדת ודעת שירות המבחן לפיה קיימת חשיבות ממש שענישת הנאשם לא תהווה מכשול לעתידו התעסוקתי, להמלצתו לבטל הרשעת הנאשם, ובדגש על כי לא נזקק לכל הליך טיפולי לאור מאפייני אישיותו החיוביים ונתונים הטובים כנלמד מהתסקיר, תעודות ההוקרה וההצטיינות מאז נעוריו ומשירותו הצבאי המשמעותי ולאחריו
סוף דבר
בסוף הדברים ולא בשולי חשיבותם אוסיף כי הנאשמים, שניהם, הותיר רושם חיובי ביותר על בית המשפט, בעיקר על הדרך המשמעותית שעשו עד למקום בו הם מצויים כיום, לרבות אותה הבושה והמבוכה שניכר שאחזו בהם נוכח מעורבותם באירוע האלים, בקשת הסליחה מהמתלונן ויתר בני המשפחה, כמצופה ממה שנלמד עליהם ומי שהם.
סבורני כי מכלול הנסיבות בתיק זה, לרבות נתוניהם האישיים של הנאשמים, חלקו ותרומתו של המתלונן להתרחשות האירוע, התרשמות שירות המבחן מהנאשמים והמלצתו העונשית, לרבות בשאלת ההרשעה נוכח החשש הממשי מנזק קונקריטי שייגרם לכל אחד מהם כתוצאה מהותרת הרשעתם- מצדיק את המסקנה כי יש לבטל את הרשעת הנאשמים, ולאפשר להם להמשיך בחייהם הייצרניים ללא הכתמתם בפלילים.
