מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מסוכנות מינית - דחיית בקשת שחרור מוקדם

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקשים טוענים, כי לפי עמדת גורמי המיקצוע, לתוכניות השקום המונע ישנה השפעה רבה על הרצידיביזם המיני, "כך ששעור המועדות של אסירים שהשתחררו בשחרור מוקדם תחת טפול ופקוח הוא נמוך באופן מובהק מאסירים ששוחררו בשחרור מלא". המבקשים מוסיפים, כי ההליך הטיפולי בבית הסוהר אינו יכול להפחית באופן משמעותי את מסוכנותו המינית של האסיר, שכן קיים קושי לבחון את הצלחת הטיפול בתנאי כליאה, שבהם האסיר אינו חשוף לאנשים.
מבאר רש"י: "עמכם בדבר המשפט – לפי מה שעם לבבכם, שלבבכם נוטה בדבר". רע"ב 8018/19 ברע"ב 8018/19, דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של פלוני לשיחרור מוקדם.
...
השופט ג' קרא: אף אני, כחבריי השופטים נ' סולברג ו- א' שטיין, סבור כי דין רע"ב 8018/19 להידחות.
ואף מקובלת עלי הערתו של חברי השופט א' שטיין באשר למשמעות הפרת חובת המבקש לעמוד בפיצוי המתלוננת, שהוטל עליו בגזר הדין.
למעשה, קריאה מצרפית של הוראות סעיפים 12(א) ו-(ב) לחוק, מובילה למסקנה כי המחוקק ביקש ליצור מדרג של הסיכון הנשקף מאסיר לשלום הציבור.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

סעיף 12(א) לחוק שיחרור על תנאי קובע כי ועדת שחרורים לא תורה על שיחרור מוקדם של אסיר שהורשע בעבירת מין, אלא לאחר שהתקבלה חוות דעת שלפיה האסיר אינו מסוכן לציבור.
על יסוד חוות דעת מב"ן שהובאו לפניה, ועדת השחרורים שוכנעה כי המסוכנות הנשקפת מן המבקש היא גבוהה; ובהתאם לסעיף 12 לחוק שיחרור על תנאי, די בכך להביא לדחיית בקשתו לשיחרור מוקדם ממאסר.
...
הנה כי כן, משהגיעה ועדת השחרורים לכלל מסקנה כי המבקש אינו עונה על הדרישות שנקבעו בחוק שחרור על תנאי, לא היה מקום להורות על שחרורו ובדין נדחתה בקשתו.
סוף דבר המקרה הנדון הוא מקרה מובהק שבו האסיר אינו עומד בדרישות שהציב המחוקק לשחרור מוקדם ממאסר.
אין אפוא מקום להתערבות בהחלטתה של ועדת השחרורים בעניינו של המבקש, גם לא בהחלטת בית המשפט המחוזי בעתירה שהוגשה על ידו, והתוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ועדת השחרורים מצאה כאמור להעתר לבקשה לשיחרור מוקדם לאחר שלקחה בחשבון שהמשיב נעדר עבר פלילי, מסוכנותו המינית נמוכה לאור חוות דעת מב"ן, את כברת הדרך הטיפולית שעבר וכי מיצה את הסל הטיפולי שניתן לו. רש"א מצאה אותו מתאים לתכנית שקום הכוללת טפול פרטני וייעודי בתחום עבירות המין וכן היתנהגותו התקינה בין כותלי הכלא.
פגם זה תוקן ואף לאחר שועדת השחרורים שמעה את נפגעות העבירה שבקשו למסור עמדה, היא הוסיפה תנאי להחלטה של איסור כניסה לתחומי תל אביב במשך כל תקופת הרישיון והדיון אף נדחה לצורך הכנת תכנית שלפיה מקום מגוריו ועבודתו של המשיב יהיו מחוץ לעיר תל אביב וכאמור בהמשך הוסיפו גם את הערים רמת גן וגבעתיים.
...
בהחלטתנו הקודמת מיום 7/6/2022, מצאנו לקבל את העתירה ולהשיב את עניינו שלה משיב לפני ועדת השחרורים לאחר שמצאנו, כי נפל פגם בהחלטת הוועדה משלא קיבלה עמדה עדכנית של כל נפגעות העבירה וזאת בניגוד להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה ולא נתנה לכך ביטוי מספיק בהחלטתה.
כל החלטה במסגרת מתחם זה היא סבירה ואין מקום להתערב בה. בהחלטתנו הקודמת מצאנו, כי נפל פגם בהחלטה לאחר שוועדת השחרורים לא קיבלה עמדה עדכנית של כל נפגעות העבירה בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה.
לאחר שעיינו בדברי נפגעות העבירה ראינו שהן חוזרות על חששן מאינטראקציה כלשהי עם המשיב ועל כן לענין זה אנו מבטלים את אפשרות הכניסה לעיר תל אביב לצרכי טיפול שהתירה ועדת השחרורים וקובעים, כי איסור הכניסה לעיר תל אביב יהיה מוחלט גם לצורך קבלת טיפול.
מצאנו, כי ועדת השחרורים בחנה את כל השיקולים הרלבנטיים בהתאם להוראות החוק והגיעה למסקנה לאחר שערכה את האיזונים ביניהם, כי יש להיעתר לבקשה לשחרור מוקדם.
לא מצאנו כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני שיש מקום להתערב בה או שוועדת השחרורים חרגה מהסמכות המוקנית לה על פי חוק ועל כן בנסיבות אלו אנו מורים על דחיית העתירה.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 3.1.2024, בעת"א 53175-08-23 (השופטים ש' בורנשטין, ע' מיכלס, ו-צ' גרדשטיין פפקין), שבו נדחתה עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים, מיום 2.8.2023, בוש"ר 55971-10-20, שבה נדחתה בקשת המבקש להורות על שיחרור מוקדם ממאסרו.
ככל שהמבקש ישתלב במסגרת טיפולית כלשהיא, שיהא בה כדי להפחית באופן ממשי מן המסוכנות הנשקפת ממנו בכלל, והמסוכנות המינית בפרט, אזי יוכל לשוב ולהגיש בקשה לדיון חוזר בעיניינו לפני ועדת השחרורים, בהתאם להוראת סעיף 19(5) לחוק שיחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001.
...
תחילה צוין כי "יש לתת את הדעת לחומרת מעשיו של העותר, תוצאותיהם הקשות, והמניפולטיביות העולה מהם"; כי "יש גם לתת את הדעת למסמך מטעם משרד המשפטים האמריקאי ממנו ניתן ללמוד על חומרת המעשים והנזק הפוטנציאלי ליחסים בין מדינת ישראל לבין ארה"ב"; וכי, "בהתאם לבדיקות שנערכו לעותר, חרף מצבו והיותו מאובחן כאוטיסט, הרי שהוא בעל רמת משכל גבוהה ומבין היטב את מעשיו ולפיכך גם נמצא אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין". לבסוף צוין, כי "לכל אלה יש להוסיף את החומר המודיעיני הרב, הגלוי והחסוי, שהצטבר בעניינו של העותר. חומר זה מלמד על התנהלות עבריינית חסרת מעצורים, ועל הסיכון המובהק הקיים בשחרורו של העותר. לחובת העותר נרשמו לא פחות מ- 523 אירועים משמעתיים, 18 עבירות משמעת ו-41 שלילות טובות הנאה. בין היתר אירעו ניסיונות בריחה, ניסיון לעקור את החלון בתאו, הצפת תאו במים ועוד. במהלך המאסר ביצע העותר שלוש עבירות בגינן הורשע בפלילים". נוכח כל האמור, נקבע כי אין מנוס אלא לדחות את ערעורו של המבקש.
לאחר שנתתי דעתי על טענות המבקש, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, וזאת ללא צורך בתשובה.
אשר על כן, בכפוף לאמור לעיל, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

חוות דעת של הועדה המחוזית לטפול בגילוי עריות (להלן: וג"ע), שהיתכנסה ביום 29.3.2023, לא המליצה על שיחרורו המוקדם של המבקש, ואף לא על יציאתו לחופשות, "על רקע ההערכה כי קיים פוטנציאל גבוה לסיכון ומסוכנות מצד האסיר כלפי סביבתו". בחוות דעת נוספת של המרכז לבריאות הנפש (להלן: מב"ן) מיום 11.7.2023 צוין כי "רמת המסוכנות המינית [של המבקש] היא בינונית-נמוכה". בהתייחסות נוספת של מב"ן מיום 7.8.2023 (שאליה מתייחסת חוות דעת וג"ע) הומלץ על הוצאתו של המבקש לחופשות, בשלב ראשון לחופשה בת 12 שעות ובהמשך לחופשות של 24 שעות בתנאים מגבילים, הכוללים איסור על המצאות בקרבתן של בנות מישפחה קטינות.
לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה ועיינתי בתיק בית המשפט המחוזי במערכת "נט המשפט" באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות על הסף, אף מבלי להדרש לתשובת שב"ס. הלכה היא כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר לא תנתן אלא במקרים בהם מתעוררת סוגיה או שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית (ראו: בר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)).
...
לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה ועיינתי בתיק בית המשפט המחוזי במערכת "נט המשפט" באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתשובת שב"ס. הלכה היא כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר לא תינתן אלא במקרים בהם מתעוררת סוגיה או שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית (ראו: בר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)).
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו