בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 3.1.2024, בעת"א 53175-08-23 (השופטים ש' בורנשטין, ע' מיכלס, ו-צ' גרדשטיין פפקין), שבו נדחתה עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים, מיום 2.8.2023, בוש"ר 55971-10-20, שבה נדחתה בקשת המבקש להורות על שיחרור מוקדם ממאסרו.
ככל שהמבקש ישתלב במסגרת טיפולית כלשהיא, שיהא בה כדי להפחית באופן ממשי מן המסוכנות הנשקפת ממנו בכלל, והמסוכנות המינית בפרט, אזי יוכל לשוב ולהגיש בקשה לדיון חוזר בעיניינו לפני ועדת השחרורים, בהתאם להוראת סעיף 19(5) לחוק שיחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001.
...
תחילה צוין כי "יש לתת את הדעת לחומרת מעשיו של העותר, תוצאותיהם הקשות, והמניפולטיביות העולה מהם"; כי "יש גם לתת את הדעת למסמך מטעם משרד המשפטים האמריקאי ממנו ניתן ללמוד על חומרת המעשים והנזק הפוטנציאלי ליחסים בין מדינת ישראל לבין ארה"ב"; וכי, "בהתאם לבדיקות שנערכו לעותר, חרף מצבו והיותו מאובחן כאוטיסט, הרי שהוא בעל רמת משכל גבוהה ומבין היטב את מעשיו ולפיכך גם נמצא אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין". לבסוף צוין, כי "לכל אלה יש להוסיף את החומר המודיעיני הרב, הגלוי והחסוי, שהצטבר בעניינו של העותר. חומר זה מלמד על התנהלות עבריינית חסרת מעצורים, ועל הסיכון המובהק הקיים בשחרורו של העותר. לחובת העותר נרשמו לא פחות מ- 523 אירועים משמעתיים, 18 עבירות משמעת ו-41 שלילות טובות הנאה. בין היתר אירעו ניסיונות בריחה, ניסיון לעקור את החלון בתאו, הצפת תאו במים ועוד. במהלך המאסר ביצע העותר שלוש עבירות בגינן הורשע בפלילים". נוכח כל האמור, נקבע כי אין מנוס אלא לדחות את ערעורו של המבקש.
לאחר שנתתי דעתי על טענות המבקש, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, וזאת ללא צורך בתשובה.
אשר על כן, בכפוף לאמור לעיל, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.