מניעת קבלת דמי אבטלה בתקופת הקורונה

מכתב יציאה לחל"ת – המבקש הגיש לביטוח הלאומי את המסמכים הנדרשים כדי לקבל דמי אבטלה בתקופת החל"ת בזמן מגיפת הקורונה, לא ברורה הטענה בדבר יציאה לחל"ת בכפייה, כאשר היה מדובר בתקופה בה הישתוללה מגיפה עולמית ומרבית העובדים במשק הוצאו לחל"ת. החוק והפסיקה הרלבאנטיים: תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מעגנת את סמכותו של בית הדין ליתן צו לגילוי מסמכים: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו... לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". התכלית העומדת ביסודו של הליך לגילוי מסמכים הנה "להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי נהולו "בקלפים גלויים" (ע"ע 9795-01-12 גלובוס רשת בתי קלונוע בע"מ - מאיר מוסרי (29.03.2012)).

רק לאחר שהבקשה צלחה את מבחן הרלוואנטיות, ימשיך בית הדין ויבחן אינטרסים נוספים המצדיקים את מניעת הגילוי או צמצומו - דוגמאת הכבדה על הצד שכנגד באופן לא סביר או לא מידתי, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות, וזאת תוך עריכת האיזון המתאים בכל מקרה לגופו ותוך בחינת חלופות לעניין הגילוי (ר' לעניין זה רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ (15.10.2008); בר"ע 54124-06-12 הורסיו דיוינסקי - HSBC Private Bank (Suisse) SA (7.03.2013).

...

סוף דבר: הבקשה נדחית.

לפנינו בקשה למתן צו עשה המורה למשיב - המוסד לביטוח לאומי, לשלם למבקשת דמי אבטלה עקב פיטוריה החל מחודש 2/2020 מחברת "דנאל סיעוד". טענות הצדדים בתמצית המבקשת טענה במסגרת הבקשה שכאשר ביקשה לממש את זכאותה לדמי אבטלה נתקלה בכשלים שונים שמטרתם למנוע ממנה את הזכאות לדמי אבטלה.

המשיב הוסיף וציין כי בהתאם לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 וחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 2016) הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה, התש"ף-2020, אמנם בוטל איסור כפל גמלאות אולם רק בתנאי שדמי האבטלה ייבחנו כהכנסה מעבודה לצורך הבטחת הכנסה ויחשבו כהשלמה להבטחת הכנסה ולא ישולמו במלואם.

לעניין טענות המבקשת שלפיהן אם הייתה מקבלת ייעוץ נכון מפקידי המשיב, בסוף חודש יוני 2020, הייתה מגישה את התביעה לדמי אבטלה במועד מוקדם יותר, נציין כי דינן להדחות.

...

לעניין טענות המבקשת שלפיהן אם הייתה מקבלת ייעוץ נכון מפקידי המשיב, בסוף חודש יוני 2020, הייתה מגישה את התביעה לדמי אבטלה במועד מוקדם יותר, נציין כי דינן להידחות.

] סוף דבר הבקשה למתן צו עשה - נדחית.

המשיב ישלם למבקשת את דמי האבטלה בתוך 7 ימים מהיום.

האם קבלת דמי אבטלה בתקופת הקורונה, לעומת גמלת הבטחת הכנסה כנדרש בנוהל, יכולה להחשב כעמידה בקריטריונים לצורך קבלת דירה בדיור הצבורי – זו השאלה המרכזית בעתירה שלפניי.

המשיבה הדגישה כי התנאי של קבלת גמלת הבטחת/השלמת הכנסה נועד לאפשר למשיבה להקצות את משאביה לטובת הנזקקים להם ביותר – כאשר מדובר בגימלאות הניתנות לאחר מבחנים נוקשים ובחינת מצב סוציו-אקונומי ממספר מקורות ע"י גוף סטאטוטורי מוסמך, ובכלל זה מוערכת הכנסת המבקש כמו גם אפשרויות התעסוקה שלו בהסתמך על כישוריו, יכולותיו, מצבו הרפואי וכיו"ב. כמו כן נטען, כי לא הייתה מניעה לעותרים לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבלת קצבת הבטחת/השלמת הכנסה, ככל שהם עומדים בתנאי הזכאות.

...

דיון והכרעה מצאתי כי יש לדחות את העתירה.

ראשית, יש טעם בטענות המשיבה כי דין העתירה סילוק על הסף מהטעם שהעותרים לא הגישו עתירה חדשה ולא ביקשו לתקן עתירתם על אף שהתקבלה החלטה חדשה בעניינם, וכן מהטעם שהעותרים לא מיצו הליכים ולא פנו בערעור לוועדת הערעורים.

החלטה זו היא החליטה סבירה ואין בנימוקי העתירה כל עילה להתערב בה. סוף דבר העתירה נדחית.

אשר לסוגיית מכתב הפיטורים נוסיף, כי בתקופה הרלוואנטית לא היה באי מסירת מכתב פיטורים לתובע כדי למנוע ממנו את זכותו לקבלת דמי אבטלה (על רקע הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הקורונה) והתובע אכן קיבל מיד לאחר הפיטורים דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.

...

התביעות לתשלום פיצוי בגין מעבר על תקנות התעבורה, פיצוי בגין כפיית דרכי תשלום, פיצוי בגין הרעת תנאי עבודה והסתמכות, פיצוי בגין התעמרות בעבודה ועגמת נפש, הפרשות פנסיוניות ושכר עבודה עבור יום 13.3.20- נדחות.

בהתחשב בסכום התביעה לעומת הסכום שנפסק לזכות התובע ובסעדים הרבים שנדחו, התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסכום של 5,000 ₪ בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שחלק גדול מטענות התובע ומרכיבי התביעה נדחו, סברנו, כי מן הראוי שהתובע ישלם את הוצאות הנתבעת בגין ניהול ההליך.

התובעת קיבלה דמי אבטלה (קורונה) במהלך החודשים 11/2020 עד 6/2021 (נספח ג' לכתב התביעה).

אין לפיכך מניעה כי מבוטחת תחדל מעבודתה בחודש השני (למשל) להריונה, ורק לאחר הלידה (ובכפוף לקיומה של תקופת אכשרה) תתחיל תקופת דמי הלידה במהלכה אכן לא תעבוד "לרגל ההריון או הלידה" ועל מנת לטפל ברך הנולד" לא נידרש גם קשר סיבתי בין ההיריון להפסקת העבודה במועד הקובע – שיכולה להתרחש מכל סיבה ובכל מועד במהלך ההיריון (כאמור בפיסקה 36 לפסק דין ליאנה פזע).

...

[5: שם צוין במכתב מיום 12.8.2021 כי "בהתאם למידע שהתקבל על יציאתך לחלת שונתה תקופת הזכאות של דמי הלידה. תקופת הזכאות היא מיום 18.7.2021 עד יום 30.10.2021". ] משכך והואיל וביום שבו התובעת לא הוחזרה לעבודה, 24.11.2020, התובעת הייתה בהיריון שהסתיים בלידה בגינה הוגשה התביעה דנן, מתקיימת הוראת החוק לעניין קיומו של "יום קובע". בניגוד לטענת התובעת, אנו סבורים כי המקרה דנן דומה למקרה של ליאנה פזע, שם מדובר היה בתובעת שבזמן שהייתה בתקופת לידה והורות ראשונה נקלטה להיריון (לפי מבחן עשרת החודשים) והתפטרה בתום תקופת הלידה וההורות הראשונה על מנת לטפל בילד הבכור.

משמצאנו כי קיים "יום קובע" התובעת זכאית לדמי לידה מכוח סעיף 48 לחוק ולא מכוח תיקון מס' 225 (הוראת השעה) ועל כן אין היא זכאית לתשלום מענק בגובה 18 ימים נוספים יחד עם מה ששולם לה בגין תקופת הלידה וההורות שהחלה ביום 18.7.2021.

שונה המצב לגבי מי שעבודתה הופסקה בזמן שהייתה בהריון ועל כן יש לה "יום קובע". משכך – דין התביעה להידחות.