מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מנינגיומה, חשיפה לקרינה וביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לפני בקשה מטעם התובע למנות מומחה בתחום התעסוקתי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבין מחלתו – מנינגיומה בראש.
במקרים בהם הטענה היא לפגיעה כתוצאה מחשיפה לחומרים או כמו במקרה דנן – חשיפה לקרינה, תדון כתביעה בעילת מקרוטראומה: "ההכרה בתביעות להכרה בפגיעות כגון מחלת ריאות, מחלות סרטן, מחלות עור ועוד, בדרך של מקרוטראומה, כתוצאה מחשיפה לחומרים (מסוכנים או אחרים) במסגרת העבודה "ימיה כימעט כימי הילכת המקרוטראומה בבית הדין. מאז תחילת דרכו הבהיר בית הדין כי חדירה של חומרים כאלו ואחרים דרך הנשימה מהוה שרשרת של אירועים המהוים פגיעות חוזרות ונשנות" (טומשין, ג. מרקמן, נ. גנאינסקי, תאונות עבודה ומחלות מיקצוע, (נבו הוצאה לאור, תשע"ב – 2011) בעמ' 319.
" בהקשר זה, ובהקש מהשאלה ששאל חברי השופט (כתוארו אז) יגאל פליטמן בעיניין אודת פאנוס (עב"ל (ארצי) 717/08 אודת פאנוס נאסר – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (10.12.09), מתעוררת השאלה כיצד יוכיח עובד את חשיפתו לחומרים החשודים כפוגעים? שאלה זו מיתעצמת כאשר מציאות החיים מלמדת כי לרוב מעסיקים אינם מנהלים רישום של זהות החומרים ומידת החשיפה אליהם, בין אם אי הרישום הוא פועל יוצא של הפרת חובת רישום ובין אם היעדרה של חובה כאמור.
...

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 16411-05-21 לפני כב' השופט טל גולן נציג ציבור (עובדים) מר חיים מויסי נציג ציבור (מעסיקים) מר ברק נחשול התובעת: מזל פאר ע"י ב"כ: עו"ד סאמי אבו ורדה הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד בוריס קמינסקי ה ח ל ט ה
תביעתה של התובעת הוגשה בגין מכתב הנתבע מיום 20.12.2020, בו הודיע הנתבע לתובעת על אישור התביעה לתשלום דמי פגיעה בגין מניגיומה פארהסגיטלית שמאלית באיזור פריטאלי, שנגרמה לה לטענתה תוך כדי ועקב עבודתה.
מזכירות – נא לצרף את הנספח להודעת התובעת מיום 7.7.2021); תיק רפואי מקופת חולים כללית (נ/1); תיק רפואי מבית חולים רמב"ם (נ/2); מסמכים רפואיים מבית חולים שיבא, כולל דיסק (נ/3); נתוני חשיפה לקרינה מייננת (נ/4); סיכום ייעוץ גנטי מבית חולים רמב"ם (נ/5); חוות דעת מטעם רופאי הנתבע (נ/6.
...
" אשר על כן, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את ד"ר דורית וינברג, כמומחית רפואית לרפואה תעסוקתית (להלן: "המומחית").
ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחית שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 ימים להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.
כמו כן, המומחית אשר מונתה על ידי בית הדין, אינה בודקת את בעל הדין שעניינו הופנה אליה, אלא אם המומחית מבקשת זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לפי המחקרים שסקרה בחוות דעתה, לא הוכח קשר בין גורמי חשיפה תעסוקתיים ובין חשיפה תעסוקתית אלקטרומגנטית לבין מנינגיומה, ולכן לא ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע וחשיפתו לקרינה לא מייננת, לבין המנינגיומה בה לקה.
בבקשות למינוי מומחה רפואי נוסף בנסיבות בהן מדובר במחלוקת שעניינה מחלה קשה והסוגיה הנה האם היא נובעת מחשיפה לחומרים מסוכנים, ניתנה גמישות רבה יותר גם לפני השינוי בהנחיות (ראו עב"ל (ארצי) 4358-09-18‏ ‏יהודה גוזלין נ' המוסד לביטוח לאומי‏ (פורסם בנבו, 11.2.2020), אשר הפנה לעב"ל (ארצי) 12826-06-12 סילביה שמעון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 15.5.2014)).
...
בסיכומו של דבר, חוות הדעת מפורטת ומנומקת והשתכנעתי אף מהתשובות לשאלות ההבהרה בשני הסבבים כי אין יסוד לטענה כי חוות הדעת אינה מספקת או שחלילה ניתנה כלאחר יד. מנגד, התובע לא הפנה לפרסומים נוגדים המעידים לכאורה על קיומה של אסכולה שונה מזו שבה אוחזת המומחית מטעם בית הדין.
ההיפך הוא הנכון, התרשמתי כי המומחית לא התעלמה מהמחקרים אליהם התייחסה ואף תמכה עמדתה, תוך שהיא מפנה לאותם מקורות ממנה היא הגיעה למסקנה כי לא קיים קשר סיבתי בשיעור 50% לפחות בין המחלה לבין החשיפה התעסוקתית של התובע.
נוכח האמור לעיל, ומשנדחתה הבקשה למינוי מומחה נוסף, דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה שמונה, נימנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה". גם בדב"ע (ארצי) נו/0-282 המוסד לביטוח לאומי – לרוס (ניתן ביום 20.5.1997), נפסק על ידי בית הדין הארצי, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית.
בהקשר זה, המומחית ציינה בחוות דעתה, כי רמת הקרינה שאליה נחשפה התובעת היתה נמוכה ביותר, כ-2 מיליסיוורט, וכי מדובר בכמות קרינה שהנה פחותה מהקרינה שאליה נחשפים בממוגרפיה בודדת מעל לחלוק העופרת, וללא קריאה מתחת לחלוק העופרת.
התובעת אף מתייחסת להכרתה על ידי פקיד התביעות ובכל הקשור לגידול המוח (מננגיומה), שגם בו חלתה, אולם גם לסוגיה זאת ניתן הסבר מפורט מפי המומחית.
...
אין כל ממש גם בטענה זאת, ודינה להידחות.
לסיכום – עמדתה של המומחית, וכפי שפורטה בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה (שני סבבים), הינה עמדה חד-משמעית וברורה, מנומקת ומפורטת היטב, שנשענת כדבעי על החומר הרפואי ועל המחקרים הרפואיים העדכניים.
בנסיבות אלה, בקשת התובעת דינה להידחות במלואה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

להלן השאלות, וכן תשובותיה של המומחית מיום 10.5.2022, שנסרקו לתיק בית הדין ביום 10.5.2022, כדלקמן: שאלה 1 – בעמוד 5 לחוות דעתך ציינת, "הגידול בשדה של התובעת התגלה לעומת זאת בצד ימין: "על פי חוות דעת פרופ' רוגין מטעם התובעת, מקור הקרינה בזמן הצינתור נמצא בצד שמאל של הצוות ולכן צד זה נחשף יותר לקרינה ובמחקרים אכן נמצאה שכיחות גידולי מוח יותר בצד שמאל של מצנתרים מאשר בצד ימין. זה היה אחד הנימוקים בעד הכרה במנינגיומה בה לקתה התובעת בצד שמאל של המוחה כפגיעה מעבודה. הגידול בשד של התובעת התגלה לעומת זאת בצד ימין. כמו כן, להבדיל מהראש, אשר לא היה מוגן, בית החזה מוגן על ידי סינור עופרת ולא נמצא אף קריאה מעל לסף הרישום בתג אשר היה מתחת לחלוק העופרת". שימת ליבך כי במסגרת מיסמך רפואי סיכום ביקור בבית החולים רמב"ם מיום 12/3/2020 [עמ' 26 בקובץ הרפואי מאת בית החולים רמב"ם] מצויין כי בבדיקה פתולוגית נמצא מוקד אחד של שאתות ממאירות לא פולשניות LCIS באמצע שד שמאל.
הכרעת בית הדין בתובענה – על פי ההלכה הפסוקה, חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי: "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה" (עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 6.6.2005).
...
גם טענה זו דינה להידחות, היות שהמומחית כן התייחסה לנושא זה במסגרת תשובתה לשאלת ההבהרה הראשונה, שצוטטה כדלקמן.
נציין, כי מדובר בקביעה רפואית-עובדתית שנמצאת בגדר שיקול דעתה של המומחית, ולא מצאנו כל מקום להתערב בה; - התובעת טענה כי מעיון בנתוני הקרינה של התובעת עולה תמונה מעט שונה ממה שנקבע על ידי המומחית, היות שאכן במשך 9 חודשים אין רישום של רמת הקרינה, היות שהיא היתה נמוכה מרף הגילוי של הדוזימטר.
נפנה בהקשר זה לתשובתה של המומחית לשאלת ההבהרה האחרונה, שבם היא הבהירה כי היא היתה מודעת לנתון זה. לסיכום – דין התביעה שלפנינו להידחות וכך אנו מורים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו