מכתב פיטורים למען קבלת דמי אבטלה

] למען הסר ספק – להלן, בכל מקום בפסק דין זה בו נרשם "נתבעים", הכוונה לנתבעת ולנתבע 3.

הנתבע 3 הסכים למסור לתובע מכתב פיטורים, אך לטענתו הסכמתו ניתנה במטרה לעזור לתובע לקבל דמי אבטלה.

...

סיכומו של דבר רכיבי התביעה הבאים מתקבלים – פיצויי פיטורים – 13,690 ₪ דמי הודעה מוקדמת – 10,000 ₪ פיצוי בגין העדר שימוע – 3,000 ₪ הפרשות פנסיוניות – 7,121 ₪ פדיון דמי הבראה – 567 ₪ פדיון חופשה – 7,037 ₪ השלמת שכר – 2,000 ₪ סה"כ 43,415 ₪ הסכומים בס"ק 125 (א), (ב), (ד) (ה) (ו) (ז) ישאו ריבית והצמדה מיום 10.5.2018 ועד למועד תשלומם בפועל.

בנסיבות העניין לא מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים נוכח המחלוקת הכנה ביניהם לגבי נסיבות סיום עבודת התובע.

התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית.

המעסיקה ציינה כי העובדת הודיעה על התפטרות ולפיכך המעסיקה סברה שאין צורך בקבלת היתר מאחר ואין תחולה להוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 (להלן – חוק עבודת נשים) אלא שלאחר שהוגשה תביעה "ולמרות שהחברה מיתנגדת לכל האמור בכתב התביעה ומכחישה את האמור בו, שכן החברה לא פיטרה את העובדת, למען הזהירות, לפנים משורת הדין ולמעלה מן הצורך, מוגשת בקשה זו למתן היתר." ביום 10.1.20 ניתנה החלטת הממונה לפי חוק עבודת נשים (להלן – ההחלטה; נספח 12 לתצהירי המעסיקה), וזאת לאחר שהובאו בפניה טענות העובדת.

בנסיבות אלה לא נידרש אישור הממונה לפי חוק עבודת נשים ואין מקום לחייב את המעסיקה בפצוי לפי חוק זה. גם אם יקבע שמדובר בפיטורים המזכים בפצוי, אין מקום לפסוק את הפצוי הממוני בשיעורו המלא ויש להפחית מהסכומים שיפסקו את הסכומים להם זכתה העובדת בגין דמי אבטלה.

בדומה לקביעת הממונה, גם אנו סוברים שעמדת המעסיקה בדבר התפטרות כביכול אינה מתיישבת עם עצם מסירת מכתב פיטורים ועם התגובות של מינהלי הנתבעת לדרישת העובדת ובעלה לקבל לידיהם מכתב פיטורים והיתר לפיטורים.

...

האמור תומך במסקנה שאין מקום לחייב בפיצוי.

על יסוד האמור, נדחית הטענה לפיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה.

סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה.

וכאן, "יוצא המרצע מהשק" – בתשובתה הספונטאנית: היא ביקשה לקבל מכתב פיטורין, ע"מ לקבל דמי אבטלה.

כך גם כשתבעה מהנתבעת דמי אבטלה, כש(רק)היא זו שודאי ידעה שכלל לא פנתה לביטוח לאומי בתביעה! בהתאם, ולאור הפער העצום בין התביעה וסכומה ובין תוצאתה ומשמדובר בזלזול בשכל הישר סברנו כי עליה לשאת בהוצאות הנתבעת ובשעור משמעותי וגבוה, למען לא תישנה היתנהלות כאמור!!; נוסיף לכך את היתנהלות התובעת כשהגישה הסיכומים תוך היתעלמות מהחלטה שניתנה בסיומו של דיון ההוכחות, במעמד הצדדים ובאי כוחם, וגם ריבוי ההחלטות שנדרשו עקב כך, והסחבת המיותרת שגרמה בכך, סברנו כי ראוי לחייבה בהוצאות לטובת האוצר, בסכום שראוי שישפיע על באי בתי המשפט.

...

שוכנענו, כטענת הנתבעת, כי מדובר בנסיון לנצל תחיקת המגן ע"י "כיפוף" העובדות והדין, ודאי בהתנהלות בחות"ל. נציגי הציבור: מבקשים אנו להביע עמדתנו-התרשמותנו בטרם קביעת ההוצאות ומעבר לדברים הכללים דלעיל.

עם זאת, לטעמנו, התנהלות זו לא היתה של התובעת עצמה אלא של היצוג המשפטי שלה, ולכן כנציגים של הציבור ומטעמו סברנו שראוי כי לא התובעת עצמה תשא במשמעות האמור ביחס לסיכומיה; עם זאת, קיבלנו הֶסבּריה של האב"ד, כי אין מקובל כך בהלכה הנוהגת בביה"ד(בלא התראה מראש), ולפיכך, הצטרפנו לקביעת ההוצאות שלהלן(הן בפרק זה והן בפרק ההוצאות לאוצר).

משנתאפשר לתובעת להתייחס לכך כי יוטל חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה (גם בהחלטה מיום 26.06.20), ביחס לאופן הגשת סיכומיה, ולאחר ששקלנו את טענותיה (כי "ניסתה" לקיים ההחלטה), מצאנו להורות כי תשא אף בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ₪ [ראה לעניין זה תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 360/88 שלום אלדומי נ' נעמי אלדומי, מה(3) 148 (1991)], סכום שישולם בתוך 30 יום.

למען הנוחות יכונו הצדדים – התובע בסע"ש 302828-11-19, והנתבע בסע"ש 30547-10-18 – התובע; הנתבעת והתובעת (בהתאמה) – הנתבעת.

עוד טענה, שמסמכים אלו הופקו, כמשנה זהירות, עקב החלטתה להעתר לבקשת התובע להוציא לו מכתב פיטורים על מנת לקבל דמי אבטלה, מהיום הראשון, ללא המתנה של 90 ימים לגבי מתפטר מרצון.

...

" מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי המכתב השני הוצא ביום 12.04.2018, וכי נפלה טעות בתאריך הרשום עליו.

עם זאת, ומשלא נמצאה כל ראיה התומכת בגרסת הנתבעת לגבי התנהלות התובע עם עו"ד ברקוביץ אשר לתשלום שכר הטרחה באמצעות מתן סחורה מהחנות ללא תשלום, יש לקבוע כי הנתבעת לא הוכיחה את הנטען ועל כן, אין מנוס מלדחות רכיב תביעה זה. לסיכום תביעתו של התובע מתקבלת חלקית כלהלן – פיצויי פיטורין 31,167 ₪ חלף הודעה מוקדמת 9,133 ₪ פיצוי בגין חוסר בתגמולים 7,163 ₪ הפרשי שכר 9,009 ₪ רכיבי התביעה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וגמול שעות נוספות נדחים.

בשים לב לסכומים שנתבעו בכתבי התביעה לעומת הסכום שנפסק לזכות התובע ומנגד התביעה שכנגד החלטנו לפסוק לתובע הוצאות על הרף הנמוך בסך 3,000 ₪.

הנתבעת תשלם את הוצאות התובע תוך שלושים ימים אחרת ישא הסכום ריבית והצמדה כדין.

למען הבהירות, בית הדין מבחין בין שלוש טענות אלה: טענה לבטלות בשל אי חוקיות או ניגוד לתקנת הציבור.

מפתחות החנות נילקחו ממנו ונימסר לו שהוא מפוטר, והבטיחו לו שיתנו לו מכתב פיטורים שאותו יוכל להציג בתביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי.

התביעה לקבלת אישור תקופת העסקה בית הדין מחליט לדחות רואה להעתר לסעד המבוקש על ידי התובע, להורות לנתבעת ליתן בידו של התובע מכתב אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי העבודה בין הצדדים, בהתאם לסעיף 8(א) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: שכר חודש יוני 2019 בסך 10,959 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.19 עד לתשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.