מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מכתב יידוע לנאשם דובר ערבית

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

ביחס לטענת הנאשם 1, כי אינו דובר השפה העברית, שגם אם היה מקבל את מכתב היידוע, הוא לא יכול היה להבין את תוכנו, המאשימה טענה שהיא איננה מחויבת לשלוח את מכתב היידוע בשפה אותה דובר הנאשם, ועל-כן, לא נפלה כל תקלה בשליחה המכתב בשפה העברית.
...
אני סבור כי אין לקבל טענה זו. הוראות סעיף 60א. לחוק סדר הדין הפלילי אינן מטילות חובה להתאים את מכתב היידוע בהתאם לשפה אותה דובר הנאשם.
נוכח זאת ולאור האמור לעיל, כל עוד מעוכב ההליך המשפטי, לשם עריכת שימוע בדיעבד, אינני סבור כי מדובר בפגם מהותי אשר יש בו, בנסיבות המקרה, להוביל לפגיעה באינטרס הנאשם, באופן המצדיק את ביטול כתב-האישום.
תוצאה: אני דוחה את הבקשה לביטול כתב-האישום בפאת היעדר קבלת מכתב היידוע, אולם על המאשימה לאפשר לנאשם לממש את זכותו לשימוע בדיעבד בלב פתוח ובנפש חפצה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

נאשם 1 נשא דברים והביע תמיכה במעשיו של החייל, וכן הודיע כי חייל שישיב בכלא בשל סרוב פקודה יקבל תמורה כספית, כך שמפקדו יידע שהוא נותן פרס לחייל.
הוא הוסיף כי על סמך הנתונים שנחשפו, התקבלו החלטות שלא להעמיד לדין, בין היתר, את מנהיגי הציבור הערבי שקראו בכלי התיקשורת לציבור הערבי לא להתגייס כלל לצה"ל, את מנהיגי הציבור החרדי שקראו קריאות דומות, את חותמי מכתב המילואימניקים אשר קראו לסרוב פקודה בשל הפגיעה בזכויות פלסטינים, וכן פובליציסטים שונים שפרסומיהם כללו הסתה פרועה.
באשר לזהות הדוברים טען כי מעמדם של הנאשמים אינו דומה כלל למעמדם של רבנים מרכזיים בזרם החרדי אשר קראו שלא להתגייס, וביסס טענה זו על מספר אזכורים בגוגל של מנהיגים מרכזיים במיגזר החרדי ובמגזר הערבי.
...
באשר לטענה בדבר ציפיה לגיטימית הראויה להגנה בנוגע למדיניות המצמצמת של התביעה בהעמדה לדין, אני סבורה שהגנה על ציפיה כזו צריכה להיות במשורה, שכן הכלל הוא שעל אדם לתת את הדין בגין עבירות שהוא מבצע.
לנוכח האמור לא שוכנעתי כי קמה לנאשמים טענה של הגנה מן הצדק, או שהמאשימה פעלה כלפיהם באפליה או תוך אכיפה בררנית.
על כן אני דוחה את הטענות המקדמיות.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2016 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

אודות חשיבות החובה ליידע את החשוד על זכויותיו ולהזהירו, כבר נשפכו נהרות של דיו, ועל כן לא אאריך במקום שניתן לקצר.
משכך, ניתן היה לצפות כי המפקחים יטרחו לזמן את הנאשמת בשנית, אם במכתב ואם בביקור נוסף במקרקעין, אך כזאת לא עשו, אלא העדיפו לזקוף לחובתה את אי ההתייצבות, והעבירו את התיק למחלקה המשפטית, לצורך הגשת כתב אישום.
לנוכח ראיות התביעה, ובייחוד בשים לב לכך שהנאשמת היא אישה פשוטה שאינה דוברת עברית, ולא ברור מה הבינה ומה לא הבינה בעת הביקור במקרקעין, אני סבורה כי לא ניתן להניח את המחדל לפתחה, אלא היה זה מחובתה של הרשות לפעול כדין, לזימונה וחקירתה.
...
לאור כל האמור, נסיבות המקרה מובילות למסקנה לפיה אי מתן ההזדמנות לנאשמת למסור גרסתה, הביא לפגיעה של ממש בזכותה להליך הוגן, ובטעם זה כשלעצמו היה די כדי להוביל לביטול האישום.
לנוכח משקלם המצטבר של הפגמים שנתגלו, באתי לידי מסקנה כי אף הימנעות הנאשמת מלהעיד, אינה יכולה לשנות את מאזן הראיות, באופן שיביא להרשעתה.
סוף דבר אני מזכה את הנאשמת מן העבירה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כן נטען, כי המאשימה בוחרת להגיש כתבי אישום רק במקרים בהם בית הדין השרעי מפנה את עניינם של חשודים ליועץ המשפטי לממשלה, כמו במקרה של הנאשם וכי המאשימה הערימה קשיים על קבלת מידע מספק בעיניין זה. נטען, כי הופרה זכות היידוע של הנאשם, שכן בנגוד לסעיף 60 א לחסד"פ הנאשם לא קיבל לידיו מכתב יידוע אודות זכות השימוע ונגזלה ממנו הזכות לשכנע את המאשימה שלא להגיע נגדו כתב אישום.
כך, בנגוד למקרה זה. נטען, כי אין מקום לידון בטענת האפליה הכללית לאפליה ולקפוח של אזרחים מוסלמים לעומת אזרחים ערבים, שכן החוק מבחין בין הדתות ואין מקום לתקוף במסגרת טענה מקדמית את המצב החוקי הקיים.
...
הנאשם והאישה השנייה פנו לבית הדין השרעי בבקשה לתת תוקף לנישואיהם וביום 18.12.2018 נעתר בין הדין לבקשה ואישרר את הנישואים.
דיון והכרעה: עיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים אליהם הפנו והמסקנה היא, כי יש לדחות את הטענות המקדמיות.
סוף דבר הטענות המקדמיות נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

דברים אלה נכונים ביתר שאת בנסיבות העניין כשהנתבעים 2 ו-3 דוברי אנגלית ולא עברית, מבלי שהאישור תורגם להם, מול נושא משרה בעל תפקיד טכני שאינו דובר עברית, האישור הנידון לא הוצג להם בהליכי המשא ומתן שקדמו למועד חתימת שטר המחאת הזכות והאשור שורבב על גבי המחאת הזכות של מורגנשטרן, ולא הופיע בכל טיוטה קודמת, ואף ייתכן שגם זאת כזיוף.
ההסדר הנטען בין הצדדים האמור בפסק הדין (נספח י' לתצהיר התובעת) אינו מתייחס למסמך המחאת הזכות כל מה שנאמר בו הוא כי "המחלוקת בתיק הוסדרה מחוץ לכותלי בית המשפט". גם בנספח שנילווה להודעת ההסדר – מכתבו של מר שפט (נספח י"א לתצהיר התובעת) לא צורף מיסמך המחאת הזכות ואף לא פורט דבר לגבי תוכנו.
התובעת ידעה לפי הנטען שמדובר ב"חוב" פרטי, וכוזב של מר מורגנשטרן ללא קשר לנתבעים וללא ידיעתם, זהו גם נוסח טיוטת הסכם ההלוואה; סמיכות הזמנים להלוואה שנתנה על ידי חברה אחרת בסך 100,000$ ושימוש במסמכים שאישור מתן הלוואה אחת להלוואה הכוזבת; ויתור משונה על חוב מדומה של מיליון $ של חברת Blue River Holding והסתפקות בשטר המחאת זכות בסך 700,000$ בלבד המייחס את החוב למר מורגנשטרן עצמו; הסתרת זהות התובעת והתאמת שמה לשם Blue River Holding ולאחר מכן שמה לא הופיע על מיסמכי ההלוואה ועל מיסמך ההוראות להעברת המניות של חברת Blue River Holding ; הסתרת התובעת את העומד מאחוריה לפי הנטען מר טויב וקשריו הפסולים עם מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ ואף את עובדת היותו עד תביעה בפרשת הפטריארכיה בה הם היו נאשמים; רישום הערת אזהרה על נכסי מקרקעין של חברת גילו בגילה באמצעות שימוש במסמכים מזויפים לפי הנטען ולאחר חשיפת המעשים ויתור על הרישום של הערת האזהרה; התובעת לא הציגה לנתבעים 2 ו-3 את חוזה ההלוואה עם מר מורגנשטרן ולא יידעה אותם ביחס לסכום שנטל כהלוואה, באיזה מועד, באיזו ריבית, מהו מועד השבת ההלוואה ופרטים נוספים בהם יש ליידע ערב לחוב; התובעת לא וידאה שכתב הערבות יתורגם לאנגלית ויוסבר לנתבעים 2 ו-3; נוסח שטר הערבות נוסח על-ידי התובעת כך שייטיב עם החייב העקרי מר מורגנשטרן, מבלי שנקבע בו מועד אחרון לפרעון ההלוואה, ולא קבוע בו חיוב בריבית כלל, תוך הטלת התחייבויות חמורות יותר על הערבים שאינן מוטלות כלל על החייב העקרי בנגוד לשכל הישר ולדין; התובעת כינתה את כתב הערבות "אישור" הנילווה ל"שטר המחאת זכות" באופן המטעה גם מי שדובר עברית ומדובר בשטר ערבות שהפך לפי המבוקש בתביעה את הנתבעים 2 ו-3 לערבים של ממש לחוב, אם ניתן, למר מורגנשטרן.
...
התובעת כלל לא ניצלה את שלב הגשת הראיות כדי לתקן את הנדרש, וכדי לשפר את המצב שבו הייתה נתונה בעת מתן ההחלטה הקודמת למחיקת התביעה בהליך זה. להיפך, מצבה של התובעת הורע לאור גרסת מר טויב בתגובה לבקשה לזימון עדים ובחקירתו הנגדית, ולכן אין מנוס מסילוק התביעה על הסף פעם נוספת בדיוק כפי שנפסק על-ידי בית המשפט כבר פעמיים גם לגבי התביעה הקודמת וגם בתביעה הנוכחית.
התובעת ומר טויב טוענים בסיכומים ביחס לטענות הנתבעים 2 ו-3 על היעדר כשרות משפטית והיעדר הרשאה להגשת התביעה כי דין טענות הנתבעים 2 ו-3 בעניין זה להידחות על הסף שכן פסק הדין בערעור על ההחלטה למחיקת התביעה על הסף קובע כי ההחלטה בוטלה, כי יש לשמוע את התיק לגופו, וכי התיק מוחזר לבית המשפט לקיום דיון לגופו, תוך שמירת כל טענת המשיבים לרבות הטענות המקדמיות.
לאור כל האמור לעיל ראיתי לנכון לדחות את התביעה ולמחוק את ההודעות לצדדי ג' אשר התייתרו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו