מכתב התראה לפני ביטול פוליסת הביטוח

מנגד, אין ספק, כי היה על הנתבעת להביא לעדות מאן דהוא מטעמה, ועוד יותר מכך, אסמכתות ברורות, לעניין משלוח מכתבי ההתראה לפני ביטול הפוליסה, וכן אסמכתות לעניין אי-תשלום הפרמיות, ולו בצורת פלט מחשב מסודר.

בהיעדר אסמכתות למשלוח (ולמותר מלהוסיף, לקבלה) של מכתבי ההתראה קודם לביטול, לא ניכנס ביטול הפוליסה לתוקף, מכוח סעיף 15 לחוק חוזה ביטוח, ועל כן נותרה זו עומדת בתוקפה, חרף מחדלי התובע.

...

הוא הסביר, כי ניסים לא התייצב להעיד, בהיותו בחו"ל. אין מנוס אלא להכריע בתיק זה, אולם ייאמר כבר עתה: הצדדים, שניהם, מנעו מבית המשפט ראיות חשובות ועדי מפתח, ועל כן נכתב פסק-דין זה כשבית המשפט מגשש בחומר הראיות כסומא בארובה, ותר אחר קצה חוט להיאחז בו. נוכח נטלי הראיה, הגעתי לבסוף למסקנה שדין התביעה להתקבל (בחלקה), אולם רק משום שבסופו של יום, מחדלי הנתבעת עלו על מחדלי התובע.

בלא ראיות אלה, ומכוח אותה חזקה, יש להניח כי היינו למדים, שמכתבי ההתראה לא נשלחו בפועל, וכי לפחות חלק מתשלומי הפרמיה אכן שולמו (זו, אגב, גם מסקנה הנלמדת מעצם משלוח מכתב בחודש ספטמבר, הזהה בתוכנו למכתב מחודש יוני, ומכאן כי מן הסתם בין שניהם שולמו תשלומים כלשהם).

מסקנה זו, יש להדגיש, נכונה גם אם אכן ידע התובע, כי חלק מתשלומי הפרמיה אינם משולמים (ויש לאבחן מקרה זה מהמקרה שנדון בע"א (נצ') 124/08 זועבי נ. הראל חברה לביטוח בע"מ, אליו הפנתה הנתבעת, באשר שם היתה הימנעות ביודעין ומלכתחילה מלשלם את הפרמיות, במשך שנים, והתיק הוכרע בשל מקרה קיצוני של חוסר תום-לב מצד המבוטח).

זאת ועוד, איני סבור שנוכח מחדלי התובע, כמתואר לעיל, זכאי הוא כי ייפסקו לטובתו הוצאות בהליך זה. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 27,575 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום.

התובעת שלחה לנתבעת מכתב התראה לפני ביטול הפוליסה והתריעה בפניה כי במידה שלא תשלם את הפרמיות שטרם שולמו הפוליסה תבוטל וההלוואה תעמוד לפרעון מיידי .

בעמוד 3 לחוות דעתה קבעה זו כי "ברמת סבירות גבוהה שהחתימות במחלוקת הן על גבי ההוראה הבלתי חוזרת והן על ההצעה לביטוח מתאריך 25.2.07, המיוחסות לגברת מירה פלד, הן חתימות אותנטיות של מירה פלד". והינה בסיכומיה חזרה בה הנתבעת מהגירסה לפיה לא חתמה על כתב ההוראות, כדלקמן: "יודגש כבר בנקודה זו, כי חתימותיה של הנתבעת על גבי מיסמכי הפוליסה ועל גבי המכתב, המורה להעביר כספי ההלוואה לעו"ד ג'אבר, לא נותרו במחלוקת לאחר שלא הומצאה חוו"ד גרפולוגית סותרת לחוות דעת הגרפולוגית מטעם התובעת" (ראו סעיף 22 לסיכומים).

...

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 808,435 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת את אגרת בית המשפט בשיעור של 55% (החלק היחסי המתייחס לתביעתה בסך של 808,435 ₪ מתוך סך התביעה בסך של 1,467,648 ₪) מסכום אגרת בית המשפט בו נשאה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלומה על ידי התובעת וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 65,000 ₪.

כך, גילה כי עוד ביום 20.3.2019 שלחה כלל מכתבי התראה לפני ביטול הפוליסה על ידה.

לטענת התובע אינו יודע מדוע בוטלו פוליסות הביטוח על ידי כלל או על ידי הפניקס משמכתבי ההתראה לא הגיעו לידיו, אך הגיעו לידי הנתבעת.

...

בשונה מעדותו, אני קובעת כממצא עובדתי כי הדברים הובאו לראשונה בפניו בשיחה מחודש אפריל 2019, וכי מקור אמצעי התשלום בו נעשה שימוש הוא הודעת התובע.

גם בעניין שיחות הטלפון שנוהלו בין הצדדים, אני קובעת כממצא עובדתי כי חלקן הגדול בוצע מהטלפון הנייד הפרטי של נציגת הנתבעת משהתובע לא ענה לשיחות ממשרדי הנתבעת, וזאת בהתאם לעדותה אשר לא נסתרה על ידי התובע ונתמכה בחומר הראיות (פלט השיחות).

סוף דבר אני דוחה את התביעה במלואה.

הנתבע טען כי הפוליסה לא הומצאה לו. אף לא הומצא לו מכתב התראה לפני ביטול הפוליסה או לאחר שבוטלה.

הנתבע אף לא שילם כל תשלום בגין הפרמיה לפוליסה, ולא הוצגה ראיה המעידה על כך שהתבקש לעשות כן. בחילופי ה- WhatsApp שבין הנתבע לבין סוכנת הביטוח אין כל היתייחסות לפוליסה – למעט WhatsApp מיום 17.10.2019 (מועד ההצעה), במסגרתו נקובים סכומי הביטוח, והודעה מיום 24.2.2020 (לאחר ביטול הפוליסה), בה נכתב "אילן ביטוח הצד שלישי של סחר מכוניות היתבטל עקב אי תשלום ביטוח הקיה של עדן עומד להתבטל, אתה לא מגיב לטלפונים מה יהיה ???!". מחילופי ה-WhatsApp שהוצגו לעיוני (הגם שלא צורפו לכתב התביעה או לתצהיר גב' אורה רפאלי), עולה כי סוכנת הביטוח הנפיקה לנתבע ופוליסות רבות, לעסקו (סחר רכב), לעובדיו ולבתו, הנתבע ביקש מסוכנת הביטוח לשלוח לו את הפוליסות שרכש, שלח לה תצהירים נדרשים להנפקת פוליסות – אולם לא הייתה כל היתייחסות לפוליסה.

...

חברה לביטוח בע"מ נ' גואי גאלה קסה, (26.6.2019), סעיף 13 לפסק הדין): "בכריתת הסכם ביטוח באמצעות הטלפון, מוטלת על חברת הביטוח חובת תום לב מוגברת לוודא כי המועמד לביטוח מבין את פרטי העסקה ובכלל זאת את פרטי הכיסוי הביטוחי ואת פרטי התשלום שהוא חב בו, ומסכים להם מתוך הבנה מלאה ורצון חופשי." משלא עמדה התובעת בנטל השכנוע להוכיח כי נכרת הסכם ביטוח בינה לבין הנתבע – דין התביעה לחיוב הנתבע בפרמיה בגין הפוליסה שהונפקה לו להידחות, וכך אני קובעת.

אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאותיו בסך 1,000 ₪.

לא יכול להראות לו מכתב התראה לפני ביטול פוליסה 166.

מאחר ופוליסת ביטוח הנה חוזה לכל דבר ועניין, הרי שחלות על הפוליסה הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, אשר קובע בסעיף 20 כי: "ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה". ובסעיף 60(ב) קובע חוק החוזים (חלק כללי) כי: "מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה, רואים את ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען או אל מענו." מאחר והנתבעת 1 שלחה את מכתבי ההתראה והביטול לתובע 2 לכתובת לא נכונה, הרי שהתובע 2 לא קיבל מכתבים אלו, כך שביטול הפוליסה היה שלא כדין, וממילא הפוליסה הייתה בתוקף בעת התאונה.

...

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעים 1 ו-4, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הסך 101,026 בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת כתב התביעה המתוקן (27.11.19) ועד ליום התשלום בפועל.

התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית ללא צו להוצאות.

התביעה נגד נתבע 5 נדחית.