ביום 15.7.2015 נשלח על ידי מר שבת המסרון הבא, אשר הועבר לתובעת גם כהודעת מייל (ת/1, נספח 3 לכתב התביעה, הטעויות במקור):
"לאחר שיחתי עם בעלך ביום חמשי בשבוע שעבר 7/9/15 (צ"ל 9.7.15, מ.נ.ד) נראה כי את נמנעת מלהגיע למשרד וחבל שאלו הם הדברים.
"
ביום 22.7.2015 קיבלה התובעת לביתה, באמצעות שליח, "הודעה על סיום העסקה", בו נכתב בין היתר (חלק מנספח 3 לכתב התביעה):
"במענה לתשובתך במייל מיום ה 16.07.15, ולאחר שהמתנתי כשבוע נוסף ע"מ שתגיעי למשרדי החברה לעריכת שימוע כהגדרתו בחוק, אני פונה אליך כדלקמן:
עוד טענה התובעת כי משלוח המכתב עם שליח מעיד שהנתבעת מהרה לשלוח אותו במטרה למנוע השלמת חצי שנת עבודה על ידי התובעת.
מר שבת חזר והעיד כי פיטורי התובעת היו בשל צמצומים בנתבעת ולא עקב הריונה של התובעת (עמ' 13, ש' 18-22):
"אני מעסיק לא שנה ולא שנתיים, עבדו אצלי נשים בהיריון, אני אב ל- 8 ילדים עם אשה עובדת. לא מפריע לי שאשה יוצאת לחופשת לידה. אני לא מעסיק אותה בדוגמנות או בעבודה קשה שההיריון יכול להפריע. לחברה היו מספר סוכנים, סוכן מרכזי שהיה לי חלה, ולצערי הוא נפטר. עליו עמדה החברה. הוא הפסיק לעבוד חודש או חודשיים לפני כן, לפי האישורים הרפואיים שצירפתי. ההכנסות ירדו, צמצמנו קווים לא ריווחיים"
כן הסביר כי סיבה זו – צימצום בהכנסות החברה - עמדה במרכז שיחתו עם התובעת ביום 7.7.2015 (עמ' 13, ש' 29-30- עמ' 14, ש' 1-3):
"התובעת עסקה אצלי במשרד, היו כמה וכמה בנות, וכל בת עשתה דברים אחרים. לשאלתך, איך היא פוטרה, אני קראתי לה ביום 7.7, זימנתי אותה לשיחה בחדר, ישבתי איתה והסברתי לה. הבחורה שיעבדה עם סוכן קבוע, וברגע שסוכן כבר לא מגיע לעבודה, היו לה עוד כמה השלמות לעשות, זאת אומרת שלא היה לה כבר תפקיד מוגדר בחברה, אני אמרתי לה שהיא מודעת לכך שעמית פוטר, ולכן אין לנו ברירה, אלא לפטר גם אותה."
ועוד העיד (עמ' 16, ש' 8-10):
"כשהתובעת אומרת שהיא עבדה עם רון אחרי עמית, אני משיב שזה לא נכון. התובעת התקבלה לעבודה כשקבלתי את עמית, וסיימה כשסיימתי עם עמית. גייסתי אותה לעבודה, שבוע שבועיים לפני שגייסתי את עמית כדי שתלמד את התחום."
התע"צ אמנם אינה מצביעה על ירידה משמעותית בסך העובדים שהעסיקה הנתבעת בתחילת שנת 2015 (12), לעומת סופה (11), אולם היא מצביעה על תחלופה גדולה של עובדים במהלכה: 7 עובדים גויסו במהלך השנה (שניים מהם לחודש אחד) ו-9 סיימו, כאשר לעיתים מדובר באותם עובדים שגויסו וסיימו מספר חודשים לאחר מכן.
...
בשל כך, אנו קובעים כי לתובעת שולמה תמורת הודעה מוקדמת, ולפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.
משכך, אין בידינו לקבל תביעתה בעניין זה.
סוף דבר
דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד.
הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע בסך 7,000 ₪.