מכתב הודעה על סיום העסקה שנשלח על ידי המעסיק

ביום 15.7.2015 נשלח על ידי מר שבת המסרון הבא, אשר הועבר לתובעת גם כהודעת מייל (ת/1, נספח 3 לכתב התביעה, הטעויות במקור): "לאחר שיחתי עם בעלך ביום חמשי בשבוע שעבר 7/9/15 (צ"ל 9.7.15, מ.נ.ד) נראה כי את נמנעת מלהגיע למשרד וחבל שאלו הם הדברים.

" ביום 22.7.2015 קיבלה התובעת לביתה, באמצעות שליח, "הודעה על סיום העסקה", בו נכתב בין היתר (חלק מנספח 3 לכתב התביעה): "במענה לתשובתך במייל מיום ה 16.07.15, ולאחר שהמתנתי כשבוע נוסף ע"מ שתגיעי למשרדי החברה לעריכת שימוע כהגדרתו בחוק, אני פונה אליך כדלקמן:

עוד טענה התובעת כי משלוח המכתב עם שליח מעיד שהנתבעת מהרה לשלוח אותו במטרה למנוע השלמת חצי שנת עבודה על ידי התובעת.

מר שבת חזר והעיד כי פיטורי התובעת היו בשל צמצומים בנתבעת ולא עקב הריונה של התובעת (עמ' 13, ש' 18-22): "אני מעסיק לא שנה ולא שנתיים, עבדו אצלי נשים בהיריון, אני אב ל- 8 ילדים עם אשה עובדת. לא מפריע לי שאשה יוצאת לחופשת לידה. אני לא מעסיק אותה בדוגמנות או בעבודה קשה שההיריון יכול להפריע. לחברה היו מספר סוכנים, סוכן מרכזי שהיה לי חלה, ולצערי הוא נפטר. עליו עמדה החברה. הוא הפסיק לעבוד חודש או חודשיים לפני כן, לפי האישורים הרפואיים שצירפתי. ההכנסות ירדו, צמצמנו קווים לא ריווחיים" כן הסביר כי סיבה זו – צימצום בהכנסות החברה - עמדה במרכז שיחתו עם התובעת ביום 7.7.2015 (עמ' 13, ש' 29-30- עמ' 14, ש' 1-3): "התובעת עסקה אצלי במשרד, היו כמה וכמה בנות, וכל בת עשתה דברים אחרים. לשאלתך, איך היא פוטרה, אני קראתי לה ביום 7.7, זימנתי אותה לשיחה בחדר, ישבתי איתה והסברתי לה. הבחורה שיעבדה עם סוכן קבוע, וברגע שסוכן כבר לא מגיע לעבודה, היו לה עוד כמה השלמות לעשות, זאת אומרת שלא היה לה כבר תפקיד מוגדר בחברה, אני אמרתי לה שהיא מודעת לכך שעמית פוטר, ולכן אין לנו ברירה, אלא לפטר גם אותה." ועוד העיד (עמ' 16, ש' 8-10): "כשהתובעת אומרת שהיא עבדה עם רון אחרי עמית, אני משיב שזה לא נכון. התובעת התקבלה לעבודה כשקבלתי את עמית, וסיימה כשסיימתי עם עמית. גייסתי אותה לעבודה, שבוע שבועיים לפני שגייסתי את עמית כדי שתלמד את התחום." התע"צ אמנם אינה מצביעה על ירידה משמעותית בסך העובדים שהעסיקה הנתבעת בתחילת שנת 2015 (12), לעומת סופה (11), אולם היא מצביעה על תחלופה גדולה של עובדים במהלכה: 7 עובדים גויסו במהלך השנה (שניים מהם לחודש אחד) ו-9 סיימו, כאשר לעיתים מדובר באותם עובדים שגויסו וסיימו מספר חודשים לאחר מכן.

...

בשל כך, אנו קובעים כי לתובעת שולמה תמורת הודעה מוקדמת, ולפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.

משכך, אין בידינו לקבל תביעתה בעניין זה. סוף דבר דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע בסך 7,000 ₪.

עקרי העובדות הדרושות להכרעה העולות מכתבי הטענות ומניהול ההליך התובע, אזרח ותושב הרשות הפלסטינאית, פועל ביניין שהועסק אצל הנתבעת, חברת ביניין.

עם זאת, במקרה זה, שעה שהתובע תבע הוצאות נסיעה גם עבור תקופה שקבענו כי לא הועסק בה על ידי הנתבעת ומדובר בתביעה חסרת תום לב, כאשר לא הוכיח את גובה הוצאותיו בפועל בכל דרך שהיא וכאשר שוכנענו – וכאמור בעיניין זה אין חולק – כי ממקום המפגש דאגה הנתבעת להסעה או לתשלום נסיעותיו – לא מצאנו להשית על הנתבעת תשלום נוסף ברכיב נתבע זה (בענין זה ר' גם איבחנה שערכה חברתי, כב' השופטת זלמנוביץ - גיסין אשר לזכאות העובד לתשלום נסיעות ודרכי ההוכחה שעה שהמעסיק העמיד לרשותו הסעה / לא העמיד בעיניין זידאן שאוזכר לעיל).

מנספח 5 לתצהיר נתבעת – סיכום השימוע והודעה על סיום העסקה - פיטורים, מיום 18.12.2017 עולה כי הודעה מוקדמת אכן ניתנה לתובע, כאשר התובע כלל אינו מתמודד עם טענה זו בתצהירו, המגובה במסמך מזמן אמת.

ניתן היום, י"א תשרי תשפ"א, (29 ספטמבר 2020), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

שעה שזכאות התובע להפרשות לקרן השתלמות קמה רק החל מינואר 2013 ועולה מתלושי השכר כי שולם לתובע עבור רכיב נתבע זה, לא מצאנו כי יש לפסוק לו סכום נוסף בגינו.

לפיכך, נדחית תביעתו של התובע ברכיב זה. זכאות התובע להודעה מוקדמת לפיטורים ולהשלמת פיצוי פיטורים לטענת התובע זכאי לחודש הודעה מוקדמת בסך 4,673 ₪ וכן להשלמת פיצויים בסך 14,980 ₪ לפי ממוצע משרתו וגובה שכרו, שהיה אמור לעמוד בסוף תקופת העסקתו על 6,001 ₪.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה הקטן כאמור לעיל.

מפאת חשיבותם, להלן ציטוט תכנם: מכתב ההתפטרות המודפס מכתב ההתפטרות בכתב יד הודעה על סיום העסקה.

קרי, לא זו בלבד שהודעת דואר האלקטרוני נשלחה ב- 31.1.19 על ידי התובע למר רוס ועל ידי מר רוס לנתבעת, כי אם התאריך המופיע על גבי מכתב ההתפטרות המודפס הוא 31.1.19.

הואיל והתובע הועסק 6 -7 ימים בשבוע במשמרות, הרי שבהתאם לפסיקה משלא הוכח כי הוא נעדר שלא בהסכמת המעסיק, זכאי התובע לדמי חגים גם בימים שבהם הוא לא עבד יום לפני ויום אחרי החג.

...

לאחר עיון בתחשיבי הצדדים, אני מקבלת את תחשיב התובע, המדויק יותר מבחינת תקופת העבודה ופוסקת לזכות התובע סך 843 ₪ בגין דמי הבראה.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים: בגין גמול עבודה בשעות נוספות – סך 3,690 ₪; בגין דמי חגים – סך 480 ₪ ; סכומים אלו יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 1.7.18 (מחצית התקופה) ועד לתשלום בפועל.

על כן, וכפי שיפורט להלן, גם אם הנתבעת נקטה במכתב סיום ההעסקה במילים "הודעה על סיום עבודה", אין מדובר בפיטורים.

בעיניין זה נפסק כך: "השאלה אינה מי גרם לביטול החוזה, מי הפר את החוזה, אלא מי 'ביטל' את החוזה. עת מדובר בחוזה עבודה ועת ב'ביטול' חוזה מדובר ... יכול ו'הביטול' יהיה על ידי המעביד ואזי בפיטורים ידובר, ויכול ויהיה על ידי העובד, ואזי בהתפטרות ידובר. לענייננו המשותף לשניים - פיטורים והתפטרות - הוא בכוונה ברורה וחד משמעית להביא את היחסים החוזיים, יחסי עובד - מעביד לידי סיים. השוני בין השניים הוא בצד ליחסים החוזיים הפועל כך וזאת כוונתו: המעביד או העובד." (דב"ע שם/3-116 סלמה - מדינת ישראל, פד"ע יב 375, 383 (1981); עוד בעיניין זה ר' דב"ע ל/3-18 בנצילוביץ – אתא חברה לטכסטיל בע"מ, פד"ע ב 41 (1970); דב"ע נא/3-1 מפעלי ים המלח בע"מ – שיינין, פד"ע כב 271 (1990); סק"כ (ארצי) 722-09-11 מדינת ישראל – ההסתדרות הרפואית בישראל, (4.9.11); ע"ע (ארצי) 24649-10-14 לחיאני – פיינסטון בע"מ, 10.1.16).

בנסיבות העניין, המכתב שנשלח לתובעת על ידי הנתבעת מהוה הודעה על סיום יחסי עבודה, עקב התפטרותה של התובעת (סרובה לכל הצעת שיבוץ שניתנה לה) ולא מעשה פיטורים על ידי הנתבעת.

...

מעבר לכך, לא ניתן לראות בתובעת, אשר נשלחה לביתה לאחר שנתפסה מעתיקה בבחינה, כמי שהיתה "מוכנה ומזומנה" לעבוד / להיבחן ביום זה. אשר על כן, התביעה ברכיב זה נדחית.

על כן דין הטענות בנושא להידחות.

סוף דבר – התביעה נדחית.

יצוין כי בהסכם נקבע כי התובעת תשמש בתפקיד "עוזרת בעבודות כלליות". עוד נקבע בהסכם: "העובדת תעסוק ב40% משרה. העובדת תעבוד ביום א' בין השעה 8.00 - 18.00, ביום ב' מהשעה 14.00 - 17.00. וביום ג' מהשעה 13.00-18.00. מספר השעות של העובדת ומועדי תחילת וסיום העבודה בכל יום ייקבע על ידי המעסיקה בכל שבוע מראש. ... תמורת ביצוע עבודתה ישולם לעובדת שכר שעתי בסך 50 ₪ נטו לשעה..." ר' נספח א' לכתב ההגנה.

ביום 7.8.2019 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב סיום העסקה: "הודעה על סיום העסקה עקב התפטרות. .. לאחר שהתפטרת מעבודתך, ולא הופעת לעבודה במשך מספר שבועות ללא כל הסבר, ולאחר שלא התייצבת לישיבת השימוע שנקבעה (לפנים משורת הדין), נמסרת לך בזאת הודעה על סיום העסקתך עקב התפטרותך ואי התייצבות לעבודה. אבקש לציין כי את התפטרת מהעבודה ללא הודעה מוקדמת כבר לפני מספר שבועות, והדבר גרם לי לנזק והוא בנגוד לחוק. יחסי העבודה הסתיימו עקב התפטרות ביום 1/7/2019. יתרת הזכויות שלך (ימי חופש והבראה) ישולמו לך בתלוש חודש יולי 2019. טופס 161 ומסמכי שיחרור לקופת הגמל יישלחו לך בדואר. אני מאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך..." ר' נספח יג' לכתב ההגנה.

...

מנגד, לא שוכנענו כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח את טענתה כי יש ליתן צו הצהרתי שמאפשר לנתבעת לקבל בחזרה את כספי הפיצויים שהופרשו עבור התובעת.

משכך לא שוכנענו כי יש לקבל את התביעה שכנגד בכל הנוגע לצו ההצהרתי ומשכך על הנתבעת לשחרר לתובעת את מלוא רכיב הפיצויים, גמל עובד וגמל מעסיק שהופרש לטובת התובעת.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.