מכס על יבוא רכב מארה"ב שנרכש מספק ישראלי

נתבעת 1 העבירה לתובעת הודעת חיוב עבור 2 הרכבים, בטענה כי המסים על יבוא הרכב חושבו מחדש על ידי בית המכס.

לכן , דוקא מהתובעת המסוימת, בעלת כישורים וידע מרשימים בתחום הכספים (ראה אישורה בחקירתה ביום 29.5 בעמ' 8 כי הנה בעלת תואר במנהל עסקים, חשבונאות, ומימון, בוגרת ממר"ם, ולשעבר מנהלת חטיבה פינאנסית בחברה עסקית), מצופה היה לוודא תוכן הצהרותיה ולהבין כי אין התאמה בין הצהרותיה השונות הן לעניין חשבונות הקנייה שצורפו להצהרותיה, הן לעניין בקשות היבוא והן לעניין רישיונות היבוא, לבין הסכומים שהיא עצמה העבירה לספק הטובין וכן החשבונית בעברית שקבלה מספק הטובין בארה"ב. לא זו אף זו, התובעת התממה בעת חקירתה ביום 29.5.17 בעמ' 11 בשורה 19 והשוותה בין רכישת מכונית בישראל מיבואן, לבין רכישה מחו"ל כאשר היא היבואנית.

היעלה על הדעת שתובעת שיודעת, בלשון המעטה, בין ימינה לבין שמאלה בעינייני כספים, לא תעגן ההסכמות עם נתבע 1 בכתובים, תוודא סכום הרכישה מספק הטובין וזהותו ואף תידרוש ביטחונות שימנעו מצב בו תשלח כספים לחשבונות עלומים בארה"ב באופן שעלול לכאורה להשאיר אותה מול שוקת שבורה ? בנוסף וחשוב מכל לענייננו, התובעת הפגינה אדישות, שלא לומר, טמנה ראשה בחול, לעניין סוגית המיסוי, על אף הצהרות עליהן היא נידרשת לחתום באופן אישי לפני המכס.

...

מכאן שלהבדיל ממישור היחסים בין התובעת לבין הנתבעת, במישור היחסים בין התובעת לבין הנתבע, שיקולי צדק מובילים למסקנה שלהלן.

בנסיבות העניין, המסקנה היא כי יש לחייב הנתבע לשלם לתובעת מחצית מהסכום הנוסף בו חויבה התובעת כתוצאה מהודעות הגרעון בהן חויבה.

סוף דבר אשר על כן דוחה התביעה נגד המדינה ומקבל התביעה נגד הנתבע באופן חלקי כך שהנתבע ישלם לתובעת מחצית מהחיוב הנוסף בו חויבה התובעת עקב הודעות הגרעון בהן חויבה.

הרכב שנרכש הגיע לישראל, נבדק הוא ונבדקו גם המסמכים הרלבאנטיים לו ע"י מי מטעם המכס, המכס הוציא שומה אשר שולמה במלואה ע"י המבקש והרכב שוחרר ו"היתאזרח" בישראל.

טענותיו התקבלו ע"י המשיבה באופן חלקי, המשיבה ויתרה על רכיב קנס הפיגורים והוציאה הודעת תשלום מתוקנת בסכום נמוך יותר היא ההודעה העומדת במרכזה של בקשה זו. המבקש טוען כי חזקה שרכבו איננו הראשון שיובא וכי למכס יש כלים יעילים וניסיון רב בהערכת רכבים שכאלו כאשר רכבו והמסמכים נבדקו היטב ולא בכדי הוצאה שומת המס עובר לשיחרור הרכב, משכך על המכס לעמוד מאחורי השומה שהוא עצמו הוציא לאחר שמעריכים מטעמו בדקו וקבעו את שקבעו ואין מקום לבוא בדרישות רטרואקטיביות.

על פי חישוב שערך המבקש נטען שבפועל אם נלקחים בחשבון מחירי המחירון של רכבו הקודם ומוסיפים עליו את הסכום ששילם בעבור הרכב המיובא לטענתו (150,000 ₪ + 10,000 ₪ עליו אין לו ראיות) אזי יוצא כי שילם על הרכב המיובא יותר מאשר מחירו בישראל, מקל וחומר כשנהוג על פי המחירון להפחית ממחירו של רכב שהובא בייבוא אישי מול מחירו של אותו רכב שיובא על ידי היבואן הרישמי.

המשיבה מצדה מפנה לכך כי הנטל להוכיח כמה שילם המבקש עבור הרכב רובץ לפתחו והוא לא עמד בו. המשיבה איננה חולקת על כך שהמבקש אכן פנה לפייביש ע"מ שזה יטפל עבורו בייבוא הרכב וכי הרכב נרכש מספק ישראלי שפעל בארה"ב ושמו שמעון חיות כאשר ברשימון הייבוא נרשם ערך עסקה בסך 30,000$ התואם חשבונית שהוציא בשעתו מר חיות.

...

האם כפי שטוען המבקש, יש מניעה מצד המשיבה, לאחר שגילתה שערך העסקה המוצהר איננו נכון ולאחר שחקרה ומצאה מסמכים לפיהם ערך העסקה גבוה יותר, לחזור ולבקש תשלום מיסים לפי הערך "החדש" שהתגלה? סבורני כי אין מניעה כזו, הדבר אף מוסדר באופן מפורש בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968.

טענות המבקש כי מכר את הרכב לפני שקיבל את הודעת תשלום המס החסר וכי תמחר את מכירתו בהתאם למה ששילם בעבור קנייתו כולל תשלום המס, לא נסתרו גם הן. האם יש לפטור כליל את המבקש מתשלום המס החסר? המסקנה המתבקשת שלילית.

מעבר לכך, יש בכל זאת מקום גם לתת משקל להסתמכות המבקש על אישור המכס לשחרור רכבו, יש לתת ביטוי לפרק הזמן הארוך יחסית שחלף בין שחרור הרכב להוצאת דרישת תשלום המס החסר, פרק זמן במהלכו שינה המבקש את מצבו לרעה הן במובן הכלכלי והן במובן של נזק ראייתי, כאמור המבקש איננו טלית שכולה תכלת אך גם לא דבק בו זדון ומשכך מסקנתי היא שיש להפחית את כל הריביות וההצמדות ולחייב את המבקש בתשלום מחצית מקרן המס החסר נשוא הודעת החיוב הנדונה בתיק זה כערכה ליום הוצאת ההודעה המתוקנת כאשר לא ראיתי לנכון לצרף הפרשים נוכח היותה של המחלוקת כנה וראשונית שהצריכה התדיינות שארכה זמן.

בית משפט לתביעות קטנות בנתניה 05 אוקטובר 2015 ת"ק 34697-06-14 בר לב נ' רשות המיסים בישראל בפני כב' הרשמת הבכירה – יפעת אונגר ביטון התובע עו"ד איל בר לב הנתבעת מדינת ישראל - רשות המיסים, אגף מכס ומע"מ פסק דין

טענות הצדדים התובע טוען בתביעתו, כי ייבא ארצה מארה"ב רכב מסוג טיוטה קאמרי משנת ייצור 2012 (להלן: "הרכב") ושילם את מלוא המסים החלים על הייבוא.

הנתבעת טענה, מאידך, כי ברישומון הייבוא של הרכב הצהיר התובע (או מי מטעמו) על ערכו של הרכב לצרכי מס. ברם, חקירה שערכה הנתבעת, באמצעות יחידת מכס אשדוד, העלתה כי ערך הרכב שהוצהר נמוך מערך רכישתו, ולפיכך נידרש התובע להשלים את החסר.

דיון והכרעה השאלה העיקרית שבמחלוקת היא מהו המס האמתי שהיה על התובע לשלם בעד יבוא הרכב.

התובע לא המציא בחקירתו או בבית המשפט מסמכים רלוואנטים שקבל מספק הרכב, עובר לקבלת הרכב.

חברת השיגור צרפה למכתבה במייל מיסמך הקרוי: "Bill of Lading" ממנו עולה כי ההתייחסות היא לעמילת המכס "טים" עימה עבד התובע, ולמס' כלי רכב (לרבות שמות הבעלים), בהם הרכב דנא, לפי מס' השלדה שלו ושמו של התובע.

...

בסיכומו של דבר, התובע ביקש להוכיח, כפי הנטל המוטל עליו, כי מחיר הרכב הוא 22,450$.

התובע לא עמד בנטל הראייה והשכנוע כי שילם מס אמת ודין תביעתו להידחות.

התביעה נדחית.

המשיבה נחשדת בבצוע עבירות זיוף ומרמה, קשירת קשר לבצוע פשע, הלבנת הון, וכן עבירות על פקודת הייבוא והייצוא, ופקודת המכס.

בתמצית, מהות הקשר נוגעת להפרת כללי הרגולציה הנוהגים על יבוא כלי רכב למדינת ישראל.

במסגרת התכנית שתכליתה ייבוא כלי רכב מארה"ב לישראל – הוצגו למשרד התחבורה מסמכים מזויפים שונים אשר על סמכם קיבלה המשיבה מאת משרד התחבורה היתר "יבואן מקביל". המשיבה רכשה כלי רכב, מתוך כוונה לייבאם לישראל.

...

רקע וטענות הצדדים: עיקרי הנתונים הדרושים להכרעה מפורטים בהחלטות קודמות (ר' למשל החלטתי מיום 18.3.18).

מקובלת עלי בהקשר זה הערכת נציג המבקשת, כי עד לסיום החקירה יידרשו עוד מספר חודשים.

אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיבה, לפיה עבירות המרמה וחוק איסור הלבנת הון התווספו באופן מלאכותי.

לאור האמור, אני סבור כי אין מקום להפחתה נוספת של הערבות הבנקאית, ונראה כי נקודת האיזון הנוכחית הינה מידתית ואינה פוגעת בזכויות המשיבה במידה העולה על הנדרש.

סוף דבר, אני נעתר לבקשה באופן חלקי.

כך גם על-פי חוות דעת של רשות המכס בארה"ב. הטלת מכס על עלויות משכורות משגיחי הכשרות מהוה הטלת מס על מס, שכן על משכורות אלה מוטל כבר מס הכנסה וביטוח לאומי.

תכלית הטלת המכס על יבוא בשר הכבש היא להגן על התוצרת המקומית על מנת שלא תופלה לרעה לעומת הייבוא, אך תשלום מכס על עלויות השגחת הכשרות, מספק הגנת יתר לתעשייה המקומית ובכך מסכל את תכלית החקיקה.

השאלה האם שיעור מכס של 50% על יבוא בשר כבש כשר, לרבות עלויות השחיטה והכשרות, מקנה או אינו מקנה הגנת יתר ליצרנים המקומיים, חורגת מגבולות המחלוקות שבתיק זה. פסק הדין בעיניין מרוידקס לאחר הגשת הסיכומים ובטרם ניתן פסק הדין הפנו התובעות את בית המשפט לפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז ביום 10.3.13 על ידי כב' השופט פרופ' גרוסקופף בת"א 18199-06-10, 31288-01-11 מרוידקס מוצרי גלישה (2004) בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס והמע"מ. לטענת התובעות קבע בית המשפט בפסק הדין הנ"ל כי אין לכלול בערך הטובין לצרכי מכס עלויות בדיקה המבוצעות מחוץ לישראל הנדרשות על-פי הדין הפנימי, וכן קבע כי הוצאות עליהן משולם מס הכנסה הן הוצאות המתייחסות לפעילות כלכלית אשר בוצעה בישראל, ויש לצמצם למינימום את האפשרות להטיל עליהן מכס.

בנוסף, הנטל מוטל על הנישום להוכיח באופן מלא את התקיימות כל אחד מהתנאים אשר יוצרים את החריג [ע"א 5341/93 י.ד. תעשיות חייגנים נ' מדינת ישראל – מנהל מס קנייה, פ"ד נא(4) 444 (1997)].

כך, בע"א 6080/97 קמור רכב בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ, פ"ד נז(5) 855, 863 (2003), אשר עסק בתנאי דומה הקבוע בסעיף 6(2) לחוק מיסים עקיפים, נקבע כי: "אכן, הוכחה בדיעבד כי סכום מס גולגל אל כתפי הקונה – או שלא גולגל – אינה קלה, ומעוררת היא בעיות לא פשוטות, שכן קביעת מחיר של מוצר בתנאי שוק ותחרות, ומרכיב המס במחיר זה, תלויה במשתנים רבים" ר' לעניין זה גם ע"א 1723/06 ראפ בע"מ נ' מדינת ישראל- בית המכס אשדוד (פורסם בנבו, 12.5.08), וכן ת"א (מחוזי י-ם) 501/92 פלב"ם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.7.02).

...

בהשלכה לענייננו, יש לקבוע, אפוא, כי התובעות ידעו, ידיעה ממשית (בשל עצימת העינים הנזכרת לעיל) על החסר, או כי היה עליהן לדעת עליו, וזאת נוכח הספקות שהתעוררו אצלן, ובחירתן שלא לפנות לרשויות המכס ולהבהיר את הטעון בירור.

נוכח האמור לעיל, אני דוחה את טענת התובעות כי יש להפחית את סכומי הגירעונות שנקבעו על ידי הנתבעת.

סיכום לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה.