מכירת סמים מסוכנים והחזקת כלים

באשר לפרי שנקטף ע"י המערערים והנאשם הנוסף (96 שקים) ומאחר ומדובר בפרי אשר נקטף לפני זמנו ובצורה לא מקצועית, הרי שהבעלים נאלץ למוכרו כסוג ב' בשוק הסיטוני, במחיר של 4.12 ₪ לקילו.

נאשם זה גם הורשע בבצוע העבירה של גידול, יצור והכנת סמים מסוכנים, סחר בסמים מסוכנים, החזקת כלים להכנת סם מסוכן וקשירת קשר לבצוע פשע (העבירות מיום 17.6.20, וגז"ד מיום 20.10.20).

...

א' אלון, שופטת התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאנו מחליטים פה אחד לקבל חלקית את ערעורם של מוחמד ושל שאדי בע"פ 32661-08-21, כדלקמן:   אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל של מוחמד על 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס. אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל של שאדי על 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס.   שאר רכיבי הענישה וההוראות בגזר הדין ביחס למערערים יעמדו על כנם ללא שינוי.

  באשר לע"פ 33066-08-21 אנו מקבלים את ערעורו של המאם, ומעמידים את עונש המאסר בפועל שעליו לרצות על 9 חודשים, אותם ירצה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעתו של הממונה על עבודות שירות.

  אנו מורים להמאם להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות, יחידת ברקאי, סמוך לבית הסוהר מגידו ביום 9.5.2022 שעה 08:00 בבוקר, לקליטה והצבה.

כתב האישום והסדר הטיעון הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון, והורשע בעבירות רבות של סחר בסמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 19+13א, 7(א)+7(ג) רישא ו- 10 רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים").

על פי האישום השני, שנה עובר להגשת כתב האישום, במספר הזדמנויות שונות, מכר הנאשם לוקנין כמויות שונות של סם מסוכן מסוג קאנבוס במחיר של 100 ₪ לגרם.

...

אני סבור, לאור המפורט לעיל, כי ניתן להסיק שהנאשם עבר הליך של שיקום.

אני סבור, כי זה הזמן לפתוח לו פתח , ולו קטן, כדי להחזירו לתחום הנורמטיבי, לצידה של המערכת ולא לנגדה.

בשל כל אלו, נוכח חומרת העבירות, לא אוכל לאמץ את המלצת שירות המבחן במלואה ולהסתפק בצו שירות לתועלת הציבור בלבד, ולכן, נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: שישה (6) חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת שיערוך הממונה על עבודות השירות ובניכוי ימי מעצרו בתיק דנן.

בתאריך 27.1.22 בשעה 19:34 יצר הקונה קשר טלפוני נוסף עם הנאשם במטרה לתאם את מועד הגעתו לביתו בהמשך לשיחתם הטלפונית בתאריך 26.1.22 ובשעה 20:30 הגיע הקונה לביתו של הנאשם והנאשם מכר לו סם מסוכן מסוג קאנבוס במשקל של 44.31 גרם נטו תמורת סכום מוערך של 1,100 ₪.

בת"פ (נת') 6553-05-14 מדינת ישראל נ' זרחאי (25.10.15), הורשע הנאשם בריבוי עבירות של סחר בסמים, הספקת סמים, החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית ובהחזקת כלים להכנת סם מסוכן.

...

בשקלול כל השיקולים אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר אותם יישא הנאשם בדרך של עבודות שירות על פי חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות בעיריית נהריה.

לאור עברו הפלילי של הנאשם הכולל עבירות סמים החלטתי לחרוג מתקופת צו המבחן שהתבקשה על ידי שירות המבחן וליתן צו לתקופה של 18 חודשים במהלכם יהיה הנאשם נתון בפיקוח שירות המבחן.

אני פוסלת את הנאשם ולהחזיק או לנהוג על תנאי רישיון נהיגה וזאת לתקופה של חודשיים למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת סמים על פי פקודת הסמים ויורשע בה. אציין כי החלטתי שלא להשית על הנאשם פסילה בפועל וזאת בין היתר לאור העובדה כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי בדיקות השתן אותם מסר הנאשם מעידות על ניקיון משימוש בסמים.

הנאשם יליד 1981 הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום כדלקמן: בתפ"ק 67021-05-20 ביצוע עבירה של החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) +7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"), עבירה של החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים המסוכנים, ועבירה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

בתפ"ק 33714-01-21 ביצוע שמונה עבירות סחר בסמים מסוכנים, לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים, עבירה של נהיגה בזמן פסילה (פסילת קצין מישטרה), לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961, עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, ועבירה של שבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

עובר ליום 11.1.21 ולאורך תקופה שאינה ידועה, נהג הנאשם למכור סמים מסוכנים מסוג קאנבוס באמצעות יישומון "טלגרם", תחת הכינוי "אדון סטלות המקורי". העיסקאות היו יוצאות לפועל באמצעות פנייה לנאשם ביישומון, לתיאום הכמות הרצויה ומקום המפגש.

...

פסיקה זו, בהצטרפה לנסיבות העניין שבפני, מובילה לשיטתי למסקנה לפיה יש להמנע מהכרזה על הנאשם כסוחר סמים.

סוף דבר, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: צו של"צ בהיקף 180 שעות בהתאם לתכנית שתוגש על ידי שירות מבחן.

פרט האישום הראשון ייחס לכל המשיבים עבירות שעניינן ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים") בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) + 7(ג) רישה לפקודת הסמים המסוכנים בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; החזקת כלים, לפי סעיף 10 רישה לפקודת הסמים המסוכנים בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין.

בכל הנוגע להודעה הרלוואנטית למשיב 3, הרי שמי שנחקר, מטוזוב, מסר כי הוא כן נהג לפנות למשיב 3 כשהיה "נתקע" בלי קנביס, וכי מדובר במכר שלו, ואף הוסיף כי אינו אוהב לפנות ל"סוחרים" אלא מבקש ממי שהוא יודע שהוא "מעשן". כשנשאל אם קנה מהמשיב 3 סמים הוא אמר: "אני לקחתי ממנו כי זה נהוג אצל מטופלים". אמנם, המעשים המיוחסים יכולים להקים פורמאלית עבירה של סחר בסמים מסוכנים, אולם נכון לראות את המעשים בהקשר שעולה מחומר הראיות ובעיקר מהודעה זו. עוד יש לציין כי לגבי שלוש עיסקאות אין כלל מסוימות לגבי משקל הסם והתמורה, אם בכלל שולמה.

בבש"פ 2362/20 צלאח נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.4.2020) חזר בית המשפט העליון וקבע כי "הלכה היא עמנו כי בעבירות של סחר בסמים מסוכנים ובעבירות שנילווית אליהן, דוגמאת אלו של החזקת סם שלא לצריכה עצמית 'הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים, ואילו מעצר באיזוק אלקטרוני או שיחרור לחלופת מעצר ייתכנו רק במקרים חריגים ויוצאי דופן...". נקודת המוצא שהייתה שעבירות שעניינן ייצור סמים מסוכנים מחייבות מעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים, בשל הסכנה שנשקפת מעבירות אלו לשלום הציבור.

...

בהתייחסו לכך, לא שלל בית המשפט העליון את האפשרות שלפיה יש אחיזה ל"גישה האחידה" בקרב מרבית שופטי בית המשפט העליון אולם הוסיף כי "... בחיי המעשה השוני בין הגישות אינו רב כפי שניתן היה לחשוש. כללים וחריגים לכללים דומים בעיקרם לברירות מחדל – הכלל מתווה את נקודת הפתיחה של הניתוח, אך לא את תוצאתו, הנגזרת בעיקרה מעובדות המקרה ומנסיבותיו. תחת שתי הגישות – בית המשפט נדרש לבחון את נסיבות המקרה הנדון בהתאם לאותו מערך זהה של שיקולים שהותוו בפסיקה...", וכן כי "אמנם, לפי גישה אחת הכלל הוא שיש לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר (ככל שישנה חלופה הולמת), בעוד שלפי הגישה האחרת הכלל הוא שיש להורות על מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח. אולם, בין כך ובין כך יש מקום לבחון את עילת המעצר בהינתן נסיבות המקרה הקונקרטי. על כן במקרים רבים יישום השיקולים המנויים לעיל יוביל לאותה מסקנה, ללא תלות בגישה הננקטת...". בשים לב לאמור, ובין אם שאלת המעצר הייתה נבחת לפי "הגישה האחידה" או נבחנת לפי "הגישה המאבחנת", הורה בית המשפט העליון על בחינת אפשרות המרת המעצר הממשי למעצר בפיקוח אלקטרוני.

מן הצד האחר, מצא בית המשפט העליון להורות על שחרור מי שהואשם בעבירה שעניינה החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, על כך שהחזיק 6 ק"ג של סם מסוכן מסוג קנאביס, גם ללא שנערך תסקיר מעצר, ובכך אימץ את החלטת בית המשפט השלום והתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שקיבלה את הערר על השחרור מהמעצר (בש"פ 3812/21 מוקלד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.6.2021)).

בית המשפט העליון התייחס להיעדרו של תסקיר מעצר טרם אישור השחרור מהמעצר וקבע בעניין זה את הדברים הבאים: " יוער, כי לא נעלם מעיניי כי בסופו של דבר לא נתבקש, וממילא לא הוגש, תסקיר מעצר בעניינו של המבקש. נכון הדבר, כי על דרך הכלל, ראוי שהחלטה בדבר שחרורו של נאשם לחלופת מעצר בעבירות כדוגמת זו בה עסקינן תתבסס על עמדה מקצועית של שירות מבחן. יחד עם זאת, כידוע, אין פירושו של דבר כי בית המשפט מנוע בנסיבות המתאימות לשקול ולשחרר נאשם לחלופת מעצר גם בהיעדר תסקיר בעניינו...". החלטות נוספות אימצו את "הגישה המאבחנת" וקבעו כי גם במקרה בו יוחסו עבירות של גידול סמים מסוג קנאביס במשקל כולל של כמעט 200 ק"ג של הסם האמור, יש לבחון שחרור לחלופת מעצר לאחר הפנייה לשירות המבחן לקבלת תסקיר מעצר, אך זאת בהינתן גם עבר פלילי מכביד (בש"פ 2257/23 עטיה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.3.2023)).