מכירת סמים ללא תפיסת סמים או עדים

לפני בקשת המדינה למעצרם עד לתום ההליכים של המשיבים, שהוגש יחד עם כתב אישום המייחס לשניהם ריבוי עבירות של סחר בסמים, ולמשיב 2 גם החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

העובדות הנטענות בכתב האישום: כנטען באישום הראשון, במהלך חודש אוגוסט 2021, עסקו המשיבים[footnoteRef:1] במכירת קוקאין והרואין ללקוחות שונים, לשם רווח כספי: [1: להלן יכונו המשיבים בשמותיהם הפרטיים, למען ירוץ הקורא בכתוב;] הלקוחות היו מתקשרים לג'מיל, מוסרים לו את סוג וכמות הסם שברצונם לרכוש, ולעיתים גם מציינים את המחיר שיוכלו לשלם.

רק לאחר מעצרו בגין סחר בסמים, הוכנס לביתו כלב משטרתי שאיתר ממצאים בתחתית שולחן הסלון, ואלו נימצאו ונתפסו – שטרות בערך כולל של 4,590 ₪ וגרב, שבתחנת המישטרה נימצאו בה אריזות של חומר החשוד כסם במשקל 190 גרם ברוטו[footnoteRef:3] [דו"ח פעולה שרשם רס"ר חנן אלון, כ"ו; תצלומים המתעדים את התפיסות, י"ג; תצ"א של המיתחם ובתי המשיבים, ק"ב]; [3: שטרות נוספים נימצאו חבויים במקום אחר בבית ונתפסו;] בנסיבות אלו, שבהן היה ביד השוטרים צו חפוש אך לא צוי מעצר, נפל פגם במעצרם של שני המשיבים.

...

השוטר הגיע למסקנה, לגבי כל משיב, לפיה "נמצא למיטב ניסיוני, כי הקול הינו זהה" [מזכרים ד' ו-ה'].

השקית נחתמה ונמסרה לחוקרת שירי גילת [קט"ז], ולמחרת 01.09.21 הגיעה למז"פ כשהיא סגורה וחתומה וכך הועברה למומחה מז"פ, לפי חוות הדעת [קכ"ב, קל"א]; סוף-דבר: על-אף פגמים כמפורט לעיל, קיימת תשתית לכאורית שביכולתה, עקרונית, לשאת החלטה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים, אך הספקות הנלווים לזיהוי הקולות ולזיהויו של עבד ביום 23.08.21, פוגמים בה במידת-מה. עותקי ההחלטה יועברו לצדדים, ודיון המשך נקבע ביום 31.10.21 שעה 09:00, המשיבים באמצעות VC. חומר חקירה שנמסר לעיוני יושב לתביעה באולמי ניתנה היום, י"ח חשוון תשפ"ב, 24 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

בעדותו חזר בו מגרסה זו וטען שבלע את הסם לאחר שרכש אותו בלוד, כדי שלא ייתפס בידי שוטרים ויילקח ממנו (פרוטוקול עמ' 38-37).

לפיכך מקום שבו צרכן סמים כבד מחזיק בכמות מסחרית של סם, אין די בהוכחת הצריכה כשלעצמה כדי לסתור את החזקה, ועליו להוכיח שמקור המימון אינו בא ממכירת הסם או חלק ממנו.

...

בהתייחס לשרשרת הסם, טען הנאשם לפגמים בשרשרת שבגינם לא ניתן לבסס את המסקנה שהסם שנתפס הוא הסם שנבדק.

מסקנה זו עולה מהודעתו (ת/1), מעדותו, וממסמכים שהגיש (נ/2).

ממצאים עובדתיים ומשפטיים על יסוד כל האמור, אני קובע שעובדות כתב האישום הוכחו ברף הנדרש בפלילים ופשיטא שעובדות אלה משכללות את העבירות שיוחסו לנאשם.

סוף דבר אני מרשיע את הנאשם בעבירות הבאות: החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) בצירוף סעיף 7(ג) לפקודה.

בתמצית, לפי עובדות כתב האישום, הכולל ארבעה אישומים, במסגרת הפעילות העבריינית של רשת "טלגרס" המשיב נהג לקבל הזמנות למכירת סמים מסוכנים, מסוג קוקאין וקנאביס, שכללו פרטי היתקשרות עם קונים ופרטי העסקה, וכן היה מגיע אל הקונים ברכבו הפרטי וסוחר בסמים בעד תמורה כספית.

בתוך כך המבקשת הדגישה את כמויות הסם הגדולות שנתפסו בחזקתו, כמו גם סוגי הסמים המסוכנים והמגוונים בהם ביצע עיסקאות, התומכים בחזקת מסוכנות הסטאטוטורית הקבועה בסעיף 21(1)(ג)(3) לחוק המעצרים.

נטען כי אף תסקירי שירות המבחן מחזקים את ההתרשמות ממסוכנות המשיב, כאשר מהן עולה כי "מדובר במשיב אשר בעת מצוקה ומשבר פונה לדרכי פיתרון הרסניות ושוליות, ברקע היתמכרות להימורים ודפוסי צריכת סם". לבד ממסוכנותו, טוענת המשיבה כי קיים יסוד סביר להניח כי שיחרורו של המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים שטרם העידו בתיק, בשים לב להיות העדים הנותרים אזרחים שרכשו מהמשיב סמים מסוכנים.

בעניינינו, קיימת חזקת מסוכנות סטאטוטורית למשיב מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, שכן המדובר בעבירות לפי פקודת הסמים, שאינן עבירות הנוגעות  לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי.

הלכה היא כי בעבירות סחר בסמים לא ישוחררו נאשמים לחלופת מעצר במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 2394/17 מדינת ישראל נ' אברג'יל, פסקה 7 (27.3.2017); בש"פ 9797/17 מדינת ישראל נ' כנעאן, פסקה 15 (‏7.1.2018)).

...

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ושמעתי את הצדדים בדיון לפניי, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל.

לאור האמור, ובשים לב לקצב התמשכות ההליכים בעת הזו – בתקווה כי ההליך העיקרי יגיע לתומו כבר בתקופת המעצר המבוקשת – אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 17.11.2021, או עד מתן פסק דין בת"פ 36769-02-21, לפי המוקדם.

על פי דוח הפעולה, שאל את הנאשם "מה זה הכסף הזה ואיפה תעודת הזהות שלו" והנאשם הצביע על השביל לכיוון ביתו, פתח את ידו שהייתה מאוגרפת ואמר "זה כסף שהוא הביא לי... חבר שלי בחוץ". אז שאל רס"ר אגיאן את הנאשם האם מכר סמים לעמית והנאשם ענה "כן אבל הוא חבר". בשלב הזה הודיע רס"ר אגיאן לנאשם שהוא עצור בחשד לסחר בסמים ומה הן זכויותיו (ת/1, עמ' 10 ש' 30-31 לפרוטוקול).

בכל הנוגע לעיסקת הסמים הראשונה מושא האישום הראשון מיום הארוע (13.6.2020) במסגרתה מכר הנאשם 4.84 גרם סם מסוכן מסוג קאנבוס תמורת 400 ₪, הראיות המבססות את העבירה פורטו לעיל וכוללות את עדותו של עמית, את הסמים שנתפסו בכיסו, את הכסף שנתפס אצל הנאשם, את דוחות הפעולה של השוטרים (ת/1 ות/4) ועדותם ואת דוח החיפוש (ת/3) שנערך בביתו של הנאשם ותוצריו.

אשר על כן, מסקנתי היא שהמאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את ביצוע העבירות מושא האישום הראשון, סחר בסמים בשתי הזדמנויות, והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית על ידי הנאשם.

לדבריו, ניכנס לאפליקציית הואטסאפ וחיפש "משהו שקשור לסמים או לסחר בסמים" (עמ' 27 ש' 1-2 לפרוטוקול).

...

לצד זאת אני מרשיעה את הנאשם בביצוע 2 עסקאות סחר בסמים מיום 13.6.2020 וממועד שאינו ידוע במדויק אך התרחש כשנה עובר ליום 14.6.2020 כמפורט באישום הראשון.

בנוסף, אני מרשיעה את הנאשם בביצוע 3 עסקאות סחר בסמים מהימים 17.11.2019, 20.1.2020 ו-7.4.2020 המפורטות בסעיפים 3,5 ו-6 באישום השני, ובביצוע עסקת סחר בסמים מיום 26.5.2020 המפורטת באישום השלישי.

כמו כן אני מרשיעה את הנאשם בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית כפי שיוחסה לו באישום הרביעי.

טענות ב"כ הצדדים המבקשת טוענת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, בהן דו"חות פעולה של שוטרים אשר ערכו תצפית על הרכב וביצעו בו חפוש לאחר מכן, מסמכים על היות המשיב הבעלים של הרכב, עדותו של רוכש הסמים, חוות דעת סם וחוות דעת מעבדת המסמכים של מז"פ לגבי השיטריות שנתפסו.

נטען כי הסמים שנתפסו אינם שייכים למשיב, כי אין מקום להאמין לרוכש, ובכל מקרה, היה מקום לערוך לו מסדר תמונות ולא להסתמך על זהוי של תמונת המשיב שהוצגה לו בחקירה.

במסגרת זו אין מקום להדרש לטענות הנוגעות למהימנות העדויות או למשקלן, אשר מקומן להתברר בפני המותב שדן בהליך העקרי (בש"פ 916/17 רבי נ' מדינת ישראל (15.2.18)).

המשיב טען כי הסמים שנתפסו ברכב אינם שייכים לו, והכחיש כי מכר סמים לאחר.

...

בהינתן המערך הראייתי שפורט לעיל, אני קובע קיומן של ראיות לכאורה לעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וסחר בסמים.

עם זאת, לאחר שקילת הדברים, סבורני כי יש להשיב לשאלה האמורה בשלילה.

אשר על כן, אני מורה כי בשלב זה יופנה המשיב לשירות המבחן, אשר יערוך תסקיר מעצר בעניינו.