מכירת נכסים וחלופות ביטול מכר דירה בנאמנות ומינוי כונס נכסים

ביום 13/01/19 הגישה המשיבה בקשה למינוי כונס נכסים בתיק ההוצל"פ, וביום 19/01/19 התקבלה החלטת רשם ההוצל"פ לפיה מונה ב"כ המשיבה ככונס נכסים בתיק ההוצל"פ. בעקבות האמור הגישו המבקשים ביום 11/04/19 המרצת פתיחה, בגדרה עתרו לקבלת צוים הצהרתיים המורים על בטלות הסכמי ההלוואה; מחיקת תיק הוצאה לפועל; ביטול מינוי כונס נכסים ובטול שטרי מישכון ומשכנתא שנרשמו על הנכס לטובת המשיבה, וזאת עקב טענות להפרות חמורות מצד המשיבה את הוראות הדין, וכן עקב ניסיון המשיבה לקבל דבר שלא כדין, במצג שוא ובמרמה.

תמצית טענות הצדדים המבקשים טענו כי עשו כל לאל ידם לקבל משכנתא באמצעותה ותוך שעבוד הנכס ישלמו את החוב המוסכם בפסק הדין, ואולם ביום 20/08/20 קבלו הודעת דחיה בקשר לבקשתם ולפיכך הנם עותרים לבצע את מכר הדירה בעצמם, תוך התחייבות שייפתח חשבון נאמנות ומכספי המכר ייפרע החוב למשיבה ככסף ראשון.

...

יחד עם זאת, מכיוון שאי היעתרות לבקשה להארכת מועד הפירעון משמעותה פינוי מידי של המבקשים מדירת מגורים, וזאת שעה שחגי תשרי עומדים בפתח, והנכס היחיד שברשות המבקשים, בכפוף למשכנתא ולמשכון הרשומים לטובת המשיבה, הינו נכס זה, סבורני כי ראוי לתת בידי המבקשים אורכה קצרה נוספת למימוש הנכס בעצמם ולו על מנת שלא להכביר הוצאות נוספות על המבקשים, ובתקווה שתיוותר להם יתרה שתאפשר להם לרכוש קורת גג חילופית בעתיד.

וראה דברי כב' השופטת דפנה ברק ארז ברע"א 5112/20 ברק נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (18/08/20), שם צוין כדלקמן: "[...] יחד עם זאת, בנסיבותיו של המקרה דנן, הגם שעניינה של המבקשת אינו מעורר כל היבט עיקרוני, מצאתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לה לפגיעה בלתי מידתית. לכך יש להוסיף את מצבה הכלכלי הנטען של המבקשת, אם חד-הורית לארבעה ילדים המתמודדת עם חובות נוספים על החוב העומד ביסודו של ההליך דנן, כמו גם את הנסיבות המיוחדות של העת הזו". בהינתן גובה החוב והביטחונות שבידי המשיבה, סבורני כי אורכה קצרה זו לא יהיה בה כדי להסב למשיבה פגיעה משמעותית, שעה שחיובי הריבית על החוב הפסוק עומדים על כנם.

סוף דבר לאור כל האמור הנני נעתרת לבקשת המבקשים ומאריכה את המועד לפירעון פסק הדין ב-60 ימים.

טענות הצדדים: בקשת המנהל המיוחד לפסיקת שכר טירחתו; לטעמו של המנהל המיוחד, יש לחשב את שכר טירחתו לפי תקנה (8א) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: "תקנות השכר") מתוך מלוא התמורה בגין מכירת הדירה – 740,000 ₪, כלומר הן בגין חלקו של החייב והן בגין חלקה של רעייתו.

המנהל המיוחד בעצמו מציין כי "הליך כנוס נכסים במסגרת הליך חידלות פרעון הוא לא הליך פשוט וגורר אחריו אחריות ועבודה רבה: קבלת חוות דעת שמאית, הגשת בקשות בעיניין, פירסום מודעה בעיתונות, בדיקות מקדימות, ביטול עיקולים, היתייחסות להערות אזהרה כאלה ואחרות, הכנת חוברת מידע למתעניינים, מתן מענה טלפוני למתעניינים פוטנציאלים, הצגת הכנס במספר מועדים שונים, איסוף כלל ההצעות, זימון המציעים ועריכת הליך היתמחרות, הכנה וחתימה על הסכם מכר, הגשת בקשה לאישור מכר, דיווחים לרשויות המס (לא תמיד יש את כול הפרטים), תאום מועד פינוי הדירה או הוצאת צו פינוי, פסיקת דמי דיור חלוף, הנפקת צו מכר, הגשת מלוא המסמכים הדרושים לרשם המקרקעין (שעה שיודע כי במירשם הוטלו עיקולים ויש הערות), אחריות כלפי רישום זכויות ע"ש הרוכש ועוד." (ראו סעיף 45 לתשובת המנהל המיוחד מיון 27.01.2021).

על פי בקשת המנהל המיוחד, הוא שבקש ופעל להוצאת שומה על הנכס, היתנה את התנאים לבצוע המכר, ופעל להמצאת בטוחות בכל הנוגע לעיקול חלקה של אשת החייב, לשם כך ניהל מו"מ עם ב"כ הרוכשים וסיכם עימם על פתיחת חשבון נאמנות לצורך הבטחת הכספים בשל העיקול.

...

תגובת החייב ואשת החייב; לטענת החייב, אין להיעתר לבקשת המנהל המיוחד לגביית שכר טרחתו מחלקה של רעיית החייב בדירת המגורים, מהטעמים שלהלן: החייב ביקש לבצע מכר עצמי לצורך חיסכון בעלויות ומקסום התמורה לטובת הנושים ולטובת החייב ומשפחתו.

בהינתן השיקולים המפורטים לעיל, סבורני כי יש לפסוק למנהל המיוחד שכ"ט בשיעור 5,828 ₪ מחלקה של המשיבה בתמורה, לאור הפעולות שנקט בהן המנהל המיוחד ואשר אין חולק כי היטיבו עם המשיבה.

בנוסף, אני דוחה את בקשת החייב לתשלום שכר המתווך מתוך קופת הפש"ר, באשר זה לא סוכם או הוסכם עם בעל התפקיד ושעה שהחייב ורעייתו נטלו על עצמם התחייבות שעה שהם מודעים למצבם הכלכלי וחוסר יכולתם לשאת בעלויות אלו ועדיין לא טרחו לקבל את הסכמת בעל התפקיד לתשלום הוצאה זו. לעניין בקשת החייב לתשלום שכר טרחת בא כוחו בגין הייצוג במכירה, שוב בעניין זה דומני כי ראוי להחיל את השכל הישר וההגינות.

לפיכך, אני קובעת כי שכרו ישולם מחצית מקופת הפש"ר ומחצית על ידי רעייתי החייב.

לטענת המערערת, קיימים פגמים מהותיים בפתיחת ההליך שיש בהם כדי להביא לביטולו תוך חיוב המשיב והכונס בתשלום פיצויים.

בהקשר זה נטען, כי המשיב והכונס הטעו את הרשמת במצג שוא ביחס לשליחת התראות למערערת, דבר שלא נעשה בפועל, וזאת כדי להוציא במירמה החלטה למכירת הדירה ומינוי כונס נכסים.

לטענת המערערת, המשיב הפר את חובת הנאמנות המוגברת שהבנק חב כלפיה כלקוחה שלו, שכן פניה להליך של מימוש משכנתא צריכה להעשות כמוצא אחרון לאחר שניסיונות לכסות את הפגור לא צלחו, וכאשר ברור שאין ביכולתו של הלווה לעמוד בתשלומי המשכנתא.

...

מנגד, טענה המערערת כי יש לדחות את הבקשה בשל כשלים בפתיחת התיק והתנהלות כונס הנכסים.

בנסיבות העניין, אני סבור שלא נפלה בהחלטה נשוא הערעור כל טעות ואין כל עילה להתערב בה. התוצאה היא כי במקרה שלפני, לא הרימה המערערת את הנטל המוטל עליה כי המקרה דנן נופל בגדרי החריג אשר מצדיק התערבות ערכאת הערעור.

סוף דבר לאור כל האמור, אין מקום להתערב בהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 28.07.2021 ודין הערעור להידחות.

בנסיבות העניין אני מחייב את המערערת לשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪.

לטענת התובע, חברו הנתבעים אל גרושתו ועורך דינה, הכשילו את ניסיון מכירת הדירה בהסכמה או כל חלופה מוסכמת אחרת, הגישו בקשה למינוי הנתבע 2 וב"כ האישה לכונסי נכסים בנגוד לעמדתו וכך שילשלו לכיסם סכומים ניכרים ללא הרשאתו וללא ידיעתו ואף ללא אישור בית המשפט ותוך פגיעה ניכרת בזכויותיו והפרת חובותיהם כלפיו כעורכי דינו.

ראשית יש לציין כי הצדדים אינם חלוקים על כך שהשיחה המתומללת היתקיימה בספטמבר או אוקטובר 2018, כחצי שנה לאחר ההתמחרות בה הישתתף התובע ולאחר חתימתו על זיכרון הדברים, כאשר במהלך תקופה לא מבוטלת זו לא הוצגה כל ראיה להעלאת תלונה כלשהיא מצדו על עסקת המכירה ולא פניה לבית המשפט או דרישה מן הנתבעים שיפנו לבית המשפט בענין זה, ומנגד שב התובע שב ובקש מן הנתבעים כי ייצגוהו בהליך נוסף.

לאור כלל האמור, בדגש על כך שהתובע היה בדיון בו גובשה ההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, הישתתף בהתמחרות לאחר שחתם על תנאיה ובסופה חתם על זיכרון הדברים למכירת הדירה ולאחר מכן אף פנה אל הנתבעים על מנת שייצגוהו בתביעה חדשה ולא מיהר להביע טרוניה אלא לאחר שהתמורה שהועברה לחשבון הנאמנות של כונסי הנכסים בוששה להגיע, אני סבור כי לא הוכיח שלא היה מודע לבחירה בהליך כנוס הנכסים לאחר מיצוי הזמן שהוענק לו ואישתו למכור את הדירה ללא הצלחה וכי לא הסכים לה, גם אם בלית ברירה.

...

אינני מתכוון להביע עמדה נקודתית ביחס להתנהלות הנתבעים במישור הערכי והאתי לאור הערה זו, מאחר שאין זו התביעה שלפני ובית משפט זה אינו הערכאה ההולמת בירורים מסוג זה שאין סעד בצידם, אולם ראוי כי הדברים ילקחו בחשבון וסבורני כי אם כך יהיה יחסכו הן מעורכי הדין והן מלקוחותיהם אי נעימויות, אכזבות, הוצאות ועוד מיני מרעין בישין.

סיכום לאור כלל האמור לעיל התביעה נדחית, זולת הקביעה שככל שלא יציגו הנתבעים תוך 30 יום אסמכתא המעידה על העברת יתרת התמורה בסך 1,957 ₪ אל התובע בעבר יהיו חייבים לשלם לו סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.9.18.

לאור כלל האמור, מצאתי לנכון לפסוק לזכות הנתבעים הוצאות על הצד הנמוך ולפיכך אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות בסך 4,000 ₪.

ביום 14.6.2018 הגישו המנהלים המיוחדים בקשה להורות על בטלות הסכם למכירת הדירה, שנחתם ביום 5.9.2016 בין החברה לבין מאי אזוגי, בתו של המבקש (להלן: מאי).

מי שערך את ההסכם בנאמנות עבור מאי היה עו"ד אלי כהן (להלן: עו"ד כהן), אחיה של המבקשת.

המנהלים המיוחדים טענו כי בעת חתימת ההסכם החברה הייתה כבר חדלת פרעון, בהיתחשב בכך שבאותו זמן כבר מונתה כונסת נכסים על הנכס הנוסף של החברה, במסגרת הליכי פשיטת הרגל בעיניינו של יורם.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה באתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל.

על כך יש להוסיף, כי נחה דעתי שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, בנסיבות שבהן תשלום סכום ההוצאות כעת עלול להביא להכבדה כלכלית, בה בשעה שהדבר אינו משמעותי בשלב זה מבחינת המאזן של קופת הפירוק.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת במובן זה שתשלום ההוצאות שהוטל על המבקשים לשלם כאמור בפסקה 103 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי – יעוכב עד להכרעה בערעור.