מכולה פינוי אשפה מתחת לבניין תביעה נגד העירייה

לטענתו, כבלי החשמל של דירת התובע היו מחוברים לדירת הנתבע הישנה (לפני שנהרסה) ומשביקש להרוס את הבית דרשה חברת החשמל כי תוקם תשתית להנחת כבלי החשמל מתחת לאדמה לאורך כל אחת מהחצרות ועד לפילר שיוצב בחצרות שני הבתים.

לטענת הנתבע, התובע התבקש ע"י עריית ת"א-יפו לפנות פסולת מחצר ביתו והסתייע לשם כך בנתבע שפינה באותו הזמן את פסולת הבניין בעזרת מכולות.

הנתבע טוען כי הזמין של 5 מכולות זבל אשר פינו את הפסולת מביתו של התובע, ועלותן מסתכמת ב-4,000 ש"ח. הנתבע טוען כי התובע נידרש על ידי הערייה לגזום עצים אשר הפריעו לעוברים והשבים.

לדוגמא: התובע תבע 2,400 ₪ על פינוי פסולת ביניין מחצרו, אולם התובע לא הציג כל ראיה כי הושארה בחצרו פסולת ביניין ואף לא הוכיח כי הוציא את סכום הכסף האמור.

...

מכל הטעמים האמורים יש לדחות את התביעה הראשית ביחס להזזת הפילר, ותשלום פיצויים בגין עגמת נפש.

התביעה שכנגד התביעה שכנגד נדחית גם היא.

סוף דבר התביעה העיקרית והתביעה שכנגד נדחות.

בפני תביעה לתשלום סך של 60,043 ₪ מכוח הסכמים שנכרתו בע"פ בין התובעת, חברת עתיד טוב, הנדסת כבישים ובניין בע"מ בניהולו של מר איאד שוויקי (להלן:" איאד") לבין הנתבעת, חברת א.ד אבן ושיש בע"מ בניהולו של אייל דווידוביץ (להלן: "אייל").

מלבד העבודות שבוצעו מכוח המיכרז, טענה התובעת כי סיפקה לנתבעת "בגר" קטן למשך 4 ימי עבודה לפינוי פסולת וכן ביצעה הובלה של 5 מכולות זבל.

ראשית, מעדותו של המפקח נסר מרזק (להלן: "מרזק") פנסיונר של הערייה אשר פיקח על העבודות בבית הספר א-טור לבנות, עולה כי הכיר את איאד מעבודות הנקוז שבוצעו בחודש יוני 2015 בחצר בית הספר.

(ת"א 426/02 בני בנימין לקרץ בע"מ נגד דקל הכרמל מהנדסים יועצים בע"מ).

לעניין זה נקבע בע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בע"מ (פורסם בנבו) כדלקמן: "לעיתים, הדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט הנה בעלת משמעות ראייתית, באופן דומה לראיה נסיבתית, וניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הגשת ראיה. היתנהגות כגון דא, בהיעדר הסבר אמין וסביר – פועלת לחובתו של הנוקט בה שכן היא מקימה למעשה חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובנסיון החיים, לפיה דין ההמנעות כדין הודאה בכך שלו הובאה אותה ראיה, היא היתה פועלת לחובת הנמנע ותומכת בגירסת היריב. בדרך זו ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה. כאשר בפי בעל דין הסבר סביר ואמין לאי העדתו של עד מטעמו או לאי הגשת ראיה מצדו, ישמיט ההסבר את הבסיס מתחת לקיומה של החזקה שנוצרה לחובתו בשל אי הגשת הראיה..." סיכומם של דברים: אני מקבל את התביעה בחלקה בנוגע לעבודות קו ביוב שבוצעו בבית הספר א-טור לבנות ודוחה את התביעה ביתר לשאר העבודות הנטענות.

...

לעניין זה נקבע בע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בע"מ (פורסם בנבו) כדלקמן: "לעיתים, הדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, באופן דומה לראיה נסיבתית, וניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הגשת ראיה. התנהגות כגון דא, בהעדר הסבר אמין וסביר – פועלת לחובתו של הנוקט בה שכן היא מקימה למעשה חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובנסיון החיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שלו הובאה אותה ראיה, היא היתה פועלת לחובת הנמנע ותומכת בגרסת היריב. בדרך זו ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה. כאשר בפי בעל דין הסבר סביר ואמין לאי העדתו של עד מטעמו או לאי הגשת ראיה מצידו, ישמיט ההסבר את הבסיס מתחת לקיומה של החזקה שנוצרה לחובתו בשל אי הגשת הראיה..." סיכומם של דברים: אני מקבל את התביעה בחלקה בנוגע לעבודות קו ביוב שבוצעו בבית הספר א-טור לבנות ודוחה את התביעה ביתר לשאר העבודות הנטענות.

הנתבעת תשלם לתובעת עבור ביצוע העבודה הנ"ל סך 24,439 ₪ בצירוף בצרוף ריבית החל מיום הגשת התביעה 20.12.17 ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע את הוצאותיו וכן שכ"ט (מופחת בשל קבלת חלק מהתביעה בלבד) בסך 1,500 ₪.

הכרעת דין זו מתייחסת לשני תיקים בהם הוגשו כתבי אישום כנגד הנאשם: ח"נ 57054-08-17 ו-ח"נ 50849-07-17.

לפני כעשר שנים הוקם בתחילת הרחוב, מול ביתו הנאשם (ככל הנראה ברח' הרב אלמושנינו 2), בית כנסת אשר תחתיו אולם אירועים.

אולם עריית ירושלים הציבה שם מכולת אשפה - ולכן גם שם אי אפשר לחנות בשל הפרעה למעבר רכב פינוי האשפה.

בצד הימני של הרחוב, בין בתים מס' 4 ו-6, מעט אחרי הצומת (לכיוון צפון בלבד) עם רחוב חכם אברהם פטל, ישנה דרך כניסה (מאונכת לרחוב) המובילה לכניסה לחניות מוסדרות של דיירי הבניינים בצד זה של הרחוב.

הרושם שהיתקבל משלושת העדים הוא מאמץ מעושה לתמוך בחוקיות ולגיטימיות הדו"חות שניתנו לנאשם, תוך הסתרה מגושמת של חוסר האכיפה הקיצוני ברחוב - נוכח הקשיים המיוחדים בו - ונזילות מדיניות האכיפה בו. עד התביעה הראשון טען בתחילה כי אין מצוקת חניה במקום (עמ' 5, שור' 12-11), אולם בהמשך אישר כי הרחוב עמוס כי "אין מה לעשות. זו ירושלים" (עמ' 5, שור' 27-26).

...

בהתאם להוראות סעיף 182 סיפה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 , ראשית דבר אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם.

ש: מה ראית במקום? ת: מה שמאפיין את המקום זה שמסביב למכולות האשפה תמיד יש ליכלוך, כל מיני קרטונים ופלסטיקים ואבנים, הכל ממש מסביב למכולות, מה שקרה באותו יום שהתובע דרך עך משהו מפלסטיק אולי והחליק זה מה שראיתי, כי משהו עף מתחת לרגלים שלו ועף אחורה לשאלת בית המשפט, האם ראית את רגע הנפילה ממש? ת: אני משיב כי כן, הייתי ממש מולו".

רשות מקומית נושאת בחובת הזהירות כלפי המשתמשים במרחב הצבורי שנימצא תחת שליטתה (השוו: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פד"י לז(1), 113; ע"א 862/80 עריית חדרה נ' זהר, פד"י לז (3), עמ' 757; ע"א 3443/74 גרובנר נ' עריית חיפה, פד"י ל (1), 141; ע"א 4597/91 קבוץ אפיקים נ' כהן, פדי נ (2), 111).

בית המשפט דחה את התביעה כנגד חברת הניקיון, וקבע, כדלקמן (עמ' 4 לפסק הדין): "צד שלישי אינו אחראי לתאונה, וזאת בשל העובדה כי, צד שלישי סיפק לנתבעת עובדי ניקיון על פי דרישתה. צד שלישי נידרש לספק לנתבעת שלושה עובדי ניקיון במשמרת לכל החנות המשתרעת על כ- 4,000 מטר (4 דונם). מדובר במספר קטן של עובדים לעומת שטח החנות. עליהם להשגיח על הניקיון, ולכן לא ניתן לידרוש מהם שתהא השגחה מלאה בכל נקודת זמן. הצד השלישי פועל על פי הוראות הנתבעת מס' 1, מחובתה הייתה לדאוג למספר עובדי ניקיון מספיק." תשובתו של ערן בחקירתו החוזרת, לפיה חובתה של חברת הניקיון הנה נקוי סביבת הפח ברדיוס של 5 מטר בזמן הפינוי עצמו, מלמדת כי אין עליה החובה לדאוג לניקיון הכביש ו/או המדרכה בכל ימי השבוע ובכל זמן נתון.

...

בנוסף תשלם הנתבעת 2 לתובע החזר אגרה כשהיא משוערכת נכון ליום התשלום בפועל.

התביעה כנגד הנתבעות 3-4 נדחית.

כן אני מורה על דחיית ההודעה לצד השלישי, ומחייבת את הנתבעת 2 לשלם לצד השלישי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000₪.

הנתבע 2 הנו מי שהיה במועד הרלוואנטי לתאונה הבעלים של המשאית שהנה משאית אשפה בדחס אשר כדבר שבשיגרה מרוקנת אל תוכה מכולות אשפה המכונות גם "צפרדע". בכתב התביעה טענה התובעת כי הנתבעת 1 היא זו שהחזיקה, במשותף עם הנתבע 2 או לבד, במשאית במועד הרלוואנטי לתאונה.

לאחר שכבר הוגש כתב התביעה המתוקן, ביקשה הנתבעת 1 להורות על תיקון ההודעה לצד שלישי שנשלחה על ידה בתחילה כלפי מנורה חברה לביטוח בע"מ ולאחר שנעתרתי לבקשתה, הגישה הנתבעת 1 הודעה לצד שלישי כנגד הצד השלישי הנוכחי.

לאחר שנחקר השמאי, העיד מטעם התובעת מר אלקסאסי שהוא עובד עריית רהט ואשר הנו "אחראי על פינוי מכולות אשפה בעיר". העד העיד כי הגיע למוסך כחצי שעה לאחר שנציג התובעת היתקשר אליו ובקש שיגיע למוסך.

ברור שלא היה שום טעם בניסיון פינוי של מכולה שעדיין נימצאת מתחת למדף ועל כן הטענה כי תמונה מס' 14, שהמקבילות שלה הן תמונות 17 ו – 18, צולמה שבוע לאחר הארוע הנטען, היא טענה בלתי סבירה לחלוטין ואין בה כל היגיון.

...

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור אני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת סך של 15,216 ₪ כאמור בס' 39 לפסק הדין.

אני מחייב את צד ג' לשלם לנתבע 2 את הסכום שישלם בפועל לתובעת כאמור בס' 50 לפסק הדין והכל בכפוף לאמור בס' 54 לפסק הדין.

באשר להוצאות המשפט הרי שלנוכח התוצאה המעורבת ולנוכח העובדה כי ההודעה לצד ג' הוגשה שלא ע"י הגורם הנכון איני עושה צו להוצאות זולת הוצאות דיון הסרק מיום 20.12.2016 בגינו אני מחייב את הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 1,500 ₪.