מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מיצוי דמי מחלה מעבר ל 90 ימים

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

אשר לצבירת ימי מחלה נקבע בס' 23 – "חבר יהא זכאי על פי חוק דמי מחלה למכסה של 18 ימי מחלה לשנה, יחסית לתקופת עבודתו במשך אותה שנה ויחסית לחלקיות מיכסת העבודה". בס' 30 לתיקון, הוגבלה צבירת ימי המחלה לסך של 120 בלבד וכן פדיונם יכול להעשות רק עם סיום ההעסקה ועד לתקרה של 90 ימים.
הקרנות לא פעלו בהתאם לשינוי התקנון של אגד, וכאשר הגישו התובעים תביעות לקרנות, לאחר שמיצו, כל אחד מהם, את ימי המחלה שנצברו להם בהתאם להוראות התקנון הסוצאלי לפי הוראות ס' 33(ב) לתקנון האחיד, קבעו הקרנות את המועד האחרון לזכאותם לדמי מחלה מאגד, על בסיס המנגנון שציינו במכתבם כנ"ל (אף כי לעתים נעשתה שגיאה גם בדרך החישוב שנקטו בה – בעיניין זה יוער, כי הנתונים שלהלן הם בהתאם לחישוב המתוקן שערכו הקרנות): מר רוזן הגיש תביעה בגין התקופה שבין 12.11.13, מועד מיצוי המחלה שנקבע על ידי אגד, ועד ליום 26.11.13.
לכך יוסף, כי נוהל המעבר, משקף איזון בין המצב הרווח בשוק לבין "זכויות היתר" שניתנו לעובדים/חברים ביחס לימים אלו –בהתאם להוראות ס' 4 לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976, מוגבלת צבירתו של עובד ל-90 ימי מחלה.
...
על כן, אף אם לטעמינו החלוקה של 40-60 היא זו שמשקפת נאותה את הזכויות מחד, והסיכונים מאידך שהיו לעובדים במכסת ימי החופשה/הישנים, לא מצאנו כי ההוראות הנוספות, המגבילות את הצבירה משמעותית עולות כדי חוסר הגינות או חוסר תום לב כלפי הקרנות או כהסכם לרעתן.
סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית בכל הנוגע לתובעים הבאים: מר רוזן, מר כהן, מר זבורף ומר גיא.
התביעה מתקבלת במלואה בכל הנוגע למר חיון.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת טענה מנגד כי התובע אינו זכאי לדמי מחלה שכן הוא דיווח על הניתוח שעבר רק בדיעבד וכבר ביום 8.11.11 עזב את עבודתו ולא שב אליה.
מאחר והנתבעת לא חלקה על כך שעמדו לזכותו מלוא דמי המחלה על פי חוק, קרי 90 ימים, הרי שהתובע זכאי היה למצות ימים אלו בהתאם לראיות שהוצגו, התובע עבד עד ליום 8.11.16 וקיבל את מלוא השכר בגין חודש 11/11.
...
בהיעדר ראיה לסתור את האמור בתלוש השכר, הרי שאנו קובעים כי התובע זכאי לדמי מחלה, בהתאם לשכר קובע בסך 5,950 ₪.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין סך 13,316 ₪ בגין דמי מחלה.
בנוסף, תשלם הנתבעת סך 1,500 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ממילא פצויי הפיטורים כבר הופרשו על ידי הנתבעת לקופות הגמל (סעיף 8(ח) לחוזה ההעסקה האישי – נספח א' לתצהיר ניסנסון), כך שפיטוריו לאחר מיצוי 90 ימי המחלה לא אמורים היו להיות כרוכים בעלות לנתבעת.
התובע לא הצביע על מקור המקנה לו זכות לנצל מעבר ל- 90 ימי מחלה, שהיא תקופת המחלה המאקסימאלית לפי סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה.
...
ענין זה, הנסב על זכויות התובע כלפי קופות הגמל בשים לב לכך שאלה משלמות לו קצבת נכות, איננו חלק מתובענה זו. יש לדחות את התביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
סיכום לאור כל האמור לעיל – התביעה נדחית.
התובע אינו זכאי כי הנתבעת תשלם לו את מענק הפרישה שאמור היה להיות משולם לו במידה והיה מקבל את הצעת הפרישה שהוצעה לו בחודש יולי 2012; הוא אינו זכאי לפיצוי בגין אי קיום שימוע עובר לפיטוריו – שכן מעולם לא פוטר, והנתבעת פעלה כדין עת הציעה לו הצעה לפרוש בהסכמה; והוא אינו זכאי לפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב שכן התנהלות הנתבעת כלפיו היתה ללא דופי.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מעבר לכך שמדור התשלומים אינו מוסמך להורות למעסיקים להתנהל בנגוד לדין, לא מצאנו בהנחיות שהציג הנתבע כסותרות את ההוראות כמפורט לעיל.
לפי סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, התקופה המאקסימאלית שניתן ליצבור דמי מחלה היא 90 יום.
בנסיבות העולות לעיל דעתנו שאף "אם לא נערך שימוע פורמאלי הרי שדי בבירורים, בדיונים, בגישור, ובהצעות ההסדר, כדי למצות חובה זו" (ר' עע (ארצי) 17221-10-17 שמואל דב שיליץ - חברת קדישא חסידים, פס' 75 (20.8.19)).
...
תלושי שכר פגומים לאור קביעותינו לעיל אנו מקבלים את התביעה לפסיקת פיצויים בגין אי עריכת תלושי שכר כדין.
קרן השתלמות מכיוון שהתובע לא התייחס בטיעוניו לכך שהוא היה זכאי לקרן השתלמות אלא עד שלב הסיכומים, אין מקום להזקק לטענה זו. סוף דבר על הנתבע לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן: בסך 3,000 ₪ בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה.
נוסף לאמור לעיל ישלם התובע לנתבע סך של 500 ₪ הוצאות משפט ו-7,000 ₪ שכ"ט עו"ד. ניתן היום, י"ב אלול תשע"ט, (12 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

אמנם התובעת הביאה תעודות מחלה מעבר ל-90 יום אלו, אלא שלא קמה כל חובה חוקית לנתבעת לשלם לה דמי מחלה מעבר ל-90 יום, או שלא לפטרה לאחר תום 90 הימים, כך שבכל מקרה לא פוטרה בזמן שהייתה בתקופת מחלה.
לעניין זה נקבע בע"ע (ארצי) 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים – לסלי פנחס וניט (ניתן ביום 07.12.2008) כי: "ונבהיר. אין באמור לעיל כדי למנוע ממעסיק לפטר עובד השוהה בתקופת אי-כושר ומקבל דמי מחלה. אולם, המעסיק אינו רשאי לקבוע את מועד סיום יחסי העבודה למועד הקודם למועד מיצוי ימי המחלה בתשלום להם זכאי העובד מכח חוק דמי מחלה." (ההדגשה לא במקור – י.ש).
...
שתי נקודות אלו אמנם לא מזכות אותה בפיצוי, כאמור, אם כי סבורים אנו כי יש בנסיבות אלו כדי להצדיק הליכה לקראתה בנושא ההוצאות.
סוף דבר: התביעה נדחית.
כפי שהובהר לעיל ולמרות שהתביעה נדחית – אין צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו