מיסים ניכוי מס תשומות במכירת עסק

כללי המערערים הורשעו על יסוד הודאתם בעבירות מס, כדלקמן: המערער מס' 1 הורשע בנכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מיסמך ובמטרה להיתחמק מתשלום מס, הוצאת חשבוניות מס מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה ובמטרה להיתחמק מתשלום מס, זייף או שינה פנקס או מיסמך שנידרש לנהלו או למסרו.

ואלה המעשים: בין השנים 2009-2013, היה המערער מס' 1 בעליו ומנהלו של עסק למכירת מוצרי חשמל ומחשבים.

...

דיון דין הערעור להידחות.

לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

לפי עדותה של גליה זוארץ (להלן: גליה), שיעבדה כפקידה אצל הנאשמת, מדובר בעסק למכירת חומרי ביניין וקרמיקה, שכלל חנות ומשרד.

הנאשמים ניכו מס תשומות בסכומים גבוהים ביותר, מבלי להראות מסמכים שנוגעים להעסקתם של עובדים, יומני העבודה של אותם עובדים, קיומם של חוזים וכיוצא באלה מסמכים שחובה על כל עוסק להחזיק בעיסקו על מנת לתעד את עסקאותיו החוקיות.

...

בנסיבות אלה, הנני קובע כי הנאשמים לא הצליחו להפריך את "חזקת הפיקטיביות" שנוצרה לגבי כל 49 החשבוניות שהונפקו לאגמנס, וזאת מכוח עדותו של אלון.

באישום השני הנני מרשיע את הנאשמים בביצוען של 170 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, וזאת בנסיבות מחמירות לפי סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערף מוסף.

באישום השני הנני מרשיע את הנאשמים בביצוען של 170 עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה.

באישום השני הנני מרשיע את הנאשמים בביצוען של 170 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

ניכוי מס תשומות שלא כדין מיתקיים באחת הנסיבות הבאות: ניכוי מס תשומות ללא חשבונית כלל; ניכוי מס על בסיס חשבונית מס פיקטיבית, מבלי שהיתה עסקה; ניכוי מס על בסיס חשבונית זרה, שנתן אדם זר שאינו קשור לעסקה כלשהיא (ע"פ 5783/12 גלם ואח' נ' מדינת ישראל (11.09.14)).

האם עלה בידי התביעה להוכיח את מודעותם של הנאשמים? טענתם המרכזית של הנאשמים היא, כי עסקו בשיווק שמנים ודלקים, ונהגו לרכוש דלקים ושמנים מחברת ברידג', באמצעות חיים לוי, ולמכור אותם לחברת עטה אור אשדוד, באמצעות יהודה אסייג.

...

סוף דבר הוכח בראיות נסיבתיות כי הנאשמים היו מודעים לניכוי 6 חשבוניות פיקטיביות ורישומן בדיווחים לרשויות המס.

מכאן המסקנה היחידה העולה מתוך הראיות, כי הנאשמים היו מודעים למעשי המרמה בהם היו מעורבים, במטרה לחמוק מתשלום מס. אמנם, נפלו מחדלי חקירה בחקירת הנאשמים והחקירה התנהלה בשיהוי.

לאור האמור, אני מרשיעה את הנאשמים בביצוע 6 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש מסמך לגביו במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, ועבירה של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(6) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף.

בחלק הכללי מצוין, בין השאר, שאנטלופ ודא סא הן חברות פרטיות, שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום עסקו במכירה קמעונאית בחנויות.

על רקע זה הואשמו איפוא הנאשם ודא סא בשתי עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש להם לגביו מיסמך במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, לפי הוראות סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, ובשתי עבירות של הכנה, ניהול או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, לפי הוראות סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ. השתלשלות העניינים וההסכמות בהסדר הטיעון: הדיונים המקדמיים בעיניינם של כל הנאשמים, הן בתיק מס ההכנסה והן בתיק המע"מ, נשמעו לפני כבוד השופטת דנה אמיר, לרבות במתכונת של גישור.

...

על רקע כל אלה – ותוך התחשבות במהות וטיב העבירות שבביצוען הורשע הנאשם, במשך תקופת ביצוע העבירות וכן בהיקף הנזק שנגרם בעטיין לקופת הציבור – אני קובע את מתחם העונש ההולם בתיק המע"מ בין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 24חודשי מאסר בפועל.

יוטעם, כי המסקנה בדבר ענישה מתונה ברכיב המאסר בפועל נגזרת גם מהתחשבות בענישה המקלה שנגזרה על שגיא ומנצור.

סוף דבר: אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם (דוד חנונו): (א) 9 חודשי מאסר בפועל.

התכלית של הוראת תקנה 14 (א) מבוססת על העובדה שרכב פרטי הוא נכס שמיועד לשימושו הפרטי של המחזיק בו. על כך הרחיב לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת י' סרוסי) בפסק הדין בע"מ 9652-01-17 ביטחון שירותים אבידר בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א 3 (25.09.2019) (להלן: "עניין אבידר"): ".....מטרתה של תקנה 14 לתקנות מע"מ היא למנוע שימוש ברכב פרטי בעסק והיא מגשימה את מטרתה זו על ידי עשיית השמוש ללא כדאי באמצעות אי התרת ניכוי מס התשומות ... מתקין התקנה קבע באופן מפורש כי ניכוי מס תשומות בגין מכירת רכב פרטי לעוסק יותר רק בכפוף לרשימה סגורה של חריגים הקבועים בתקנה 14 (ב) וכך גם פורשה תקנה 14 בפסיקת בתי המשפט" תקנה 14 (ב) לתקנות קובעת חריגים לכלל שנקבע בתקנה 14 (א).

...

הסדרי החילוט השונים מאפשרים כאמור לחלט רכוש באופן זמני ועד להכרעת ההליך הפלילי- וזאת במטרה לשמור על מצבת נכסיו של המבקש כמות שהיא, כך שניתן יהיה לבצע חילוט בבוא העת ככל שהמבקש יורשע [ראו, ע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.08.2019), שם נדון הסדר חילוט בעניין חוק איסור הלבנת הון, אולם התכלית והרציונל דומים לעניינו], ובסופו של דבר, ככל שכספי המע"מ יושבו, יש בכך לגרוע מקופת החילוט, זאת משום שהצדדים סיכמו על שווי הפקדה בסכום מסוים, השבת כספי המע"מ מקטינה הן הכספים התפוסים והן הכספים שניתן יהיה לחלט בשיעור של 17%.

נקודה נוספת היא שלצורך היקף חילוט אין לקחת בחשבון תשלומי מס שנוצר מפדיון רכוש בהליך זמני, וזאת כפי שנקבע בע"פ 6339/18 בלווא נ' מדינת ישראל (15.1.2020): "הכנסת התדיינות מיסויית למסגרת הדיונית של הליך החילוט הפלילי, שבגדרה תיבחן השפעתו של הסכום שבו בוצעו העבירות על נטל המס שבו נשא נאשם תביא לתוצאה לא רצויה של הכבדה ניכרת על הדיון בהליך ובאופן בלתי נמנע – להארכתו ולהגדלת העלויות הכרוכות בו. כפי שציין השופט י' עמית בהליך החילוט הזמני בעניין תענך, חילוט של הסכומים האמורים "נטו" הוא משום התערבות בדיני המס, שאין בית משפט של פלילים יכול או ראוי שידרש להם" כמו כן, ניתן לאסור על ניכוי הוצאות הכרוכות בעבירות על החוק [ראו, ע"א 6077/20 פקיד שומה יחידה ארצית לשומה נ' רועי חיון (29.05.2022)], כאשר לדידה של המשיבה , בקשת המבקש 1 להחזר המס היא בגדר התחמקות מהמס שהוטל עליו, וזאת רק בשל העובדה שרכבו נתפס, נוכח מעשיו הפליליים ואין לאפשר את ניכוי ההוצאות.

סיכומם של דברים, אני דוחה את כלל בקשות המבקשים ביחס לכספי הפיקדון שהופקדו לצורך חילוט אפשרי עתידי, ככל שהמבקש 1 יורשע במיוחס לו. ביחס לבקשתו של המבקש 1 להקלות בתנאי שחרורו הרי שחרף החלטתי מיום 1.5.22 לא התקבלה התייחסות שרות המבחן לעניין זה. לפיכך אני מורה לשירות המבחן להגיש התייחסותו לאפשרות הקלת תנאי השחרור בעניינו של המבקש 1 וזאת עד ליום 8.8.22.