מיסוי ריבית על פיקדונות מט"ח

יחיד משקיע סכום כסף בפקדון בנקאי צמוד מט"ח הנושא ריבית קבועה.

לטענת המערערת, הפער בין שעורי המס על הריבית בכל אחד מהפקדונות נועד למסות בעקיפין את הרווח הנובע מרכיב הפרישי ההצמדה, אשר פטור ממס באופן פורמלי בלבד.

...

לבסוף, מצא בית המשפט להתייחס לטענת המערערת ולפיה גם על הפרשי ההצמדה המתווספים על הריבית שנשא הפיקדון היא חויבה במס, ומכך יש להסיק כי רווחים שמקורם בהפרשי הצמדה בפיקדון בנקאי אינם פטורים ממס, וכי הפרשי הצמדה וריבית חד הם. בהקשר זה ציין בית המשפט כי מקום בו יש עלייה במדד ונזקפת למפקיד הכנסה מהפרשי הצמדה המתווספים על הריבית המוסכמת, אפשר שאין מקום לחייב רכיב זה במס.

ולכן מצאנו לומר כבר עכשיו, כדי להבהיר אחת ולתמיד, כי הסוגיות אותן מבקשת המשיבה לעורר אינן רלוונטית לענייננו אנו.

וכך הוא כותב בספרו, כשהוא מתייחס באופן פרטני ומדויק לסוגיה מושא הערעור: "עם זאת סבורני כי הואיל והפסדים והכנסות המסוּוגים למקור הכנסה אחד – ולענייננו, סעיף 2(4) לפקודה – מקוּבצים יחדיו לחשבון משותף, הרי שהפסד פיננסי פסיבי השקָעָתי מותר בקיזוז 'פנימי' כנגד הכנסות אחרות שמקורן בסעיף 2(4) לפקודה ... כך, למשל, נישום שנתהווה לו הפסד פיננסי פסיבי השקָעָתי שמקורו בעודף הוצאות על הכנסות מדיבידנד על מניות, יוכל, לדעתי, לקזזו כנגד הכנסות מריבית באותה שנת-מס ובלבד שההכנסות מריבית כאמור מהוות הכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה ... למיטב ידיעתי, גישתי האמורה אינה מקובלת על רשויות המס, שאין מתירות לקזז הפסד פיננסי פסיבי השקָעָתי כנגד הכנסות אחרות, לרבות לא הכנסות שמקורן בסעיף 2(4) לפקודה.

סוף דבר; אציע לחברי, אפוא, לדחות את הערעור שבפנינו, ולחייב את המערערת בהוצאותיה של המשיבה בסך 30,000 ש"ח. השופט י' עמית: אני מסכים.

באשר להלכה שיצאה מבית משפט זה בעע"ם 7486/14 בראל נ' מדינת ישראל - רשות המיסים‏ (27.7.2016) (להלן: עניין בראל) – ולפיה יש למסות את רכיב הריבית בפיקדון צמוד מט"ח הגם שעקב ירידת שער המט"ח סכום הפיקדון קטן מסכום הקרן שהופקדה – נטען כי בשונה מעניין בראל, בעניינינו הפיצול בין שני נכסים מלאכותי ומשולל היגיון, שכן לא מדובר בשני תזרימי הכנסה נפרדים המזוהים ספציפית עם סעיפי מקור בפקודה.

...

אשר על כן, דין הערעורים להידחות, והשומות שהוציא המשיב בצו לכל אחד מהמערערים עומדות בעינן.

משכך, לא נדרשתי לטענות הצדדים באשר לקשיים שונים ביישומה של גישת שני הנכסים, כגון תחולתה על נכסי מקרקעין הנמכר בחו"ל שמחירו נקוב במטבע חוץ וכיו"ב. אשר על כן הערעורים נדחים.

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: לאחר העיון החלטתי להצטרף לחוות דעתו של חברי השופט עמית.

ערעור זה מופנה כלפי שתי סוגיות שהוכרעו בפסק דינו של בית משפט קמא – הראשונה היא אופן חישוב רווח ההון הריאלי בחברה משפחתית, והשנייה היא האפשרות לנכוי או קזוז הפסד מהפרשי שער חליפין, מול רווח מריבית בפקדון מטבע חוץ (להלן: מט"ח).

החריג הקבוע בסעיף 125ג(ד)(2) מתייחס למשל למצב בו אדם נוטל הלוואה לצורך השקעה המניבה ריבית, ורוצה לנכות את הוצאות המימון בגין ההלוואה (אלכס שפירא מסוי שוק ההון 349 (מהדורה שנייה, 2012)).

כך למשל למקורות שונים המופיעים באותו סעיף קטן נקבעו שעורי מס שונים, כגון שיעור המס על דיבידנד השונה משעור המס על ריבית.

...

עמדתי היא שגישה זו דינה להידחות, ושניתן לקזז הפסד רק מאותו מקור, אף אם מדובר בתת-מקור כגון דיבידנד, ריבית או הפרשי הצמדה.

המסקנה היא כי אין לקבל את הסתייגות המערערים בנושא קיזוז ההפסד.

לסיכום, אציע לחברי לקבל את הערעור בסוגיה הראשונה, בנוגע לאופן חישוב רווח ההון הריאלי, באופן שהמדד הקובע יהיה מדד המחירים לצרכן ולא כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי.

לפי דברי ב"כ העוררים שהם תושבי בריטניה, כמחצית התמורה הופקדה בפקדון מטבע חוץ בדולרים של ארה"ב. אין מחלוקת לעניין שחיקת שער הדולר בתקופה האמורה.

לוועדה אין סמכות לידון בקנסות אי הצהרה המוטלים כדין, ונאמנים עלי דבר ועדת הערר באשר לטיבו של הקנס ולשיקול דעת המנהל להפחיתו (בו"ע 25705-02-12 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' מנהל מס שבח חיפה (ניתן ביום 21/11/12), (פסקה 22( "גם טענה זו איננו מקבלים. הפחתת הקנס מסורה לשיקול דעתו של המנהל אם ראה כי האיחור נובע "מסיבות מוצדקות". הקנס על פי "סעיף 94א' לחוק אינו עונש אלא סנקציה מנהלית שנועדה לסייע בהרתעה ולאפשר אכיפה יעילה של חובת תשלום המס (ראו למשל ע"פ 758/80 יש-לי בע"מ חברה פרטית נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4) 625 (1981); רע"א 277/82 נירוסטה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(1) 826, 831 (1983); י' הדרי מסוי מקרקעין 310 (מהדורה שנייה, 2007)). נקודת המוצא צריכה על כן להיות כי מקום שבו נקבע בדין שיעור קנס שעל נישום לשלם בשל מחדלו, יש להותיר את הקנס בשיעור הקבוע. הפחתת הקנס תעשה על ידי המנהל על פי שיקול דעתו רק במקרים מתאימים. בית המשפט ימנע מלהתערב בשקול דעת זה אלא אם כן נפלו בו פגמים כמו חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי או חוסר סבירות קיצונית". בנסבות המקרה שבפנינו התוצאה המצטברת של הסכומים בגין מס הרכוש, היטל ההשבחה, מס השבח, הריבית, ההצמדה והקנסות עלולה לעלות על גובה התמורה שקבלו העוררים בזמנו בעיסקת המקרקעין.

...

יהושע ביליצקי, רו"ח רו"ח נדב הכהן: הנני מצטרף לעמדתו של חבר הועדה, רו"ח יהושע ביליצקי, לפיה יש לדחות את בקשת העוררים לפיצול השבח ביניהם.

_____________ נדב הכהן, רו"ח השופטת רות שטרנברג אליעז מקובלת עלי דעתם של חבריי בסוגיות שעלו בערר זה, למעט תחולת חזקת השיתוף כפי שהסברתי בחוות דעתי.

__________________________ רות שטרנברג אליעז שופטת אשר על כן נדחה הערר ברב דעות, בנושא חלוקת השיתוף, מתקבל חלקית בסוגיית ניכוי ההוצאות ומתקבל בדעת רוב בסוגיית פריסת השבח.

הפיקדון דלעיל נובע מהכנסה, שהמס עליה שולם, והינו פקדון להשקעה, אך המשיבה יכולה, בכל עת שתחפוץ, לדרוש את המרת הפקדון למטבע ישראלי, והבנק חייב להמירו על-פי שער החליפין של מטבע זה ביום ההמרה, כאשר הפרישי השער אינם נפגעים מההמרה, להבדיל מהריבית על הפקדון.

סעיף 2(4) שבפקודה קובע לאמור, כי אחד ממקורות ההכנסה, המחייבים את הנישום בתשלום מס הכנסה, יהא: "דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך ריווחי הון של חברה, וכן ריבית הפרישי הצמדה או דמי נכיון". "הפרישי הצמדה" מה משמעם? בא סעיף 1 לפקודה ומגדירם כך: "כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה עקב הצמדה לשער המטבע, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות הפרישי שער". מאחר שערעור זה עניינו ב"הפרישי שער" דווקא, מתבקשת הגדרתו של מושג זה. נמצאנו בסעיף 1 לפקודה הקובעת: "סכום שנוסף עקב שינוי בשער החליפין לקרן מילווה, שהיא פקדון במטבע חוץ או שהיא הלוואה שיש להחזירה במטבע חוץ." 5.

על-פי השקפה זו הפרישי השער חייבים במס על-פי מועד הצטברותם, והרי הם מצטברים בוודאות, מכוח העובדות המוסכמות, מדי שנה בשנה לסוף כל שנת מס. אשר על-כן, חובת המיסוי של הפרישי שער על פקדון כנ"ל תתקיים בכל שנת מס על-פי חישוב המרה, שייעשה רעיונית ליום המסיים את שנת המס.

...

סעיף 2(4) שבפקודה קובע לאמור, כי אחד ממקורות ההכנסה, המחייבים את הנישום בתשלום מס הכנסה, יהא: "דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, וכן ריבית הפרשי הצמדה או דמי נכיון". "הפרשי הצמדה" מה משמעם? בא סעיף 1 לפקודה ומגדירם כך: "כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה עקב הצמדה לשער המטבע, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות הפרשי שער". מאחר שערעור זה עניינו ב"הפרשי שער" דוקא, מתבקשת הגדרתו של מושג זה. נמצאנו בסעיף 1 לפקודה הקובעת: "סכום שנוסף עקב שינוי בשער החליפין לקרן מילווה, שהיא פיקדון במטבע חוץ או שהיא הלוואה שיש להחזירה במטבע חוץ." 5.

לא זה הטעם, שעל-פיו הגיע בית המשפט בע"א 385/75 לכלל מסקנה, כי החיוב במס יהא מצטבר, כמפורט לעיל.

בשלושת המקרים, אשר בהם נקבעה הלכה כנ"ל, היה משהו מן המשותף-משהו שהשפיע בגיבוש המסקנה המשפטית החדשנית-הכוונה לכך שבכל המקרים הנישום דיווח על הכנסותיו וניהל את ספריו לפי השיטה המסחרית.

צודקת איפוא המערערת בהשגותיה כנגד פסק הדין, ודין הערעור להיתקבל.