מיסוי עבודות קבלניות או קבלניות משנה

מעת ש-CE הגישה את הצעתה, במסגרתה DB היא קבלן משנה עקרי שהצעתה נסמכת על עבודתו, ולועדה ידוע כי DB משמשת גם כקבלן משנה לנת"ע בפרויקט הקו האדום, וכי לא נתבקש ובודאי שלא נתקבל כל אישור לעניין זה – הן מצידה של CE והן מצידה של DB, היה מקום כי הועדה תקדיש את תשומת לבה לעניין למצער במועד בחינת ההצעות (ייתכן שהיה מקום לבחון את ניגוד העניינים כבר במועד אישור ההסכם עם ינון, אולם לא מצאתי לידון לעומק בעיניין זה).

נטען, כי הוראות אלו נקבעו בהיתחשב בקיומם של מבנים תאגידיים מכוונים בחברות זרות הפועלות בזירה הגלובאלית, ובניסיון לתת מענה למקרים בהם הפיצול בין חברת האם לחברה הבת נעשה מטעמים פרוצדוראליים, כגון למטרות מסוי.

...

בענייננו, קודם לפתיחת ההצעות הכספיות ולהכרזה על הזוכה, ועדת המכרזים קיימה דיון בעניין והגיעה למסקנה שלא נדרשות הבהרות לגבי עמידתCE בתנאי הסף, כיוון שהנסיבות ברורות וניסיון של קבלן ראשי יכול להיות מודגם באמצעות 2 חברות בת נפרדות, כשניסיון המצטבר מיוחס לחברת האם (החלטת ועדת המכרזים מיום 9.1.2018 – נספח 16 לעתירה).

בנסיבות ולאור המסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי לדון לגופו של עניין בטענות CE בדבר הפגמים בהצעת העותרות.

בנסיבות אלו, מצאתי לציין שלנגד עיני עמדה גם ההשלכה על לוח הזמנים של הפרויקט והאינטרס הציבורי ככל שתפסל הצעת CE. סוף דבר העתירה נדחית.

המשיב עובד או באופן ישיר כקבלן או כקבלן משנה של חברה שעובדת עם הרשויות.

...

אני סבורה שטענת חברתי לא לב העניין כלל וכלל ואני אבקש להתייחס לטענה זו. העיקר הוא האם ההרשעה עכשיו ככל שבימ"ש נכבד יהפוך את החלטת בימ"ש קמא האם יהיה נזק משמעותי וכבד עבור המשיב והתשובה חד משמעית כן. מציגה לביהמ"ש מסמכים שהוגשו בבימ"ש קמא, מכתבים וחוזים משנת 2001 ו- 2002 בין המשיב לבין הרשויות.

לאחר הפסקה ב"כ המשיב: התייעצתי רבות עם המשיב והבעתי בפניו את המלצת ביהמ"ש באשר לקבלת הערעור ולהרשעתו שהיא בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון כאשר מדובר בעבירות מס. המשיב מקבל את המלצת ביהמ"ש ומסכים לקבלת הערעור כך שיבוטל ההליך של אי הרשעה וכן יבוטל הליך השל"צ. <#8#> פסק דין בהסכמת המשיב, שקיבל את המלצת ביהמ"ש לאחר ששמע טיעונים מפי ב"כ הצדדים ועיין במסמכים שהוגשו על ידם, ולאחר שהתייעץ עם באת כוחו, אנו מקבלים את הערעור ומרשיעים את המשיב בעבירה של אי הגשת דו"ח במועד (4 עבירות) לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א-1961.

אנו גוזרים על המשיב 3 חודשי מאסר על תנאי שלא ירצה אלא אם יעבור תוך שנתיים מהיום העבירה בה הורשע או אחת העבירות על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א-1961.

הנתבעת שימשה כקבלן משנה לבצוע עבודות בידוד שונות בפרויקט עבור חברת סוללאבן אי.פי.סי אשלים שותפות מוגבלת (להלן: "הקבלן הראשי "), שנשכרה לבצע את העבודות עבור הזכיין שזכה במיכרז שפירסמה מדינת ישראל לבצוע הפרוייקט.

העידר קזוז מע"מ: לטענת הנתבעת יש לקזז סכום של 622,000 ₪ מהחשבון בגין סכום אשר עוכב על ידי רשות המס, שכן התובעת בגין חשבונית חודש ספטמבר 2018 לא צרפה את החשבונית בשפה העברית (ראה העתק החשבונית מחודש ספטמבר 2018 נספח 6 לכתב ההגנה, העתק מהודעת רשות המיסוי נספח 7 לכתב ההגנה ותחשיב המס שהיה צריך להיתקבל בגין החשבוניות נספח 8 לכתב ההגנה).

...

לאור האמור לעיל אני דוחה את טענת הקיזוז.

הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש לא במסמכים שצירפה ולא בעדות שנתנה, ומכאן שדין טענת הקיזוז בעניין המע"מ להידחות.

סוף דבר: לאור האמור לעיל אני מקבלת את התביעה במלואה ומורה לנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה, דהיינו את הסך של 1,469,231 ₪ בתוספות הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 120,000 ₪ והחזר אגרה בהתאם לקבלה.

בתוספת לחוק-עזר זה, שבה נקבעו שעורי המס (קה"ת 2014, תשכ"ז, ע' 1767), נאמר כחלק הנוגע לעניין שבפנינו: "קבלן, או קבלן-משנה, לסלילת כבישים, לעבודות ביניין או לכל עבודה קבלנית אחרת בתחום המועצה שהיקף עבודתו לשנה בלירות...

השופט ויתקון: אני מסכים למסקנה שאליה הגיע חברי, השופט י' כהן, אך ברצוני לבסס מסקנה זו על נימוק אחד בלבד, העולה מדברי חברי, והוא שהתיקון משנת תשכ"ז מעיד עדות ברורה על כוונת המחוקק למנוע ריבוי מסוי מקומי על אותה פעילות עיסקית, ושהפירוש הצר שניתן על-ידי חברי לדיבור "הקף העבודה" מתיישב יותר עם כוונה זו מאשר הפירוש הרחב שהמועצה דוגלת בו. הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט י' כהן.

...

השופט המלומד של בית-המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיבה, ונימוקו לכך היה, שאם תגבה המערערת מס על ערך השרות המיוצרת באזור תל-אביב-יפו, תשלם המשיבה לגבי אותו חלק מהעבודה מס בשני מקומות שונים.

מסקנה זו מתחזקת על-ידי עקרון הפרשנות של דיני מסים, לפיו, כאשר חיקוק פיסקלי משתמע לשתי פנים ואין סיבה מיוחדת להעדפת דרך פירוש אחת על האחרת, יש לפרשו לטובת משלם המס (ד"ר ויתקון וד"ר נאמן, דיני מסים, מהדורה רביעית, ע' 41-44).

דעתי היא, שיש לדחות את הערעור ולחייב את המערערת לשלם למשיבה הוצאות ערעור זה בסך כולל של 750 ל"י. השופט ח' כהן: אני מסכים.

השופט ויתקון: אני מסכים למסקנה שאליה הגיע חברי, השופט י' כהן, אך ברצוני לבסס מסקנה זו על נימוק אחד בלבד, העולה מדברי חברי, והוא שהתיקון משנת תשכ"ז מעיד עדות ברורה על כוונת המחוקק למנוע ריבוי מיסוי מקומי על אותה פעילות עיסקית, ושהפירוש הצר שניתן על-ידי חברי לדיבור "היקף העבודה" מתיישב יותר עם כוונה זו מאשר הפירוש הרחב שהמועצה דוגלת בו. הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט י' כהן.

וכן להסמיך אותו: לנקוט בכל הפעולות הדרושות לשם השלמת הפרויקט, לרבות, שכירת בעלי מיקצוע ו/או קבלנים ו/או קבלני משנה ו/או ספקים ו/או מפקחים ו/או מודדים /או עובדים ו/או בעלי מיקצוע שונים וכל נותני שירותים שיידרשו לצורך השלמת הפרויקט; (1) לתפוס חזקה בנכסי הפרויקט, לרבות בדירות החדשות, לכינוס אותם ואו לנהל אותם ו/או למכרם, בכפוף לאמור להלן ובהסדר; (2) לפתוח חשבון כנוס מיוחד לצרכי הפרויקט, אליו ייגבו התמורות בגין מכירת הדירות וממנו ישולמו כלל תשלומי הכנוס, לרבות הוצאות הפרויקט והסדרת החובות לנושים המובטחים ולאחר מכן לנושים הלא מובטחים, ככל שתוותר יתרה (להלן: "חשבון הכנוס"); (3) לגבות כספי התמורות בגין מכירת הדירות שתימכרנה, לחשבון הכנוס וכן להורות לנתבע 23 להעביר את כספי מימוש ערבות הבצוע (שהועמדו רק לטובת הבטחת ביצוע העבודות) לחשבון הכנוס; (4) לבטל את ההסכם עם הנתבע 24 לרבות לדיווח על הביטול לרשויות מסוי מקרקעין; (5) למחוק את הערת האזהרה הרשומה לטובת הנתבעת 25, אשר תעמוד כנושה על פי סדר הנשייה הקבוע בחוק; (6) לבצע כל פעולה אחרת שתדרש על מנת להשלים את הפרויקט ולהסדיר את חובות הנתבעים 1–3 לתובעות ולאחר מכן לכל יתר בעלי החוב.

...

בנסיבות אלו, אין להיעתר לבקשה להתנות החתימה על ההסכם לשם הגדלת דמי השכירות, שעה שיתר בעלי הדירות הקיימים לא זכו לקבל הטבה זו, שכן אחרת יהא בכך משום מתן תנאים עודפים לנתבעים אלו.

סוף דבר התביעה מתקבלת במובן זה שעו"ד זהר אנגלנדר ממונה ככונס נכסים לצורך חתימה על ההסכם בשמם של הדיירים שטרם חתמו על ההסכם – הנתבעים 1–3, 15–20 – בהתאם לנוסח שנחתם עם מרבית הדיירים ואשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 18.9.2023.

התביעה ליתר הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה – נדחית.