בסופו של דבר, בהתאם לחוות דעת השמאית, פסק בית המשפט המחוזי כי על המדינה לשלם לתובעים עבור הפקעת המקרקעין סך של 1,641,831 ש"ח, בנכוי הסכום ששולם במסגרת פסק הדין הראשון אשר עמד כאמור על סך של 1,013,111 ש"ח.
טענות הצדדים
לטענת המדינה, שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי עם ביטולו של פסק הדין הראשון, התשלום ששילמה המדינה בהתאם לו אינו עוד תשלום פיצויים בגין הפקעת המקרקעין.
זאת על בסיס אחת הדרכים המקובלות להערכת שווי של מקרקעין (הרכיב ההוני) באמצעות הוון תזרים המזומנים העתידיים הצפוי מהם (הרכיב הפירותי) (דרך המכונה "גישת ההכנסות", ראו למשל: אהרן נמדר היטל השבחה 189-188 (2011); נחמה בוגין "יסודות בהערכת נכסים" מאיר דלברי ניהול נדל"ן 705, 726 (1997); ע"א 74/15 מנהל מסוי מקרקעין רחובות נ' גזית גלוב ישראל פיתוח בע"מ (14.12.2017); [ע"א 738/10]דבאח נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (17.11.2013)).
...
בסופו של דבר, בהתאם לחוות דעת השמאית, פסק בית המשפט המחוזי כי על המדינה לשלם לתובעים עבור הפקעת המקרקעין סך של 1,641,831 ש"ח, בניכוי הסכום ששולם במסגרת פסק הדין הראשון אשר עמד כאמור על סך של 1,013,111 ש"ח.
טענות הצדדים
לטענת המדינה, שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי עם ביטולו של פסק הדין הראשון, התשלום ששילמה המדינה בהתאם לו אינו עוד תשלום פיצויים בגין הפקעת המקרקעין.
דיון והכרעה
לאחר עיון בערעורי הצדדים, שמיעת באי-כוח הצדדים בדיון לפנינו ובחינת הוראות החוק, ההלכה והספרות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל באופן חלקי את הערעור ולדחות את הערעור שכנגד וכך אציע לחבריי לעשות.
בית משפט זה נדרש לסוגיה דומה עד מאד בע"א 7809/01 מסד חברה הדדית להלוואות וחסכונות בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פ"ד נט(1) 701, 708-707 (2004), במסגרתו התייחס הנשיא א' ברק לפרק הזמן בגינו נדרשת הרשות לשלם בעד 'אבדן דמי חכירה':
"השאלה הראשונה היא מהו פרק הזמן שבעדו יש לשלם פיצוי בעד אובדן דמי חכירה – האם, כטענת החברות, יש לשלם את הפיצוי עד מועד התשלום של אובדן דמי החכירה, או כטענת הסוכנות, יש לשלם עד מועד התשלום של הפיצוי בגין הפקעת המקרקעין? נראה כי לשונו של סעיף 13 ותכליתו מובילים בבירור למסקנה כי הפיצוי בעד אובדן דמי החכירה הוא ממועד תפיסת החזקה במקרקעין על-ידי הרשות המפקיעה, ועד מועד תשלום הפיצויים בגין הפקעת המקרקעין על-פי הסכם או על-פי החלטתו של בית המשפט, ככל שמועד זה הוא המועד המוקדם ביותר ... הדבר מתבקש מהגיונו של הסעיף, שכן סעיף זה ביקש לפצות את בעל המקרקעין בגין אובדן יכולת השימוש שלו במקרקעין המופקעים עד מועד 'מכירתם' לרשות המפקיעה באמצעות קבלת פיצויי ההפקעה. עם קבלת פיצויי ההפקעה עוברת זכות השימוש המלאה לרשות המפקיעה, ואין הצדקה להמשיך ולפצות את הבעלים המקורי בעד אובדן יכולת השימוש שלו במקרקעין המופקעים" (ההדגשה הוספה – ד.מ.).
בהמשך לאמור, ובשים לב לכך שעד ליום מתן פסק הדין השני ערך הפיצויים הכולל עבור אובדן דמי חכירה בגין מלוא ערך הקרקע עמד על סך של 1,641,831 ש"ח, היינו תוספת של 189,331 ש"ח ממועד מתן פסק הדין הראשון, על המדינה לפצות את המשיבים בשיעור 43.37% מאותו סכום, היינו סך של 82,113 ש"ח.
באשר לערעור שכנגד, דינו להידחות גם כן. טענותיהם של המשיבים נגד אופן חלוקת תשלום שכרה של השמאית על ידי בית המשפט המחוזי נטענו בעלמא ולא הונחה כל תשתית להתערבותנו.
