בנסיבות בהן הופסקו יחסי העבודה בין המנוח לבין מקורות, שולם לשאריו פצויי פיטורים בהתאם לסעיף 5 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ובנוסף שולמו לשאירי המנוח מענקים שונים לרבות מענק פצויי פיטורים, כפי שנהגה חברת מקורות לשלם לעובדיה באותה עת.
בתקופת עבודתו של המנוח בחברת מקורות, הופרשו עבורו כספים לקופת גמל אשר נוהלה על ידי קופת גדיש גמולים בע"מ (להלן: "גדיש"), ומאוחר יותר עברה לניהול של פסגות.
ביום 17/12/02 מנהל יחידת שכר ומיסוי במקורות, מר יוסי לאודין, הודיע לב"כ התובעת כי עם מותו של המנוח שולמו הפיצויים המגיעים לתובעת במלואם באמצעות הקרן המרכזית לפצויי פיטורים ישירות לחשבונה של התובעת, וכי הכספים אשר מצויים בקופת הגמל הנם חלק מעתודת הפיצויים של החברה.
...
טרם ניכנס לעובי הקורה נציין כי מעיון במסמכים אשר הובאו בפנינו מצאנו כי אין זו הפעם הראשונה בה מבקשת התובעת לקבל לידיה את הכספים אשר נמצאים בקופת הגמל, וכי התובעת פנתה בעבר הן לחברת מקורות והן לקרן הפנסיה לקבל את הכספים שהצטברו בקופת הגמל, אולם בקשתה נדחתה.
התובעת התחמקה מתשובות ברורות בנוגע לפנייתה לפסגות, על מנת לקבל אישור על הפקדות שביצעה, והודתה בסופו של דבר כי אין בידה כל מסמך המאשר כי הפקידה כספים לקופת הגמל באופן עצמאי (ר' פרוטוקול עמ' 9, ש' 6-20).
בהיבט זה מקובלת עלינו טענת מקורות כי תביעתה להשבת הכספים לא התיישנה שכן, הכספים אשר מצויים בקופת הגמל שייכים לה, ועל כן אין כל בסיס אחר טענות התובעת להתיישנות תביעת מקורות.
לאור האמור, הרי שהזכות בכספים בקופת הגמל, שייכת למקורות, ומשהשתכנענו כי אין הכספים כוללים הפרשות לקצבה, מצאנו להורות על שחרורם של הכספים למקורות.
סוף דבר
תביעת התובעת והעיזבון – נדחות.
