מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מיסוי חלוקת עיזבון בין יורשים

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המנעות מהטלת מס על ארוע ההורשה עצמו, אך מסוי עיסקאות שכבר אינן חלק מהליך זה. בהתאם לכך, חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים, היא חלק מגיבושה של ההורשה ולכן ככלל היא אינה ממוסה.
...
בנסיבות הענין שלפנינו, בו לא הועלתה כל טענה בדבר כוונה של העוררים להשתמטות ממס, ובשים לב לספק האמתי שהיה בדבר תוקפו של פסק הבורר (ענין בו ניתנו הכרעות משפטיות סותרות), אני סבור כי אין מקום להטלת סנקציה קודם למועד בו אושר פסק הבורר באופן סופי.
סוף דבר אציע לחבריי לדחות את הערר ולקבוע כדלקמן: יש לראות בפסק הבורר כמכירה, עליה חלים המסים שבחוק.
לאור כל האמור לעיל אני מסכים עם פסק דינו של יו"ר הוועדה על כל סעיפיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע, עסקה זו דווחה לאגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין כדין; המיסים בגינה שולמו; ובהמשך העסקה הסתיימה ברשום בספרי המקרקעין (סעיף 15 לסיכומי הנתבע).
ציינתי לעיל כי אמו של התובע, באסמה, הותירה אחריה צוואה, וכי בחודש דצמבר 2011 הנתבע הכין עבור יורשיה מיסמך הנושא את הכותרת "הסכם חלוקת העזבון", שנועד לחלק בין היורשים את זכויות באסמה בחלק מהמקרקעין שהיו בבעלותה, ובכללם בחלקה מושא דיוננו (סעיף 9 לסיכומי הנתבע).
...
באשר לסעד החיובי – לא ראיתי מקום להיעתר לעתירת התובע לרשום אותו כבעלים של 1/2 מהזכויות בחלקה.
בין היתר נטען בהקשר זה, כי אחיו של התובע, מהדי, לא חתם על "הסכם חלוקת העיזבון", וככל הנראה גם לו יש זכויות בחלקה מושא דיוננו, או שלכל הפחות הוא טוען לזכויות בחלקה זו. במצב דברים זה אני קובע כי יש להעביר את ה-1/8 הרשומה על שמו של הנתבע לשמה של באסמה, ת.ז. 2007623 (מופיעה בס"ק ד), כך שהיא תהיה רשומה כבעלים של 3/8 מהזכויות בחלקה.
הרישום לאחר העברת הזכויות צריך להיות כדלהלן: אחמד מוחמד עבדאללה אבו קטיש - 1/6 אחמד עבדללה אפטיכר - 1/6 אחמד עבדאללה סמירה - 1/6 באסמה מוחמד עבדאלה אבו קטיש (אם התובע) - 3/8 עבדאל רחמן נאג'חה (רוכשת א') - 1/16 אבו גוש ג'הד (רוכשת ב') - 1/16 לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

חלוקת נכסי עיזבון במסגרת תיקון 82 לחוק מסוי מקרקעין, אשר הוחל רטרואקטיבית מיום 1.1.14, תוקן סעיף 44(ד)(1)(ג) לחוק ההסדרים כך שלתנאי לפיו המכירות אינן לקרוב התווסף חריג שעניינו חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, כמשמעותה בסעיף 5(ג)(4) לחוק מסוי מקרקעין, ובמסגרתה ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון.
...
עוד מצאנו, כי במקרה בו עסקינן אין מדובר בחלוקה ראשונה של נכסי העיזבון, אשר בעקבות תיקון 82 מאפשרת למוכר תשלום מס ליניארי מיטיב.
בנסיבות האמורות מצאנו, כי צדק המשיב בקביעתו באשר לאופן בו יש לחשב את מס השבח במקרה בו עסקינן.
לאור המפורט לעיל, הערר נדחה.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

אנו מסכימים כי לאחר ששכר טירחתו של מנהל העזבון ייקבע על ידי בית המשפט יוכל כל אחד מהצדדים לטעון טענותיו לגבי חלוקת שכר הטירחה בין היורשים.
לאחר שאושר ההסכם בין היורשים (למעט התובע) השיתה עריית תל אביב על היורשים מסוי נוסף בלתי צפוי של היטל השבחה בסך של 2.6 מיליון ש"ח, בסך העולה על הסכומים הנזילים שבידי העזבון.
...
( ופוגע בה מאד" (סעיפים 6-5 לתצהירו של הנתבע גם התנהלות זו – עליה העידו הנתבע 3, האם ומנהל העיזבון – תומכת בטענה כי התובע הציג עד עתה מצג כי הוא חפץ שהאם תתן לו את הדירה ברחוב א' אך לא הציג מצג כי הדירה כבר אשר על כן ולאור כל האמור התובע הציג טענות עובדתיות סותרות בהליכים משפטיים אחרים בין הצדדים.
סוגיית השיהוי בהליך זה מתווספת למרקם הראייתי הכולל ומתווספת בעיקר לנושא ההשתק השיפוטי של התובע ויש לראותה כחלק ממכלול זה. סיכום אשר על כן ולאור כל האמור לעיל התובענה נדחית על כל רכיביה.
הוצאות ההליך – לאחר בחינת תוצאות ההליך, מתן 44 החלטות, קיומו של דיון קד"מ ושני דיוני הוכחות אני מורה כי התובע באמצעות עיזבונו ישא בהוצאות ההליך באופן הבא: .

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

סעיף 5(ג)(4) לחוק מסוי מקרקעין קובע: "(4)לענין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובילבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העיזבון, יראו את חלק העיזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר.
...
די בכך כדי לקבוע כי דין הערר להידחות.
מאחר וקבעתי לעיל כי העברת זכויות העוררת במשק והפיצוי ששולם לה על ידי אחיה אינה בגדר "חלוקה ראשונה" של נכסי העיזבון, הרי שבכך נדחית עמדת העוררת.
כל המהלך ה"רעיוני" הסיבובי הנ"ל – אין לו כל בסיס ויסוד ודינו להידחות.
אשר על כן, לעמדתי גם טענת העוררת לפיה התמורה ששולמה לה בסך 2 מיליון ₪ בגין זכויותיה במשק החקלאי מקורה בנכסי העיזבון – דינה להידחות.
סוף דבר: 97.
לאור כל האמור, עמדתי היא כי דין הערר להידחות על כל חלקיו, וכך אציע לחבריי הוועדה לפסוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו