לטענת הנתבע, עסקה זו דווחה לאגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין כדין; המיסים בגינה שולמו; ובהמשך העסקה הסתיימה ברשום בספרי המקרקעין (סעיף 15 לסיכומי הנתבע).
ציינתי לעיל כי אמו של התובע, באסמה, הותירה אחריה צוואה, וכי בחודש דצמבר 2011 הנתבע הכין עבור יורשיה מיסמך הנושא את הכותרת "הסכם חלוקת העזבון", שנועד לחלק בין היורשים את זכויות באסמה בחלק מהמקרקעין שהיו בבעלותה, ובכללם בחלקה מושא דיוננו (סעיף 9 לסיכומי הנתבע).
...
באשר לסעד החיובי – לא ראיתי מקום להיעתר לעתירת התובע לרשום אותו כבעלים של 1/2 מהזכויות בחלקה.
בין היתר נטען בהקשר זה, כי אחיו של התובע, מהדי, לא חתם על "הסכם חלוקת העיזבון", וככל הנראה גם לו יש זכויות בחלקה מושא דיוננו, או שלכל הפחות הוא טוען לזכויות בחלקה זו.
במצב דברים זה אני קובע כי יש להעביר את ה-1/8 הרשומה על שמו של הנתבע לשמה של באסמה, ת.ז. 2007623 (מופיעה בס"ק ד), כך שהיא תהיה רשומה כבעלים של 3/8 מהזכויות בחלקה.
הרישום לאחר העברת הזכויות צריך להיות כדלהלן:
אחמד מוחמד עבדאללה אבו קטיש - 1/6
אחמד עבדללה אפטיכר - 1/6
אחמד עבדאללה סמירה - 1/6
באסמה מוחמד עבדאלה אבו קטיש (אם התובע) - 3/8
עבדאל רחמן נאג'חה (רוכשת א') - 1/16
אבו גוש ג'הד (רוכשת ב') - 1/16
לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.
