מיסוי חברים באגודה שיתופית

טענתה של העותרת בהקשר זה התבססה, בין היתר, על כך שסעיף 91(א) לצוו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, קובע את הכלל לפיו חברי ועד ההנהלה של אגודה שיתופית יכהנו גם כחברי הועד המקומי של היישוב השיתופי.

המשיב טוען ככל שיש בפסק הדין נשוא העתירה חידוש מבחינת פרשנותו של סעיף 72 לחוק מסוי מקרקעין, חידוש זה עולה בקנה אחד עם ההבחנה בין תפקידי האגודה השיתופית לאלה של הועד המקומי ועם לשונו ותכליתו של הסעיף.

...

בפניי עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה מיום 13.8.06 בע"א 1002/05, בו נדחה ערעורה של העותרת על החלטתה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: חוק מיסוי מקרקעין) שליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שדחתה שבעה עררים שהגישה העותרת בנוגע לחיובה במס שבח על עסקאות מכר שביצעה בשטח המושב מזור.

דין העתירה לדיון נוסף להידחות.

אשר על כן, העתירה לדיון נוסף נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 1273-03 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מסוי וכלכלה נ' פולצ'ק ואח' בפני כב' השופטת לימור מרגולין-יחידי בעיניין: מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מסוי וכלכלה המאשימה 1.דרור פולצ'ק 2.מנחם בצ'ינסקי הנאשמים גזר דין

חובות האמון והנאמנות מושפעות גם מהיותו של הנאשם 1 אחד מחברי המושב השיתופי שמינה אותו לתפקיד, בהיות המפעל בבעלות מושב נורדיה ושותף אנגלי, והאמון הבלתי מסוייג שניתן בו בתור איש פנים חבר באגודה השיתופית.

...

מקובלת עליי טענת ההגנה כי היה צורך בשמיעת הראיות לצורך הגעה למסקנות בדבר זיכוי הנאשמים באותם עניינים מהם זוכו.

עמדה על כך כב' השופטת ארבל בעניין חמודה, בהבהירה: "בשלב הראשון ייקבע מתחם העונש ההולם את נסיבות המקרה הקונקרטי. בשלב זה, על בית המשפט לבחון את מכלול השיקולים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה, ורק אותם". ובהמשך: "התיקון שם דגש רב על ההבחנה בין שיקולים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה לבין שיקולים שאינם נוגעים לעבירה". משכך, אין בעובדה שהמחוקק לא קבע רשימה סגורה של שיקולים לצורך קביעת המתחם, כדי לאפשר, לדעתי, את המסקנה שניתן לכלול בגדר שיקולים אלה את חלוף הזמן כנתון המשפיע על מתחם הענישה, ואף אם מדובר בפתרון שיש בו כדי להתגבר על קשיים שעלולים לנבוע מכך שאפשרויות הסטייה ממתחם הענישה מוגבלות לשיקום, הרי שהפתרון המוצע זונח את האבחנה החדה והברורה בין נסיבות בצוע העבירה לבין יתר השיקולים (לדעה אחרת, ראו: ת.פ. 10037-07-11 מדינת ישראל נ' פטלביץ).

סוף דבר כפי שציינתי בפתח גזר הדין חריגותו של התיק מצדיקה פסיעה בנתיב חריג בגזר הדין שתוצאתו הקלה ממשית בתקופת המאסר.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים כדלקמן: לנאשם 1 - מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.

עוד קבעה הועדה שהמערערת לא הצליחה להוכיח כי פעלה בעיסקאות המכר או באיזו מהן בפונקציה המוניציפלית שלה כועד מקומי, וכלשון חבר הועדה עו"ד דן מרגליות: האם הוכיח העורר כי פעל בכובעו השלטוני – כועד מקומי ולא בכובעו הכלכלי – עסקי כאגודה שיתופית בעת מכירת המקרקעין לצדדים שלישיים? לעניות דעתי, התשובה היא שלילית! הועדה ציינה בהקשר זה כי המערערת ולא הועד המקומי היא שהתקשרה בעיסקאות המכר הנדונות.

טוענת המערערת כי נוכח מצב דברים זה ועל מנת למנוע אפליה, אין לייחס משקל מכריע לעובדה שהמוכרת הפורמלית היא האגודה השיתופית ולא הועד המקומי, לצורך הפטור ממס שבח על פי סעיף 72 לחוק מסוי מקרקעין.

...

עמדה זו דינה להידחות.

קביעות עובדתיות אלה אינן נתונות לערעור נוכח הוראת סעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין ומשכך, אף אין להיעתר לבקשה לראיה נוספת שהגישה המערערת לביסוס השגותיה בעניין זה. טענות נוספות שהעלתה המערערת מצאו תשובה ראויה בהחלטתה של ועדת הערר ובטיעוניו של המשיב בפנינו, ולא ראיתי צורך להידרש אליהן משום שנראה כי אין בהן כדי לשנות מתוצאתו של הערעור.

סוף דבר מכל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור ולחייב את המערערת לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בערעור בסך 25,000 ש"ח. נ ת הנשיא א' ברק: אני מסכים.

בית המשפט המחוזי ב תל אביב - יפו עפ 70267/05 דורון עמוס פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה פסק דין

לעניין השוני המהותי בין השקעה בחברה לבין הצטרפות לאגודה שיתופית קואופרטיבית ראה גם פסק דינו של השופט (כתוארו דאז) א' ברק בע"א 524/88 "פרי העמק" אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב מושב עובדים, פ"ד מה(4) 529 (1991), 544: בהשקעה בחברה, הרווח מן ההשקעה הוא העומד בראש מעייניהם של המשקיעים, בעוד המצטרפים לאגודה שיתופית מבקשים לקיים שותפות, עזרה הדדית, צורת חיים מסוימת, ועקרון הקואופרציה הוא העומד ביסוד היחסים הפנימיים בין החברים, ובינם ובין האגודה.

...

ולמרות כל האמור לעיל "התהדר" פרויקט מונדרגון בקיומה של חוות דעת "מכשירה" ממשרדו של פרופ' גרוס: עת/1 ישראל בסון סיפר כי במצגת בה הוא נכח המערער ציין שישנה חוות דעת של פרופ' גרוס המאפשרת גיוס חברים באמצעות חברת ביטוח, וכי אין בעיה מול הרשות לניירות ערך.

שוכנעתי כי הוכח מעבר לספק סביר היסוד הנפשי הדרוש.

ז' המר, שופט – סג"נ אב"ד השופט ז' כספי: מקובלת עלי חוות דעתו היסודית והמפורטת של חברי, השופט ז' המר, ואני מצטרף למסקנותיו.

לבסוף מעלה רותם שקולי מדיניות, וטוענת כי הטלת היטל השבחה על בעלי זיכיון לכרייה בישראל תשנה את מערך ההיתחשבנות בין בעלי הזיכיון למדינה, וכלל אינה מתיישבת עם הסדרי המיסוי הקיימים.

בעיניין בלוך נדונה חובת תשלום היטל השבחה של חברי אגודה שיתופית חקלאית, שמחזיקים במקרקעין כבני-רשות.

...

גם בחינה של מכלול הנסיבות והנתונים החיצוניים אינה מובילה למסקנה כי מעמדה של רותם במקרקעין בפועל, הוא כמעמד חוכר לדורות.

הערעור נדחה איפוא.

המערערת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.