מינוי שמאי מקרקעין מומחה מטעם בית משפט בתיק תביעות קטנות

ביום 3.12.2018 ובהסכמת הצדדים, מונה דן אורמן, מהנדס ביניין ושמאי מקרקעין, כמומחה מטעם בית-משפט (להלן: "המומחה אורמן").

המומחה אורמן ציין כי אם התיקונים יבוצעו על-ידי התובעים באמצעות קבלן מזדמן, יש להוסיף למחירים 20% בגין תוספת לעבודות קטנות.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו הם ויתרו על חקירת המומחה אורמן, וכן הסכימו כי בית-המשפט יכריע בתובענה על בסיס החומר המצוי בתיק בית-המשפט וסיכומים תוך ויתור על הגשת תצהירי עדות ראשית וחקירות נגדיות.

"מינוי מומחה מטעם בית המשפט היא פראקטיקה ידועה ומקובלת במקרים בהם מתעוררת סוגיה המצריכה ידע מקצועי שבמומחיות, אשר לגביה נזקק בית המשפט לכלי עזר אובייקטיבי על מנת שיוכל להגיע לפיתרון יעיל וצודק של הסיכסוך.....חוות דעתו של המומחה היא אומנם רק אחת מן הראיות העומדות בפני בית המשפט ואין בה כדי להגביל את שיקול דעתו או לגרוע מן הסמכות הנתונה לו להכריע באופן סופי במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים ... ואולם, לא אחת נפסק כי משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת" (ע"א 5509/09 מסראוה נ' מסראוה (23.2.2014)).

...

אני דוחה את הטענה.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי באופן זה שאני מחייב את הנתבעות כדלקמן: החברה היזמית תשלם לתובעים סך של 20,999 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ההודעה לצד ג' נדחית.

בהחלטת המינוי שניתנה במעמד הדיון על בסיס הסכמות הצדדים הוריתי כי: "על מנת לאמוד את ירידת הערך שנגרמה לתובעים בגין העידר הקירוי של החניות, יש למנות שמאי מקרקעין אשר יאמוד את ניזקי התובעים. בנוסף, לצורך בדיקת טענות התובעים ביחס לליקוי הרטיבות בסלון הדירה, ובנית קיר חשמל בנגוד לתוכניות ...אני ממנה מומחה מהנדס אשר יבחן את טענות הצדדים ויכריע בהן. נוכח האמור, אני ממנה את המהנדס ושמאי המקרקעין, שחר אליעזר כמומחה מטעם בית משפט ...על מנת לבחון את הליקויים הבאים:

עוד נטען, כי לא הוסבר למר פוגל כי לו יקבע המומחה המכריע כי המשיבים זכאים לסכום הגבוה מגבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, רשאי בית המשפט לידון בתביעה כתביעה בסדר דין רגיל ואף בכך יש טעם לטענתן ביטול ההסדר הדיוני.

הבקשה הוגשה לאחר חלוף חצי שנה ממועד ההסדר הדיוני ובחלוף כשלושה וחצי חודשים מאז הוגשה חוות דעת המומחה מטעם בית משפט לתיק ונחשפה, איפוא, עמדתו ומסקנות חוות הדעת.

...

בהחלטת המינוי שניתנה במעמד הדיון על בסיס הסכמות הצדדים הוריתי כי: "על מנת לאמוד את ירידת הערך שנגרמה לתובעים בגין העדר הקירוי של החניות, יש למנות שמאי מקרקעין אשר יאמוד את נזקי התובעים. בנוסף, לצורך בדיקת טענות התובעים ביחס לליקוי הרטיבות בסלון הדירה, ובנית קיר חשמל בניגוד לתוכניות ...אני ממנה מומחה מהנדס אשר יבחן את טענות הצדדים ויכריע בהן. נוכח האמור, אני ממנה את המהנדס ושמאי המקרקעין, שחר אליעזר כמומחה מטעם בית משפט ...על מנת לבחון את הליקויים הבאים:

דין הטענה להידחות.

מכלול השיקולים שפורטו לעיל תומכים במסקנה, כי בנסיבות המקרה אין להתיר לנתבעות לחזור בהן מן ההסכמה הדיונית.

לפיכך, בקשת הנתבעות לחזרה מההסדר הדיוני נדחית .

לאור הפער בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים ובהסכמת הצדדים מונה מר מיכאל קרבצ'יק, מהנדס ושמאי מקרקעין, כמומחה מטעם בית המשפט.

לא אחת עמד ביהמ"ש העליון על חשיבותו של מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש ועל מעמדו המיוחד.

תחילה, אבקש לבחון את טענת התובעת, כי עוד בפגישה הראשונה עם הנתבע הבהירה בפניו, כי התוספת צריכה להיות סגורה על מנת לשהות בה בימי חורף ובפרט כדי שתוכל להוציא את הרהיטים לשם בגלל מצוקת מקום בביתה הקטן ושישמש מרחב נוסף לביתה.

אמנם, הנתבע ביקש לשמור על חוות דעת המומחה מטעמו כראיה בתיק, אך בפועל, הנתבע לא שלח שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט בנוגע לאותן סוגיות שאינן מקובלות עליו.

בנוסף, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בגין מחצית האגרה ששולמה על ידי התובעת בסך 1845 ₪ (בשים לב לפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק), בגין שכר מומחים מטעמה כנגד הצגת אסמכתא מתאימה וכן בגין חלקה בשכר המומחה מטעם בית המשפט בסך של 3,510 ₪.

...

כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,500 ₪, כמפורט בסעיף 70 לעיל.

בנוסף, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בגין מחצית האגרה ששולמה על ידי התובעת בסך 1845 ₪ (בשים לב לפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק), בגין שכר מומחים מטעמה כנגד הצגת אסמכתא מתאימה וכן בגין חלקה בשכר המומחה מטעם בית המשפט בסך של 3,510 ₪.

בנוסף לכך, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,500 ₪.

לא מדובר באטרקציה תיירותית או עסק כלשהוא להפקת רווחים; סכום התביעה מוגזם ולא פרופורציונאלי שכן לא מדובר בהקמת מבנים, השכרתם או הקמת גוף ריווחי; התובעת לא מיצתה את הליכי האכיפה המקובלים כנגד הנתבעים, לא פעלה להזהיר אותם כנדרש והמתינה שנים כדי לבסס עילה כספית המוכחשת על ידם; הנתבעים אנשים מבוגרים מאוד ותמימים שלא ביצעו שימוש אסור בנחלה; בנם של הנתבעים הקים בשטח הנחלה מסלול למכוניות קטנות בשטח חלקה א', כתחביב ונהג להפגש עם חבריו העוסקים בתחום לקיום תחרויות; מדובר במפגשים בודדים כ- 8-10 מפגשים בשנה, בימי שישי, למספר שעות בודדות; לא הופק כל רווח על ידי בנם של הנתבעים והוא לא ניהל עסק לשם הפקת רווחים; לא הוקם בית מלאכה הנטען בכתב התביעה.

השתלשלות ההליך וטענות הצדדים ביום 29.7.2020 הוגשה הודעה משותפת מטעם הצדדים, לפיה הנתבעים יישרו את השטח מיד בסמוך לאחר קבלת כתב התביעה, ולכן מתייתר הצורך במינוי מודד מטעם בית המשפט.

לאור הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, מינה כב' סגן הנשיא הש' אור אדם (כתוארו אז), את שמאי המקרקעין מר יעקב ביר, כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה. ביום 22.3.2021 הוגשה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ובמסגרתה העריך את דמי השמוש הראויים להשתלם בסכום כולל של כ- 154,355 ₪ (ללא מע"מ וללא עלויות פיתוח).

להלן יובאו הדברים שכתב המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו בסעיפים 9.8 ואילך בנושא זה: "היות ושני שמאי הצדדים הביאו בחוות דעתם של העובדה, כי לא בנכס מסחרי עסקינן, אלא בשטח אשר שימש לפעילות פנאי של חובבי מרוצי מכוניות משחק, תמהני מדוע ביכרו שניהם לבסס את חוות דעתם על נתוני השוואה מאזורי תעשייה (גם אם לאחסנה פתוחה), אשר אין ביניהם ובין השמוש הנטען בכתב התביעה – דבר וחצי דבר. [.....]

...

] בנסיבות אלו, סבורני כי הדרך הנכונה לשום את דמי השימוש הראויים, היא בהתאם לחצרים המשרתים את בית המגורים.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה בחלקה, וקובע כדלקמן: הנתבעים ישלמו לתובעת דמי שימוש בסך של 182,267 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.9.2021 ועד לתשלום המלא בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 17,763 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 19691-12-22 אדרי נ' זר תיק חצוני: לפני כבוד הרשמת הבכירה דורון זיו-אב תובעים יניב אדרי נתבעים שאול זר פסק דין

על מי מהצדדים לשאת באחריות לפער בין הרצוי למצוי? זו השאלה שבמוקד פסק דין זה. רקע עובדתי ביום 20.6.21 נחתם בין הצדדים הסכם מכר למכירת נכס מקרקעין, בית מגורים, שהיה בבעלות הנתבע (צורף לכתב התביעה כנספח 1).

התובע צירף לתביעתו תמונות, כמו גם את חוות דעת השמאי מטעמו וכן הצעת מחיר של חברת איטום, לטפול בליקויים.

בכתב המינוי נקבע כי המומחה מטעם בית המשפט יבחן את הטענות לליקויים ולנזקי הרטיבות, אם ימצאן כנכונות – יעריך את עלות התיקון, וכן יקבע, אם מדובר בליקויים שהיו אמורים להיות מוכרים לבעל הנכס בטרם המכירה, ואם בדיקה הנדסית מטעם הקונה, הייתה עשויה לגלותם.

גם אם הייתה רשלנות במחדל בהתנהלותו של התובע, בכך שויתר על עריכת בדיקה הנדסית בנכס מטעמו, בטרם היתקשר בהסכם המכר, אין הנתבע רשאי להיבנות מרשלנות זו. הסעד התובע הגיש תביעתו בבית המשפט לתביעות קטנות, ותבע סעד כספי בסך 34,600 ש"ח. המומחה שמונה מטעם בית המשפט אמד, בחוות דעתו, את עלות תיקון הליקויים בסך 36,600 ש"ח, ובתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו על ידי התובע תיקן את הסך האמור והוסיף עליו עוד 6,000 ש"ח, בגין ליקוי שאובחן אך בשוגג הושמטה מחוות הדעת הראשונית עלות תקונו.

...

..ההוראה ההסכמית נדחית מפני הוראת החוק הקוגנטית.

חוות דעת המומחה ביחס לאמדן עלויות התיקון, על יסוד המסקנות אליהן הגעתי ביחס לידיעת הנתבע ולאחריותו לגילוי המידע לתובע, מספקת על מנת לקבוע כי התביעה מתקבלת במלואה, לרבות פסיקת מלוא הסעד שנתבע.

התוצאה הנתבע ישלם לתובע סך של 34,600 ש"ח בצירוף הוצאות משפט בסך 3,750 ש"ח (הסך כולל גם את חלקו של התובע בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט – 2,925 ש"ח וכן את אגרת בית המשפט, כפי ששולמה, בסך 346 ש"ח).