מינוי רואה חשבון כמומחה בית המשפט לאיזון משאבים בהסכם ממון

בהחלטה מיום 28.10.2018 מונו שני מומחים מטעם בית המשפט, כמפורט להלן: רואה החשבון מר רונן קידר (להלן – "המומחה"), שנידרש לבדוק ולהעריך את זכויות הצדדים לגבי התקופה שמיום הנישואין ועד למועד הקרע ביחס לרכיבים שלהלן: (1) חישוב ואיזון הזכויות הצבורות של הצדדים מכל מקור שהוא לרבות בבנקים, זכויות סוציאליות, לרבות חיסכונות, קופות גמל, קרנות הישתלמות, בטוחי מנהלים, מטבע זר, חיסכונות בחו"ל וכיוצא באלה; חישוב הקף הכנסות האיש, לרבות ההכנסות והרכוש המוחזק של חברת הארנק; חישוב ערך ההשקעות שבוצעו בחברות ההזנק (חברות סטרט-אפ); חישוב ערך המוניטין האישי של האיש וערך המוניטין של חברת הארנק; חישוב ערך חלקו של האיש במשרד עורכי הדין "YYY ושות'"; חישוב התשלומים למשרד עו"ד בגין העבודות אשר בוצעו עד למועד הקרע, חודש ינואר 2018.

נוכח הפגמים האמורים הגישה האישה את בקשות תקיפת חוות דעת, שעיקרן בין היתר, להגשת חוו"ד חלופית או להשלמת חוו"ד או לתיקונה של חוו"ד. בנוסף לסטייה מצו המינוי ולפגמים בחוו"ד, המומחה לא מילא אחר הנחיות החלטות בית המשפט, שניתנו בעקבות עדות המומחה בדיון מיום 20.9.2022, כמפורט להלן: עיון במסמכי החברה לשם בחינת זכויות שותף פורש; בירור מועד מינויו של האיש לשותף ומועד מינויו לשותף אקווטי בחברה; בחינת זכויות האיש ברכוש החברה על רקע סעיף 13.14 להסכם השותפות שבו נקבע כי: "השותף הפורש יהיה רשאי למכור את חלקו בחברת הנדל"ן בחברות ההייטק או בחברות אחרות של השותף הפורש, שיש בהן חלק לכל לכל שותף אחר בשותפות שירצה בכך, אך הכל בכפוף להוראות הקונה החברות הרלווונטיות." סעיף זה סותר את מימצאי חוו"ד, שלפיהם לאיש לא מוקנות זכויות בשותפות, לא כיום ולא במועד פרישתו; חוזה השותפות אינו נושא תאריך.

בהמשך עדותו זו, פירט המומחה את אופן חישוב קזוז סך של 155,400 ₪ בגין רכיב המזונות (פרוטוקול הדיון מיום 27.4.2022, עמ' 186, שו' 14-10): "יש החלטה של כבוד בית המשפט מיום 16.6.2020 שהמזונות הם 17,000 ₪ לחודש, אני הפחתתי מזה את מרכיב המשכנתא שזה 4,050 כי על המרכיב הזה כבר התחשבנו במסגרת איזון המשאבים והגעתי ל-12,950 ₪ לחודש ושנתי זה יצא 155,400 וזה מה שאני הפחתתי בטבלה שלי בעמוד 6" כאמור, האישה היתנגדה לקזוז רכיב המזונות במסגרת תחשיב הפצוי.

על פי הפסיקה, הכרעה באופן איזון המשאבים, המצויה בשקול דעתו של בית המשפט מכוח סעיף 6 (ג) לחוק יחסי ממון, היא על פי נסיבות כל מקרה לגופו (תמ"ש (ב"ש) 3288-03-13 פלונית נ' פלוני (7.7.2015).

...

לפניי ארבע תובענות שהגישו הצדדים, ושבהן אדון במאוחד: תלה"מ 66756-01-18 – תובענה למזונות אשה, מזונות קטינים ומדור שהגישה האשה (להלן – "תביעת המזונות") – עמ' 36-1 לפסק הדין; תלה"מ 63643-01-18 – תובענה לאיזון משאבים, מוניטין ונכסי קריירה שהגישה האשה (להלן – "תביעת הרכוש מטעם האשה") – עמ' 90-36 לפסק הדין; סוגיית מיסוי החברות – עמ' 73-65 לפסק הדין; תלה"מ 25932-06-20 – תובענה למתן פסק דין הצהרתי ואיזון משאבים שהגיש האיש שלפיו גם נכסים הרשומים על שם הנתבעת הם נכסים משותפים (להלן – "התביעה לשיתוף ספציפי"/"תביעת הרכוש מטעם האיש") – עמ' 99-90 לפסק הדין; תלה"מ 60346-12-22 – תובענה לדמי שימוש שהגיש האיש (להלן – "התביעה לדמי שימוש") עמ' 107-99 לפסק הדין; סוף דבר והוראות ביצוע – עמ' 111-107 לפסק הדין.

סוף דבר והוראות ביצוע עתה, משתמה המלאכה וניתנה הכרעה בכל התובענות שלפניי יש להתכנס ולהדרש לשם מתן הוראות כמפורט להלן: אשר לתביעת המזונות התובענה למזונות ולמדור אשה – נדחתה.

חברות ההזנק – מצאתי לאמץ את המלצות המומחה אשר לאופן חלוקת זכויות האיש בחברות ההזנק, ואני מורה על חלוקתן בעין, בחלקים שווים, בין הצדדים.

אשר לתובענה לשיתוף ספציפי תביעת האיש לשיתוף ספציפי נדחית, כקבוע בסעיף 394 לפסק הדין.

( היא נדחתה ע"י בית המשפט המחוזי (רמ"ש 60055-10-20 ביום 30.11.2020 עתרה התובעת למינוי רואה חשבון חוקר לצורך הערכת שווי עסקו של הנתבע, ולאחר שהוגשה תגובת הנתבע, נעתרתי לבקשה והוריתי על מינויו של רו"ח יניב בוחניק כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה") לצורך הערכת שווי עסקו של הנתבע תוך חיוב התובעת לשאת במלוא שכר טירחתו.

( הדיון מיום 01.11.2020 בהליך יישוב הסיכסוך – י"ס 17600-04-18 ג- אין מקום גם לקבל הטענה לפיה התובעת לא הייתה מיוצגת עובר לחתימה על הסכם הממון ובכך להצדיק ביטולו, משלא נטען וממילא לא הוכח, כי נימנעה ממנה האפשרות לקבל ייצוג ומשההסכם עבר תחת שבט ביקורתו של בית המשפט וקיבל אישורו לאחר דיון במעמד הצדדים, כאמור.

לפיכך, על הטוען לכוונת שתוף ספציפית להביא בפני בית המשפט ראיות כבדות משקל, המעידות, כי היתנהלות הצדדים מלמדת בבירור שמדובר בנכס משותף, על אף שהוא "נכס חצוני" במובנו של חוק יחסי ממון, ומשכך שוויו הוא בר איזון.

בראי כלל הנסיבות במקרה דנא, משאין חולק, כי הדירה הייתה בבעלות הנתבע קודם לנישואי הצדדים וכי שוויה הוחרג מהסדר איזון המשאבים באמצעות הסכם הממון, כאמור, לא מצאתי כי עלה בידי התובעת להרים הנטל (הכבד) המוטל עליה להוכיח שהיא בעלת מחצית מן הזכויות בה. אמנם אין חולק, שהצדדים התגוררו בדירה משך כל שנות נישואיהם וגידלו בה את חמשת ילדיהם, אך אין די בכך כדי להוכיח כוונת שתוף ספציפית לגביה, בפרט בהנתן הוראותיו של הסכם הממון.

...

לפיכך, אין בידי לקבוע ממצאים כלשהם לעניין רכב זה בהקשר בו עסקינן.

גם טענת הנתבע לפיה התובעת נטלה הלוואות ללא ידיעתו דינה להידחות, שעה שלא הוכח כי ההלוואות ניטלו דווקא על ידה, ואף לא הוכח, כי ההלוואות ניטלו למטרות הזרות לתא המשפחתי ולצרכיו.

הנישואין ועד ליום 01.04.2018 סוף דבר דירת המגורים השוכנת ברח' .

בית המשפט מוצא שיש ברמת ההכנסה הנוכחית של ההורים על מנת לספק לילדים רמת חיים דומה גם כיום, ונוכח הגידול בהכנסתו של הנתבע בעקבות מינויו למנכ"ל החברה – לא כל שכן.

בית המשפט ביסס את העובדה שלהלכה ולמעשה הצדדים לא פעלו במשך חייהם המשותפים בהתאם להסכם או תחת ההבנה או ההסכמה שלתובעת נתונות פחות ממחצית הזכויות בבית או במסגרת איזון המשאבים.

איזון המשאבים - חוות דעת המומחה הצדדים השכילו לפנות לעריכת חוות דעת אקטואר (רו"ח ירון ואקנין) לשם איזון המשאבים במסגרת הליך הגישור וזו נערכה ביום 30.3.17 .

בית המשפט אינו רואה עין בעין עם הנתבע, ובהקשר זה אף לא עם התובעת והמומחה.

₪ מיתרת התמורה בסך 1,990,000 ₪ נטל כל אחד מהצדדים 500,000 ₪, ונותר לחלוקה סך של 990,000 בית המשפט קבע לעיל שלצדדים נתונות זכויות שוות בבית בקבוץ ויש לחלק את יתרת התמורה בחלקים שוים בין הצדדים – 495,000 ₪ לכל צד. 13 - ₪ לשם איזון המשאבים על הנתבע להעביר לתובעת, על בסיס חוות הדעת המעודכנת, סך של 374,266 כולל פיצוי בגין הפרישי הישתכרות, אותו העמיד המומחה על שיעור מהוון של 132,220 ₪.

₪ מנגד, מחלקה של התובעת יש להעביר חלקו של הנתבע בשוויו של הרכב המשותף, בסך 4,000 טענות התובעת למימוש הסכם הממון והשבת שווי נכסיו של כל צד שאלה שיש לתת עליה את הדעת היא, האם לאחר דחיית פרשנותו של הנתבע להסכם, על בית המשפט להורות כעתירת התובעת על השבת שווי הנכסים של כל אחד מהצדדים נכון למועד ההסכם, כמימוש לכאורה של הנקוב בסעיף 4 להסכם? לאחר שבית המשפט הפך בדבר, ולמד ארוכות על אורח חיי הצדדים מפיהם שלהם, נמצא שיש להשיב על השאלה בשלילה, ואכיפת ההסכם בנסיבות העניין אינה מתיישבת עם הדין.

אמנם נקבע שבניגוד לשווי הנקוב בהסכם של שווי זכויות הנתבע, הרי שנכסיה היוו כסף חי אותו הפקידה לחשבון המשותף, אך גם היא לא תוכל לחלוק על כך שכספים אלה הוטמעו בשיתוף ושמשו את הצדדים במשותף – וכך למעשה טענה.

...

התביעה למזונות הקטינים: 8 הנתבע ישלם לידי התובעת עבור מזונות הקטינים, סך של 1,200 ₪ לכל ילד ועבור מדורם סך של ₪ לכל ילד, וסה"כ 1,550 ₪ לכל ילד עבור מזונות ומדור.

סה"כ ישלם הנתבע לידי התובעת סך של 4,650 ₪ עבור מזונות ומדור הילדים (להלן – "המזונות").

לאחר שקילה ואיזון, קובע בית המשפט שהנתבע ישלם לידי התובעת סך של 10,000 ₪ עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, וזאת תוך 30 יום מהיום, וממועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

הצדדים נישאו ביום 28.7.1993 וחל בעיניינם חוק יחסי ממון.

המומחה הגיש במסגרת חוות הדעת הערכות שווי לחברות בבעלות הנתבע, בחן את סוגייית המיסוי במסגרת איזון המשאבים, בחן את חסכונותיה הפנסיוניות של התובעת ואת חשבונות הבנקים של הצדדים.

בדו"ח רווח והפסד בשנת 2012 אנו רואים לראשונה הפסד ושיערוך השקעות בסכום 174,236 ₪ אני רוצה להציג בפניך מיסמך שהנתבע צירף לבקשת רשות ערעור תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בר"ע 18582-02-17 במסגרת אותה בר"ע הוא צירף מסמכים וזה מיסמך י"א שצורף לשם, מסומן תובעת/ 1 ואני רוצה להפנות אותך ומדובר בהסכם עם רשות המס לשנים 2012 ו- 2014 ואני מפנה אותך לש' 3 בהערות המפקח, תסכים איתי שרשות המיסים לא הכירה בהפסד של 174,236 ₪ ומדובר בהוצאה מלאכותית ואם רשות המסים לא הכירה בזה גם אתה לא יכול להכיר בזה וצריך להוסיף את הסכום הזה לשווי החברה, מהי עמדתך? קודם כל, אני רואה את המסמך הזה בפעם הראשונה.

טענות הנתבע בנוגע לזכויות התובעת בתכנית חיסכון על שמה המצוי בבנק מזרחי טפחות – הנתבע טוען כי יש להכליל זכויות אלו במסגרת איזון המשאבים וטוען כי התובעת לא הציגה בפני בית המשפט או בפני המומחה די מידע בעיניין זה ועל כן יש להורות על הכללת הזכויות למסגרת האיזון.

לכן, אני ראיתי את עצמי וכתבתי בחוות הדעת שלי ורואה את עצמי כזרוע הארוכה של בית המשפט ולא ייתכן בעיני, שהנתבע יתן הצהרה אחת או מצג אחד לרשות המיסים ומצג אחר לרשות השופטת וגם דברתי עם הנתבע והצעתי לו ויתקן את הצהרות ההון ואולי כן אכיר בזה על תצהיר מזומנים ועל ההלוואה, עד עצם היום הזה ההצהרות לא תוקנו.

הנתבע טוען כי אין לקבל את עמדת המומחה רו"ח קדר בחוות דעתו שהציג בפני בית המשפט שכן לטענת הנתבע המומחה לא בחן את הנתונים שהציג הנתבע בקשר להלוואה זו בנימוקו כי ההלוואה לא נרשמה בהצהרת ההון.

בדיון שנערך לפני במעמד הצדדים ביום 27.4.17 הוריתי על מינויו של השמאי מר בני פיש כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "השמאי") אשר יתן חוות דעת לעניין דמי השמוש הראויים בגין דירת המגורים.

...

10 אשר על כן אני קובעת כי הנתבע זכאי לדמי שימוש ראויים מהתובעת החל מחודש 6/2013 ועד למועד פירוק השיתוף בפועל בשיעור של 4,750 ₪ בחודש.

מאחר והשמאות נערכה בהתאם למועד בו הוגשה התביעה והוגשה לבית המשפט בחודש 6/2017 ולא לפי המועד בו יחל תשלום דמי השימור ( 6/2013 ), אני מורה כי לסכום לא יתווספו הפרשי ריבית והצמדה כדין, מאחר וסכום דמי השימוש הינו על "הצד הגבוה" לפי המועד המאורח בו נערכה השמאות ובכך יש פיצוי מקביל ל"פיצוי" בדמות הפרשי הצמידה וריבית לט 17 .

היו נפסקים בהתאם למועד החיוב החל מחודש 6/2013 סיכום אשר על כן, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי וקובעת כי התובעת חבה לנתבע דמי שימוש ראויים בסך של 4,750 ₪ לחודש, החל מחודש 6/2013 ועד למועד הפירוק שיתוף בפועל.

בפניי טיעוני הצדדים בדְבר הצורך, אם לאו, במינוי רואה חשבון כמומחה בית המשפט לשם עריכת חוות דעת בנוגע לאיזון המשאבים בין הצדדים במסגרת תביעת האיש לביטול הסכם ממון שנחתם בין הצדדים ביום 2022.

...

לאחר שבחנתי טענות הצדדים אני מקבלת עמדת האיש.

על כן אני מורה על מינוי רואה החשבון ירון ואקנין כמומחה מטעם בית המשפט על מנת לערוך חוו"ד בנוגע לאיזון משאבי הצדדים מיום הנישואין ועד ליום החתימה על ההסכם xx.xx.2022 וגם ליום xx.xx.2013, מועד שנטען על ידי האישה כי לפיו יש לבחון את מסת הנכסים לאיזון וזאת מבלי לקבוע מסמרות בטענות הצדדים בעניין זה. לא מצאתי להורות על מועד נוסף שנקבע בהחלטתי מיום 19.1.23 וזאת נוכח כי חוות הדעת נועדה לבחון כאמור את היסוד האובייקטיבי של עילת העושק בהינתן המצב נכון למועד החתימה על ההסכם, ולא איזון משאבים סופי למועד ספציפי.