מינוי מומחה רפואת כאב מטעם בית המשפט

אשר על כן ומכל הנימוקים דלעיל אני נעתר לבקשה ומורה על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הכאב אשר יבדוק האם יש להעניק לתובע נכות בתחום הכאב בגין הכאבים מהם הוא סובל בשל הצלקת (שכן רק על כאב מהצלקת מתלונן במסגרת בקשתו) והאם יש קשר והצדקה לשימוש בקאנביס רפואי לתאונה מושא כתב התביעה.

...

אשר על כן ומכל הנימוקים דלעיל אני נעתר לבקשה ומורה על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הכאב אשר יבדוק האם יש להעניק לתובע נכות בתחום הכאב בגין הכאבים מהם הוא סובל בשל הצלקת (שכן רק על כאב מהצלקת מתלונן במסגרת בקשתו) והאם יש קשר והצדקה לשימוש בקנביס רפואי לתאונה מושא כתב התביעה.

לפני בקשת התובעת למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום רפואת הכאב (להלן- הבקשה), אשר הוגשה בגדרה של תביעה שהגישה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם לה, על פי הנטען, כתוצאה מנפילה במדריגות הפעוטון בו שהו ילדיה, שהיו מוצפות במי גשמים.

...

5.2 פרופ' מושיוב בחוות דעתו מיום 31.1.2023, קבע כי התובעת סובלת מתסמונת כאב כרונית קשה ביד ימין, ידה הדומיננטית, והעמיד את נכותה הצמיתה על 40%- "אני סבור שאין ויכוח בקרב הרופאים המטפלים, ובקרב המומחים מטעם הצדדים ובועדת המל"ל, שמדובר על תסמונת כאב עצבית כרונית (CRPS) ביד ימין של התובעת, בעקבות החבלה שנגרמה בתאונה הנידונה ביום 25.1.18.

לאחר שנתתי דעתי לתיעוד הרפואי הרב שהוצג ממרפאות הכאב בהן מטופלת התובעת, לחוות הדעת הרפואיות שלפניי ולטיעוני הצדדים, באתי לכלל דעה כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על מינוי של מומחה בתחום רפואת הכאב.

באשר לשלב הדיוני, סבורני כי קבלת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט עשויה לייעל את ההליך ולקדמו, ועל מנת למנוע חפיפה בין קביעות המומחים הרפואיים שמונו נדרשים בעלי הדין להציג את מערך חוות הדעת שהוגשו בהליך זה בפני המומחה שימונה.

וזו לשון החלטת בית משפט קמא – "...בהמשך להחלטות קודמות, שבתי ובחנתי את בקשת התובע למינויים נוספים, בראי כל המצוי בתיק, לרבות תעוד רפואי שהוגש מעת לעת, את חוו"ד המומחה הנ"ל, הדין והפסיקה. על יסוד המצוי לפני, מצאתי ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. לא כך בשלב זה באשר לתחום רפואת הכאב. אין לפני אינדיקאציה ברורה וע"י גורם רפואי רלבאנטי לקיומה של תיסמונת כאב נפרדת, או לכך שתלונות התובע, הטיפולים שאליהם הופנה וקיבל, אינם למעשה טפול בתסמינים הנובעים ממצבו ונכותו הרפואית כמתואר בחוו"ד של ד"ר כהן" מכאן בקשת הרשות לערער.

דיון והכרעה כידוע, הדרך היחידה העומדת לנפגע להוכחת טענותיו שברפואה במסגרת תביעה על-פי חוק הפלת"ד, היא באמצעות מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט (ראו סע' 6א לחוק הפלת"ד וסע' 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז – 1986), ומתוך שכך בית המשפט נוהג במשנה זהירות בדונו בבקשה למינוי מומחה קודם שיבוא לדחותה (רע"א 44072-09-14 חברה לביטוח שומרה נ' איתן סוזנה (2014); ע"א 8513/12 שלמה אברהם נ' עילית חברה לביטוח בע"מ ואח' (2013)).

...

החלטת בית משפט קמא ביום 29.10.23 ניתנה החלטת בית משפט קמא נושא בקשה דנן, במסגרתה נעתר בית המשפט למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי בלבד אך לא נעתר למינוי מומחים נוספים בתחום הנוירולוגי והכאב וזאת בהעדר ראשית ראיה לתסמונת כאב נפרדת.

לעניין מינוי מומחה נוירולוג, אין כל החלטה המתייחסת למינוי זה. המבקש אף צירף מסמכי המל"ל האסורים להמצאה, מתוך שכך, דין הבקשה הנדונה להידחות.

כך מצאנו, כדוגמה, בהחלטת כב' הש' י. עמית בעניין רע"א 5462/22 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (2022) – " ...הגם שלא ברור אם אכן מדובר באבחון קונקלוסיבי ונחרץ, בין היתר משום שאין בו התייחסות לתוצאות הבדיקות המבדלות שאליהן הופנה המבקש, ברי כי פרופ' בוסקילה התחזק בדעתו שמדובר בפיברומיאלגיה. חשוב מכך, גם אם אין עסקינן אלא באפשרות שהמבקש סובל מפיברומיאלגיה, הרי שדי בכך כדי לבסס את הדרישה להראות ראשית ראיה (רע"א3007/12 , בפסקה 15)..." (הדגשה שלי – צ.ו) בנדון נוכח התיעוד הנזכר אין מקום לשלול קיומה של תסמונת כאב כבר בשלב מקדמי זה, במיוחד בהינתן שהמבקש מטופל במרפאת כאב, ואובחנו אצלו כאבים כרוניים.

לטענת התובע, הוא עמד בנטל המוטל עליו והוכיח במידה העולה על הנידרש כי קיימת ראשית ראיה לכך שמדובר בתסמונת כאב כרונית, הנבדלת מהפגיעה בידו השמאלית וממצבו הנפשי, וכי קיימת הצדקה למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב לצורך בדיקתו והערכת נכותו בתחום זה. הנתבעת היתנגדה לבקשה וטענה כי אין מקום בנסיבות עניין להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

...

בענייננו, לאחר שעיינתי בחומר הרפואי ובחוות הדעת שהובאו בפניי שוכנעתי כי הונחה ראשית ראיה המעידה כי הכאב ממנו סובל התובע מוביל לתסמונת כרונית, באופן המצדיק מינוי מומחה בתחום הכאב.

בנוסף לאמור, בשים לב כי כאמור הדרך היחידה העומדת לתובע על פי החוק להוכיח קיומה של נכות נוספת ונפרדת בגין כאב כרוני, ממנו סובל, היא באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ומשרפואת הכאב אינה מצויה בתחום מומחיותה הספציפי של המומחית, מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על מינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב.

נוכח האמור, הבקשה מתקבלת ובהחלטה בדבר מינוי המומחה שתנתן בנפרד תקבע גם זהותו של המומחה.

לאחר חקירתו הוגשה בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית משפט.

כך ד"ר חדאד סרב לעיין בדיסק בדיקת MRI שבוצעה לתובעת בשנת 2017 ומה שעמד בפניו הוא הפענוח בלבד, זאת למרות שנטען בפניו כי הפענוח היה שגוי; ד"ר חדאד עמד על כך כי בעברה של התובע כאבים בכתף עקב תאונת דרכים, אך לא ציין כי סביר שעבר זה לא מקנה נכות, כפי שאישר בחקירתו הנגדית; למרות שד"ר חדאד אישר כי יכול להיות שהיה לתובעת בעקבות התאונה "פריקה קטנה" הוא לא ביצע בדיקות שמטרתן לבדוק יציבות הכתף; אי נכונות המומחה לשקול אפשרות לתת נכות בגין ההגבלה הקלה שמצא בכתף ימין בהתאם לתקנה 35 לתקנות המל"ל; ואי דיון ממצה בשאלת הקשר הסיבתי בין המיגבלה שמצא לתאונה.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור כי יש ממש בטענות הנתבעים.

אני סבור כי בקביעת בסיס השכר יש לקחת בחשבון שבעת התאונה הייתה התובעת בתחילת דרכה ועל כן הרווח שהפיקה בשנת 2010 היה מזערי ואינו משקף את מלוא פוטנציאל השתכרותה.

סיכום לסיכום אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 42,000 ₪.