מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין בשאלת קשר סיבתי בין CTS לתנאי עבודה

הצדדים הגיעו להסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין פגימות התובעת לתנאי עבודתה.

נציין כי בית הדין היתייחס לטענות התובעת ביחס לחוות דעתו של המומחה בהחלטתו מיום 6.2.21 הדוחה את בקשת התובעת למינוי מומחה נוסף, לא שוכנענו כי יש לשנות מהחלטה זו. ערים אנו לטענות אותן העלתה התובעת ביחס לחוזר הנתבע משנת 2005 בנושא התעלה הקרפלית אולם בתיקים אחרים של בתי הדין האיזוריים אליהם הפניתה התובעת אין בכדי לתמוך בטענתה שכן בתיקים אלו קבעו המומחים אותם מינה בית הדין כי יש להכיר בקשר סיבתי למעט תיק אחד בו החליט בית הדין לסטות מחוות הדעת ולקבוע קשר סיבתי.

...

האם נכון, כי בכל תנועה אקטיבית של המפרק יש עליית לחץ בין המשטחים המפרקיים מה שמגביר את החיכוך שבינם, כאשר חיכוך זה גורם לבלאי של המפרק? האם נכון שמסגרת עבודתה של התובעת היא נדרשת להפעיל את מפרקי ה-CMC בידיה באופן תדיר ומוגבר ולכן יש בכך כדי להסביר את הנזק המצטבר שנגרם לה, ובשל הסימטריה בפעולת האגודלים – גם הנזק שנגרם דומה מאוד בשתי הידיים? אם התשובה חיובית – האם נכון שהליקוי במפרקים אלו נגרם כתוצאה מהפעלתם באופן מאומץ? אם התשובה שלילית – האם תסכים לפחות, כי תנאי עבודתה של התובעת תרמו תרומה משמעותית להופעת הליקוי במפרקים אלו ועל דרגת חומרתו? האם לאור כל האמור לעיל תשתנה קביעתך בדבר הקשר הסיבתי בין עבודת התובעת לבין התפתחות/ החמרת מצב של השינויים הניווניים/שחיקתיים מהם היא סובלת במפרקי ה-CMC וכי לעבדותה השפעה של למעלה מ-20% על התפתחות ליקוי זה ביחס לגורמים אחרים? האם חוות הדעת של ד"ר אמיר אורון, אורטופד מומחה מנתח, מומחה בכירורגיה של היד, מוסמך ברפואת ספורט, אשר צורפה לכתב התביעה עמדה בפנייך בעת עריכת חוות הדעת? מהם גורמי הסיכון הקיימים לפתח תסמונת תעלה קרפלית? למעט עישון, שהנך טוען שהינו גורם סיכון רלוונטי, האם התובעת סובלת מגורמי סיכון נוספים שיש בהם כדי ללקות במחלה זו? האם הנך מודע לכך, כי קיימת אסכולה רפואית הגורסת, כי במקרים של עבודה מאומצת בתנועות חוזרות ונשנות כגון עבודת קלדנות רציפה, יש מקום להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית כנובעת מ"פגיעה בעבודה" הן על דרך עילת המיקרוטראומה והן על דרך "מחלת מקצוע"? האם נכון, כי בכל הקשור לקשר הסיבתי בין תסמונת התעלה הקרפלית לבין תנאי עבודה, קיימות שתי אסכולות: אחת, המקלה ואשר קובעת קשר סיבתי בין העבודה לבין המחלה, והשנייה, המחמירה ואשר קובעת כי אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הופעת המחלה? אם אתה סבור שיש שתי אסכולות, איזו מבין השתיים רווחת יותר ונתמכת בספרות רפואית מבוססת וענפה יותר? האם נכון לומר, כי הספרות הרפואית המקצועית בחלקה (כפי שעולה למשל מרשימת המאמרים המוזכרת מטה), הכירה בקשר בין תסמונת התעלה הקרפלית דו"צ לבין עבודת קלדנות ממושכת? להלן רשימת המאמרים בדבר הקשר הסיבתי בין תסמונת התעלה הקרפלית לבין עבודות הכוללות שימוש חוזר ונשנה בשורשי הידיים והאצבעות: Assessment of work relates risk factors for CTS yagev et al, IMAJ vol 3, aug, 2001, 569-571.

מנגד לטענת הנתבע, יש לדחות את תביעת התובעת זאת נוכח קביעותיו הברורות והמנומקות של המומחה, אשר השיב בהרחבה ובפירוט לשאלות שהופנו אליו והן למאמרים שהועברו לעיונו והסביר מדוע הם אינם מבססים השפעה משמעותית.

נציין כי בית הדין התייחס לטענות התובעת ביחס לחוות דעתו של המומחה בהחלטתו מיום 6.2.21 הדוחה את בקשת התובעת למינוי מומחה נוסף, לא שוכנענו כי יש לשנות מהחלטה זו. ערים אנו לטענות אותן העלתה התובעת ביחס לחוזר הנתבע משנת 2005 בנושא התעלה הקרפאלית אולם בתיקים אחרים של בתי הדין האזוריים אליהם הפנתה התובעת אין בכדי לתמוך בטענתה שכן בתיקים אלו קבעו המומחים אותם מינה בית הדין כי יש להכיר בקשר סיבתי למעט תיק אחד בו החליט בית הדין לסטות מחוות הדעת ולקבוע קשר סיבתי.

לטעמנו, לא ניתן ללמוד מהחלטות בתיקים אחרים, בהם היו עובדות שונות, לתיק זה. עוד נציין כי ערים אנו לטענת התובעת כי המומחה לא נתן משקל לחוות הדעת הרפואית מטעמה, אולם לא שוכנענו כי יש בכך בכדי למנות מומחה אחר או נוסף.

סוף דבר לאור האמור לעיל, ובהתאם לחוות דעתו של ד"ר אנג'ל, התביעה נדחית.

ביום 30.9.2018 קבענו כי התובע ביסס תשתית עובדתית לקיומה של מקרוטראומה בצואר, בכפות הידיים ובכתפיים ועל יסוד מסקנתנו האמורה ימונה מומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תיסמונת התעלה הקארפלית CTS דו צדדי, כאבים במרפקים דו צדדים EPICONDYLITIS, כאבים והגבלה בצואר ופגיעה בכתפיים מהם סובל התובע לבין תנאי עבודתו.

...

לגופו של עניין טוען הנתבע כי המומחה קבע לגבי הפגיעה בצוואר כי לעבודת התובע אין השפעה משמעותית על הליקוי ודין התביעה בהתייחס לפגימה בצוואר להידחות.

בהתייחס לפגימות בידיים (CTS ומרפקים) וכן לפגימה בכתפיים – המומחה מנמק את קביעתו כי העבודה הממושכת והמאומצת הביאה אותו למסקנה בדבר המסקנה שקיימת לעבודה השפעה משמעותית, אולם לטענת הנתבע, בהתאם להלכה הפסוקה עבודה מאומצת אינה מקימה את עילת המיקרטראומה ולכן נימוק זה אינו יכול להוות נימוק בקביעת מאזן ההשפעות.

המומחה התייחס לשאלות שהופנו אליו, ענה בפירוט ובענייניות וטענות הנתבע בסיכומיו לפיהן יש מקום למנות מומחה אחר– להידחות.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אנו קובעים כי הפגיעה של התובע בכפות הידיים (CTS ומרפקים) והפגימה בכתפיים הינן תוצאה של תאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

כן הסכימו הצדדים על מינוי מומחה, יועץ רפואי מטעם בית הדין, שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תאונת העבודה לבין הליקויים הנטענים.

על רקע העדר רישום זה, כמו גם העובדה שהתובעת סבלה עוד קודם לתאונה מכאבים בידיים המתאימים ל-CTS, קבע המומחה כי אין קשר סיבתי בין תאונת העבודה לבין החבלה בשורש יד ימין, לרבות לא בדרך של החמרה.

שכן אם לעמדתו זכאות לדמי פגיעה היא תנאי הכרחי להכרה בפגיעה בעבודה הרי שתנאי זה מיתקיים בעניינינו.

...

לכך יש להוסיף כי דין התביעה להתקבל גם לשיטת המוסד עצמו.

סוף דבר: על יסוד כל האמור, תביעת התובעת בנוגע לכאבי צוואר וגב תחתון מתקבלת והם מוכרים כפגימות הנובעות מתאונת עבודה כאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית הדין.

התביעה הנוגעת לשורש כף יד ימין נדחית.

עוד הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה, יועץ רפואי מטעם בית הדין, שיתבקש לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקויים בידיה של התובעת לבין תנאי עבודתה.

בעקבות חוות הדעת הופנתה למומחה שאלת ההבהרה הבאה: "האם עמדתך היא שככלל לא קיים קשר סיבתי בין עבודת הקלדה לבין התפתחות תיסמונת התעלה הקארפלית (CTS). ככל שלעמדתך ככל לא קיים קשר סיבתי בין עבודת הקלדה לבין התפתחות תיסמונת התעלה הקארפלית, האם ידוע לך על אסכולה רפואית המכירה בקיומו של קשר סיבתי כזה? אנא פרט". תשובת המומחה לשאלה זו הייתה שכל פעילות תעסוקתית ידנית עשויה להיות קשורה בקשר סיבתי להתפתחות או להחמרה של CTS.

...

אקדים אחרית לראשית ואומר כי עיון בכלל החומר שהונח לפניי, ושקילת מכלול טענות הצדדים, מוביל למסקנה כי לא הוכחה הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לאמץ את חוות דעת המומחה ואפרט.

בהקשר זה צודק המוסד בטענתו כי ההקלדה על מספר מקלדות מוביל למסקנה שההקלדה לא בוצעה ברצף, וכי היה זמן מעבר ממקלדת למקלדת.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

על כן ביקשו כי ימונה מומחה, יועץ רפואי מטעם בית הדין, שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקויים הרפואיים עם מתמודד התובע לבין תנאי עבודתו.

בכל הנוגע לקשר הסיבתי בין ה-CTS לבין תנאי עבודתו של התובע קבע המומחה שפרק זמן של כחודשיים מתחילת העבודה ועד למועד איבחון ה-CTS הוא "פרק זמן קצר מדי כדי לקשור את תיסמונת התעלה הכפית לעבודתו, מה עוד שלא מתוארת עבודה רציפה עם פטיש אויר אלא לסירוגין. לכן אני מעריך שאין קשר בין תיסמונת התעלה הכפית לעבודתו". בנוגע לקשר הסיבתי בין נהיגה במשאית ובמלגזה המומחה קבע כי בעבר תואר בספרות קשר בין נהיגת משאית לבין שינויים נווניים בגב התחתון, אך דובר בנהגי משאיות מקצועיים שעבודתם נמשכת על פני שנים רבות.

...

אולם לאחר עיון בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה הגעתי לכלל מסקנה כי יש בהן מענה לשאלה, ולכן אין להסיג את ההליך אחורנית.

ועל כן אין מנוס מדחיית התביעה.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.